Bioactive NO meter

31 ביולי 2010

 

NO הגז ניטריק אוקסיד הוא אחת ממולקולות המידע המרכזיות בגופנו. כל מה שאנחנו עושים כמו תנועה, אכילה, מנוחה, בילוי, מחלה וכו' משפיע ומושפע מזמינות ה- NO שבגוף.

לכן, מד NO יכול להראות בפשטות מה מיטיב איתנו ומה מזיק לנו ולהנחות אותנו איך לנתב את דרכינו להשיג איזון, בריאות ואריכות ימים.

רעיון המד NO שאני תכננתי ושיוסף צייר, הוגש לתחרות BodyShock The Future

אני מציירת, זה אומר שכל אחד יכול…

17 ביולי 2010

אחרי ששנים הסברתי לכולם שלא כל אחד יכול לצייר…ואני בייחוד לא, כי "אין לי את זה"…התגלגלתי לסדנה עם הצייר יוסף ראלט (במקרה אבי בני) ואחרי כמה חודשים ממש ראיתי שזה נורא כייף לצייר.

זה היה מהנה במיוחד כי באמת חשבתי שאין סיכוי שאי פעם אצליח לשרבט משהוא ומכאן הסקתי שאין טעם להחזיק מכחול ביד.

אז הנה כמה תמונות (אפשר ללחוץ על כל תמונה לראות אותה בגדולתה), והכי מצחיק שהיום פנה מישהוא אל יוסף ושאל אם אפשר לקנות את הציורים…כמה לדעתכם הם שווים?

אתם באים לצייר?

מעניין שגם רזיתי…האם יש קשר?

רוצים להצטרף לגל ההרזייה הבריאה?

10 בדצמבר 2009

זוכרים את הרשימה "מהפכת הבריאות – רשתות בריאות חברתיות"  אז אני מזכירה לכם שהאתר כמוני עלה לרשת ובקרוב תשמעו עליו מכל עבר.
http://www.camoni.co.il
המון מידע, חדשות, מומחים, פורומים וכלים זמינים לשימוש כולם…בלוגים…קבוצות…מיפגשים…והכל פתוח לכולם ללא תשלום.

שאלה – האם הייתם רוצים להצטרף בכמוני ל"גל ההרזייה הבריאה"? דברו איתי ואפרט

לחובבי הטוויטר, כמוני גם כאן:
http://twitter.com/CamoniHealth
וגם בפייסבוק
http://www.facebook.com/camonihealth

Ig Nobel Prize 2009

3 באוקטובר 2009

פרסי הנובל המשעשע (לחייך ולחשוב) הוענקו על ידי Annals of Improbable Research בטקס חגיגי באוניברסיטת הרוורד. המרצה האורח היה המתמטיקאי פרופ' מנדלברוט (זוכרים את הפרקטלים?) שנתן הרצאה באורך דקה אחת.

אלנה בודנר זכתה בפרס על המצאת חזיה דו-שימושית היכולה להפוך בעיתות סכנה (כמו תאונה גרעינית) למסכת גז כפולה.

פרס הכימיה הוענק לחוקרים מאוניברסיטת מקסיקו שהראו איך ניתן להפוך את המשקה האלכוהולי טאקילה למוליך סופר חזק.

בפרס הפיסיקה זכתה האנתרופולוגית קתרין וייטקומב שהסבירה איך נשים לא נופלות קדימה בשעת ההריון כשהבטן שלהן בולטת כל כך חזק. יחד עם עמיתיה הם הראו שלנשים שקע יותר מודגש בגב מלגברים, וכך הגב העליון מוטה יותר אחורה ומאזן את כח הבטן הקידמי.

בפרס הרפואה זכה דונלד אונגר שחקר את האמונה השכיחה ש"פצפוץ" מיפרקים גורם לארתריתיס. במשך יותר משישים שנה הוא "פצפצץ" את המיפרקים בידו השמאלית אך לא בידו הימנית, הוא מצא כי בשתיהן הוא לא קיבלת ארתריתיס.
Arthritis and Rheumatism, vol 41, p 949

פרס הרפואה הוטרינרית הוענק לחוקרי בית הספר לחקלאות בניוקאסל שמצאו כי לקרוא לפרות בשמות חיבה פרטיים, והרבה פעמים, הובילה לייצור חלב רב יותר משמעותית מייצור החלב אצל פרות שלא זכו לשמות כינוי. תשומת לב לפרות אכן משפרת את תפוקת החלב שלהן.
Anthrozoos, vol 22, p 59

