מגפת ההשמנה, מודל רפואי-אישי או מודל ציבורי-סביבתי

כבר אי אפשר להתעלם ממגפת ההשמנה של ילדי המאה ה-21 וקולות חדשים צצים המציעים להעביר את מיקוד נושא ההשמנה מהאחריות האישית למחויבות ציבורית. ההתיחסות לבעייה (אישית או סביבתית) היא חיונית להגדרת בעיית ההשמנה וליישום טקטיקות לפתרונה. נראה שחוסר ההצלחה בפתרון הבעייה ביישום גישות אישיות כמו הדיאטות שאינן מצליחות או שינוי מודל התנהגות הם המובילים לנסיונות לבחון איך הסביבה ואורח חיינו גורמים למגפת ההשמנה.
כדי להסביר את הבעיה הציבורית בפניה אנו ניצבים, הגדירה פרופ' שוורץ, מאוניברסיטת ייל, את הסביבה שלנו כ"סביבה רעילה" – סביבה שבגלל הביולוגיה שלנו מובילה בהכרח להשמנה. למשל, אכילת יתר כשמגישים מנות יותר גדולות, או כשמגישים אוכל מגוון לעומת אוכל מטיפוס אחד בלבד. גורמים אחרים הם כמובן תעשיית המשקאות הקלים, שפע הצעות לתכניות טלויזיה המפתות את הילד לרבוץ, היעדר מקומות נוחים לפעילות גופנית, פרסומות אינספור המעצבות את תפיסת עולמו של הילד, הרגלי המזון המהיר ועוד… דרך אגב, כבר יותר משנה מאז שהצהירו חברות המזון שהן ישנו את הגישה לפרסום לילדים, אבל בפועל לא קורה כלום.
לדוגמה, הנוחות בה ניתן להשיג מזון לא בריא כמו גם טעמו העשיר, זמינותו ומחירו הנמוך יותר הופכים אותו למבוקש יותר ממזון בריא שטעמו יותר דל, מחירו יותר גבוה, הוא פחות משווק וקשה יותר להשיגו. הסתכלות על משתנים אלה יכולה להוביל לתוכנית שינויים ב"סביבה הרעילה" בדומה למה שנעשה בטיפול בהרגלי העישון, מיסוי גבוה על סיגריות או איסור על עישון במקומות ציבוריים.
רציתי לפתוח כאן את הדיון על הצעות יישומיות לשינוי "סביבה רעילה" – אני כמקדמת השרירים, הייתי מציעה להקים הרבה פארקים נוחים לפעילות גופנית, ללמד בבתי ספר לפחות שעה פעילות גופנית כל יום ולחייב מקומות עבודה בהקמת מכון כושר ושימוש יומי בו.
אם יש לכם קשרים עם הרשויות אנא הפעילו אותם…
על איזה שינויים הייתם אתם ממליצים כדי לעצור את מגפת ההשמנה?
כדאי להוסיף, בסקר שנערך השנה בארה"ב נראה כי רק כמחצית מהאנשים מיישמים את הידע הרפואי שיש להם. בפעילות גופנית זה יותר בולט, מעל 90% מהמשתתפים יודעים שפעילות גופנית חיונית לבריאות אך רק 20% טרחו להגביר אותה…אסטרטגיה ציבורית יכולה לעקוף מכשול כזה.  
החוקרים מאוניברסיטת ייל פרסמו מאמר מקיף על יצירת האוירה שתאפשר את שינוי הגישה להתמודדות עם מגפת ההשמנה:
Actions necessary to prevent childhood obesity: creating the climate for change
J Law Med Ethics. 2007 Spring;35(1):78-89
 
ועוד מאמר מאותה זוית ראייה של השלכה חברתית…

ראו איך תעשית המזון מקדמת פרסומות מכוונות לילדים ומשפיעה על צריכת מזון לא בריא…

מודעות פרסומת

4 תגובות to “מגפת ההשמנה, מודל רפואי-אישי או מודל ציבורי-סביבתי”

  1. מיכל Says:

    שעת פעילות גופנית ביום בבית הספר היא רעיון מצויין שלא יבוצע, לצערנו, כי אין מספיק שעות גם ללימוד חומר עיוני, וכי עדיין מאמינים שהחומר העיוני חשוב יותר בבית הספר (למרות שזה לא תמיד נכון). באופן אישי, בחטיבת הביניים הייתי במה שנקרא 'כתת ספורט'. מן הסתם היה תגבור מאסיבי בשיעורי חינוך גופני. ההשפעה בנוגע לפעילות גופנית, לטעמי, ניכרת עד היום.
    על כל פנים, לטעמי להורים יש השפעה מכרעת, על ידי היותם מודל לחיקוי, ועל ידי קביעת סדר היום של ילדיהם ופעילויות מועדפות.
    נראה לי, לכן, שחינוך הורי, בטיפות החלב או בקופות החולים, יכול לסייע לטווח הרחוק. החדרת מודעות, והוראות פרקטיות ונוחות ליישום.

  2. דינה ראלט Says:

    הי מיכל, רעיון נהדר לחנך את ההורים, הם בהחלט קבוצה שיכולה להוציא לפועל שינויים בסביבתם. ואולי גם מערכת החינוך תשתכנע אם יבחנו את המימצאים האחרונים שמראים כי פעילות גופנית משפרת חשיבה.
    http://www.msnbc.msn.com/id/17662246/site/newsweek

  3. זו ש Says:

    הייתי מציעה להחזיר את שיעורי כלכלת הבית לבית הספר, והפעם במסגרת ראייה רחבה, של תזונה בריאה. ללמד על אבות המזון, ועל שומנים רוויים, ועל שיטות עיבוד מזון מתועש ומשמעותן, וללמד בחירה של מזונות בסופר, כולל קריאה ביקורתית של רשימת הרכיבים. וללמד לבשל אוכל בריא.

  4. דינה ראלט Says:

    יהיה נחמד בבית הספר…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: