אחרי ששנים הסברתי לכולם שלא כל אחד יכול לצייר…ואני בייחוד לא, כי "אין לי את זה"…התגלגלתי לסדנה עם הצייר יוסף ראלט (במקרה אבי בני) ואחרי כמה חודשים ממש ראיתי שזה נורא כייף לצייר.
זה היה מהנה במיוחד כי באמת חשבתי שאין סיכוי שאי פעם אצליח לשרבט משהוא ומכאן הסקתי שאין טעם להחזיק מכחול ביד.
אז הנה כמה תמונות (אפשר ללחוץ על כל תמונה לראות אותה בגדולתה), והכי מצחיק שהיום פנה מישהוא אל יוסף ושאל אם אפשר לקנות את הציורים…כמה לדעתכם הם שווים?
אתם באים לצייר?
מעניין שגם רזיתי…האם יש קשר?
19 בינואר 2012 בשעה 7:29 |
הציורים מדהימים, קשה להאמין שצוירו ע"י אחת שחושבת שהיא לא יודעת לצייר!!!
העובדה שבחרת להתעסק בדבר שמספק לך הנאה וסיפוק, ואינו קשור לאוכל, היא זו שהביאה אותך לירידה במשקל וזה טיפ מקסים לכל אחד מאיתנו.
14 במאי 2012 בשעה 19:44 |
בודאי שיש קשר. הכל קשור להכל. מילטון אריקסון הגאון, חלה בפוליו בגיל צעיר, היה משותק לגמרי ושמע את רופאיו אומרים לאימו כי הוא לא ילך לעולם וגם כנראה שלא יראה את אור השמש למחרת… והוא ראה אותו
.. ואז הוא גם הלך… וחקר ותרם בגאוניותו לעולם.
מעניין אילו עוד דברים התת מודע שלך יבין עכשיו שהוא יודע לעשות
. סיפור מקסים. תודה.
17 במאי 2012 בשעה 10:12 |
איזו דרך מקסימה לרזות.