פרס הביולוגיה הוענק לפומיאקי טגוצ'י ועמיתיו מיפן שהראו כי חיידקים טרמופיליים מצואת פנדה יכולים במהירות (בגלל העמידות לחום גבוה) להפחית מסת זיהום במטבח.
Journal of the Japan Society of Waste Management Experts, vol 14, p 76

פרסים משנים קודמות:
2008
וגם 2007

משקל כהתגלמות החשיבות

1 בספטמבר 2009

תמיד אני כותבת רשימות על עודף משקל עם נימת התנצלות חבויה…היום ממש לא…
"כבד", "בעל משקל כבד", "כובד ראש"…מילים המחוברות בשפתנו לחשיבות ולרצינות. האם אנחנו שוקלים על מאזניים את האופציות העומדות בפנינו? או, למה לדעה של אחד יש יותר כובד מלדעה של האחר?
מחקר חדש אכן מראה שאפשר להאשים את כח הכובד.
פריטים כבדים דורשים יותר אנרגיה לתנועה והם יכולים אף לפגוע בנו אם נזיז אותם בחוסר זהירות. וכך, כבר מילדותנו, למדנו לחשוב יותר ולתכנן יותר בקפדנות כשאנו מטפלים בדברים כבדים, הם דורשים לא רק יותר כח שרירים, אלא גם יותר כח חשיבה.
מכאן הסיקו פסיכולוגים מאמסטרדם שמושג החשיבות מעוגן בחווית הכובד של עולמנו הפיסי ומכח המשיכה אותו אנו חווים מיום הולדתנו. וכך הציעו שייתכן ואנחנו נשקול דברים יותר ברצינות אם נסחוב משקל יותר כבד עלינו.

בסדרת ניסויים, החזיקו המשתתפים שהתנדבו לוחות עץ במשקלים שונים וזאת תוך כדי שהם נתבקשו למלא מיגוון שאלונים.
בניסוי אחד למשל הם נתבקשו להעריך שערי חליפין של מטבעות שונים, ואכן החוקרים ראו שאלה שהחזיקו לוחות כבדים יותר ראו את הכסף כיותר חשוב ובעל ערך.
בניסוי אחר על צדק, נשאלו המשתתפים כמה חשוב לדעתם שהוציאו סטודנטים מתוך מגזר ההחלטות החשובות של האוניברסיטה. גם כאן, ככל שהם נשאו לוח כבד יותר כך השיבו המשתתפים שזה נושא חשוב יותר.
בכל הניסויים נמצא שככל שנשאו המשתתפים לוח יותר כבד כך הם חשבו יותר לעומק, יותר מתוחכם ויותר מופשט.
גם מחקר זה מצטרף לעבודות המצטברות המראות שגופנו הפיסי חשוב לאיך שהמח שלנו עובד…ואולי כמו שהסינים טענו תמיד, גוף-נפש הם באמת ישות אחת.

אני כמובן לא יכולה שלא לתהות בצחוק האם זה נכון גם ביחסיות בין אנשים, דהיינו האם לשמנים חשיבה יותר עמוקה מלרזים…

Psychological Science, 2009, 20(9), 1169-1174

האחיות נחמה עם מיילס דייויס וג'ון קולטריין

29 באוגוסט 2009

כמה נחמד להעלות רשימה עם רה-מיקס מעניין של זוהר ראלט…
האחיות נחמה עם מיילס דייויס וג'ון קולטריין…הן בטח תשמחנה…

http://www.youtube.com/watch?v=08nKAyKRlHc

 

 

 

 

 

למה כדאי לאכול כמו שאכל האדם הקדמון?

25 באוגוסט 2009

את התזונה האמריקאית הנוכחית, מכנים הרופאים כ"מחלת תרבות" הקשורה בחוליים רבים. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את יתרונות התזונה בתקופת האבן (טרום החקלאות) ואת תרומתה לבריאות.
תשעה משתתפים בריאים אכלו 3 ימים את תזונתם הרגילה, אחרי זה ובמשך 7 ימים אכלו המון אוכל של תקופתנו וסיימו עם 10 ימים של אכילת תזונת תקופת האבן שכללה בשר רזה, ירקות פירות ואגוזים ולא כללה מזון מתקופות אחרות כמו מוצרי חלב, דגנים, או סוכר.
ביחס לתזונתם הרגילה הראו החוקרים שבזמן מזון בתקופת האבן היתה אצל המשתתפים ירידה בלחץ דם, עליה בגמישות העורקים, ירידה בתגובת אינסולין וירידה ברמות כולסטרול וטריגליצרידים.
חשוב לציין שהאפקט הבריאותי התרחש מהר, הניסוי היה קצר ביותר.
Eur J Clin Nutr. 2009, 63(8), 947-955
 
הנה מידע על ניסוי קודם שהראה כי גם לחולי לב עם סוכרת כדאי לאמץ את תזונת תקופת האבן וזה לא מאוחר מדי…

אם מסתכלים מה טוב בדיאטה הים-תיכונית, זה דומה לחלק התזונתי ששיך לתקופת האבן – צריכה גבוהה של ירקות, פירות, קטניות ואגוזים.

וגם כדאי לשים לב, ביות החיטה כפי שמראים מחקרים שונים החל רק לפני כ- 10,000 שנה. האבולוציה של הומו ספיאנס היא בערך בת מיליון שנה לכן זה לא הגיוני שהאבולוציה "התאימה" אותנו לצריכת חיטה ודגנים.

אם לא שמעתם על הרופא הנודע ד"ר פרייס, ספרו פתוח לקריאה ברשת -
Nutrition and Physical Degeneration
A Comparison of Primitive and Modern Diets and Their Effects
ד"ר ווסטון פרייס היה רופא שיניים לפני כמאה שנים, והוא הבחין שאצל השבטים החיים בטבע ברחבי העולם, מצב השיניים הוא מצוין וזאת כמובן בהשוואה למצבם הבעייתי של השיניים אצל תושבי ארה"ב. הוא גם ראה את הקשר בין בריאות השיניים ובריאות הגוף והשתמש בזה כמדד לחיים טובים.

החדשה הועלתה ב"כמוני".

כמוני

3 באוגוסט 2009

זוכרים את הרשימה "מהפכת הבריאות – רשתות בריאות חברתיות" ? אז עשינו את זה !!! עכשו בישראל…

האתר כמוני עלה רישמית ומהיום כתובתו הפתוחה לכל (בינתיים בשקט, אחרי החגים יהיו הרבה תרועות חצוצרות)
http://www.camoni.co.il

המון מידע, חדשות, מומחים, פורומים וכלים זמינים לשימוש כולם…בלוגים…קבוצות…מיפגשים…

אנחנו פתוחים להצעות על סקרים/מחקרים/פרויקטים מקומיים או שאר רעיונות…אל תהססו להציע.

ולחובבי הטוויטר, אנחנו גם כאן:
http://twitter.com/CamoniHealth

תודה וברכה, דינה

המדיטציה הולכת ונעשית פופולרית גם אצל השמרנים

18 ביולי 2009

כבר מזמן לא רק לתמהוניים, הרבה פסיכולוגים מתחילים להשתמש במדיטציה ככלי טיפולי וחוקרי המח מתחילים לנסות להבין מה מתרחש במח בזמן המדיטציה. מעניין שלא בהכרח צריך להתאמן עשרות שנים כדי להנות מיתרונות המדיטציה.

אחרי שהראו שמדיטצית מודעות עוזרת למדוכאים יותר טוב מתרופות נגד דיכאון, קשה כבר להגיד שזה לא נגיש או לא שימושי.
J Consult Clin Psychol. 2008, 76(6), 966-78
ועוד מאמר על ראיונות עם מטופלי מדיטציה הסובלים מדכאון המסבירים את ההשפעה המיטיבה של המדיטציה עליהם.
Behav Cogn Psychother. 2009, 10, 1-18

הנה רשימה קודמת שסיכמה עוד מחקרי מדיטציה -  סוף סוף גילינו, מדיטציה טובה לגוף ולנפש.

אז מה קורה במח ואיך מרגיעה אותנו המדיטציה?
חוקרים מסין בחנו השפעת מדיטציה סינית מסורתית (integrative body-mind training) על פעילות המח אצל 86 סטודנטים וזאת אחרי תרגול קצר של 5 ימים. האימון במדיטציה שיפר את החיבור בין ה- anterior cingulated שבמערכת העצבים המרכזית ובין החלק הפאראסימפתתי של מערכת העצבים האוטונומית. חיבור כזה משפר את האינטגרציה של גוף-נפש.
הסטודנטים (שלא התנסו קודם במדיטציה) עברו במשך 5 ימים הנחיות למדיטציה או בקבוצת הבקורת לרלקסציה של 20 דקות ולמרות שכולם נהנו מהטבות התירגול, רק אצל המתאמנים במדיטציה הבחינו בשיפור הבולט בחיבור הנ"ל של גוף-נפש.
המתאמנים במדיטציה הראו לא רק זרימת דם מוגברת ל- anterior cingulate cortex הימני אלא גם ירידה בקצב הלב ומוליכות העור, שיפור בנשימת בטן וירידה בקצב נשימת החזה, כלל סימנים המעידים על פחות לחץ ומאמץ ושיפור ברוגע הריגשי שכלי.
PNAS, published online before print May 18, 2009

עוד מחקר המראה כי המודעות הפנימית קלה יותר עם התרגול המדיטטיבי.
Psychophysiology. 2008 July; 45(4): 671–677
ועל קשר הדוק יותר בין המח ובין הלב במדיטצית חמלה.
Neuroimage. 2009 May 5. Epub ahead of print

ועכשו מתחילים לחקור את המדיטציה במדעי המח גם מזויות אחרות, יכול להיות לשמדיטציות השונות יהיו אפקטים שונים. לדוגמה במחקר שנעשה בוירג'ינה על מדיטצית יוגה בודהיסטית (Deity Yoga), הראו החוקרים שהמדיטציה משכללת זמנית את הכושר הויזואלי המרחבי. ייתכן שיותר נפח מרחבי, מקל על ההתמודדות עם המצוקה.
Psychol Sci. 2009, 20(5), 645-53

במחקר אחר הראו כי מדיטצית זן מפחיתה תחושת כאב.
Psychosom Med. 2009, 71(1), 106-14

ואני כמובן לא יכולה שלא להזכיר את המודל שהצעתי על סיגנל הגז ניטריק אוקסיד כמתווך בחיבור גוף נפש.

מכניקה פשוטה לא יכולה להסביר את התעמלות אצבעותינו המשוכללת

18 ביולי 2009

"דחוף את האצבע הכי חזק למטה כלפי המשטח ועכשו הכי חזק שאתה יכול תזיז אותה באיטיות בקצב תקתוק מטרונום…בהתחלה לאט לאט…ועכשו מהר יותר ועוד יותר מהר…"
אלה הוראות השייכות להתעמלות אצבעות שעל פרדוקס תוצאותיה דווחו חוקרים מדרום קליפורניה בעיתון Journal of Neuroscience.
החוקרים ציפו למצוא שהכח המקסימלי הרצוני כלפי מטה יגבר ככל שיעלה קצב התזוזה קדימה, אבל להפתעתם הם מצאו שהכח כלפי מטה נשאר בלתי תלוי במהירות התנועה.
כמו שאנו יודעים, בהרבה מטלות שריר, כח השריר מושפע מתכונות כח-מהירות וכך הוא נחלש כשהמהירות גוברת, זאת הסיבה שיש לנו הילוכים למשל באופניים או למה לילדים קטנים קשה לנסוע במהירות גדולה.
באצבעות נראה שזה לא ככה… זה מה שהראו החוקרים במטלה לאצבע, מטלה המקבילה לשפשוף משטח. משתתפי הניסוי לבשו אצבעון מטפלון על האצבע המורה שלהם ולחצו על משטח טפלון חלקלק שהיה מחובר למד כח (ראו בתמונה).
לא נמצא הבדל בכח בין תנועה איטית ובין תנועה מהירה אפילו שהגיעה למהירות גבוהה פי 36 מהתנועה האיטית. לא פשוט להסבר…
אחד ההסברים שהחוקרים הציעו הוא שהעולם הנרחב של פקודות מח אפשריות לשרירי האצבעות, מוגבל בפועל על ידי המכניקה של התרגיל ולכן המערכת מגיעה למקסימום שלה בכל השלבים. יכול להיות שזאת אחת הסיבות שאיפשרה באבולוציה להוביל למיומנויות של האצבעות שלנו.
הפרטים ביחסי הגומלין שבין השרירים, העצבים ומכניקת גופנו הם מורכבים ונראים מתריסים נגד חוקי מכניקה פשוטים.
ועוד לא התחלנו אפילו לשלב בחישובים את המודעות…כאן הייתי מציעה לחוקרים ללמוד את הטאי צ'י…תנועה מתוחכמת שבטח תגלה הרבה על מורכבותנו.
J Neurosci. 2009, 29(27), 8784-8789


הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.