קשב לצימוק אחד

אם יש בידכם צימוק אתם מוזמנים לנסות תרגיל MINDFULNESS ידוע שקשור באכילה, מעניין מה תרגישו? אל תנסו לדמיין מה הייתם מרגישים אילו היה לכם צימוק, פשוט קחו צימוק אמיתי…אנא התחילו בכמה נשימות עמוקות…
 
החזיקו את הצימוק ביד, התבוננו בו בקפדנות. כשתהיו מוכנים, אני מזמינה אתכם לחקור את הצימוק הזה בכל החושים שלכם. מה הצבע שלו? האם הוא משנה את צבעו במקומות שונים? איך משטח הפנים שלו נראה? האם הצימוק יבש או לח? האם צורתו סימטרית? נסו להרגיש את הצימוק…האם הוא רך או קשה? האם לקצוותיו יש צורה מובנית? האם הטקסטורה שלו זהה בכל שטח פניו? כמה הוא כבד? האם יש לו ריח? שימו את הצימוק בפה…איך מגע הלשון עם הצימוק? האם הוא מורגש אחרת באיזורים שונים של הפה? האם בציפייתכם לאכול את הצימוק אתם מרגישים בהפרשת הרוק הנלווית? האם אתם מרגישים בטעם עוד לפני שנגסתם בו עם השיניים? יש לו ריח? האם הטקסטורה שלו משתנית ככל שהוא נמצא יותר זמן בפה? אנא התבוננו במחשבותיכם ובציפיותכם. האם אתם מצפים לבלוע את הצימוק ולאכול אחד נוסף, או שאולי אתם פשוט נהנים מעושר החוייה העכשוית של הצימוק שנמצא בפה? כשתהיו מוכנים אנא ניגסו בצימוק בעדינות. מה הטעמים המשתחררים מהצימוק אחרי הנגיסה? האם הטעם והטקסטורה של פנים הצימוק שונים מהחוץ שלו שהירגשתם קודם? האם יש שינוי בלחות? בטעם? האם התחושות בפה שונות בחלקי הפה השונים? נסו לשים לב לתחושות המלוות את הלעיסה האיטית של הצימוק והתייחסו אל כל תחושה בנפרד. כשהגעתם לבליעה האם אתם מרגישים את התחושות במורד הגרון שלכם? האם תוכלו לעקוב אחריהן עד שיגיעו לקיבה? איזה תחושות נותרו בפה? האם הטעם והתחושה בפה שונים עכשו ביחס לתחושות שהיו לפני אכילת הצימוק, לפני בליעת הצימוק? האם המחשבות שלכם עדיין בחווית האכילה הזאת או שהן נדדו למקום אחר?
 
הערה
לתרגיל יש כח השפעה רב יותר אם הוא נעשה בקבוצה. והוא כמובן לא חייב להעשות עם אוכל אפשר למשל להפנות תשומת לב לתחושת מגע…
בין הטיפולים הקוגניטיביים, צוברת נוכחות בשנים האחרונות  ה-  MINDFULNESS קשב או שימת-לב, שיטה הלקוחה מהפילוסופיה הבודהיסטית. הרעיון המרכזי בטכניקת הקשב, בדומה למדיטציה, הוא ניהול תשומת לב וזאת על ידי הפנית קשב חוזרת, שוב ושוב, אל גורם טבעי כמו למשל הנשימה. חזרה כזאת יוצרת מרחב פסיכולוגי יציב שמתוכו קל יותר לקבל ולהכיל טלטלות ריגשיות. שלא כמו טיפולים קוגנטיביים אחרים, שימת-לב מלמדת את המטופל לקבל את מחשבותיו ולהיות פחות ביקורתי ונשענת פחות על טכניקות כמו יצירת מחשבות חיוביות.
בניהול כלכלת הגוף (כולל הרזייה) יש לשיטה כזאת יתרון רב שכן היא יכולה לעקוף את "דאגת הגוף" ואין יעילה כמו קבלה עצמית כדי לשכנע את תאי השומן לוותר על מאגריהם.
 
התרגיל לקוח ממאמר מדעי שבחן את כוחה של שיטת הקשב בטיפול בחרדה אצל ילדים בגיל 7-8. זה אחד הניסויים הראשוניים שבחן את הגישה עם ילדים ולמרות היקפו המצומצם הוא נראה מבטיח.
Treating Anxiety With Mindfulness: An Open Trial of Mindfulness Training for Anxious Children
Journal of Cognitive Psychotherapy; 2005, Vol. 19 Issue 4, p379-392

מעניין לציין שהצלחת הטיפול הפסיכולוגי היתה משופרת אצל מטפלי נפש המיומנים בעצמם בזן בודהיזם.
Psychother Psychosom 2007;76:332-338

מודעות פרסומת

8 תגובות to “קשב לצימוק אחד”

  1. גדעון Says:

    התרגיל הנ"ל הוא בהחלט חוויה מעצימה. לפני שנים, בעת שוטטות באירופה, פגשתי בפריז קבוצה השייכת ל'הרי קרישנה' – אותם חברה הלבושים בגלימות וורודות והמרקדים ומשוררים ברחובות. תוך כדי שיחה איתם הוזמנתי לאשרם שלהם בפרבר העיר, ושם, במסגרת קבוצתית, תרגלנו לחוות בכל חמשת החושים, במשך 20 דקות, עינב אחד. באמת חוויה שלא תישכח

  2. דינה ראלט Says:

    היום ניסיתי לעשות תרגיל דומה בבית הקפה השכונתי ובחנתי כך את הטונה שליוותה את הסלט…התידדתי איתה מאד…

  3. מיכל Says:

    נראה לי מעניין לעשות את זה עם מאכל שלא מכירים. צריך רק למצוא משהו כזה.
    זה בעצם, אולי, מה שקורה עם ילדים קטנים. בעיקר כאלו שלא מסתערים על כל דבר אלא קודם בוחנים אותו, לומדים אותו…

    הייתי שמחה לעשות את זה עם שוקולד ממולא נוגט 🙂 אפילו שאני מכירה כבר.

  4. דינה ראלט Says:

    זה מה שעשיתי אתמול עם טונה…לקחתי מאכל שגור והפניתי אליו המון קשב…מדהימה התוצאה…זה היתה טונה אחרת ואני לא בטוחה את מי אני מעדיפה…אז בטח, קחי שוקולד נוגט ותעשי את התרגיל…אבל אני גם מזהירה אותך, את עשויה לגלות שאת לא כל כך אוהבת את זה כמו שאת משערת…אני אשמח לשמוע מה תגלי…

  5. ח ל י Says:

    ראשונים ובסיסים ביותר עושים כל הזמן תרגילים כאלה – כי אחרי הרבה פעמים שתעשי באמת, אם תעשי ב'כאילו' תראי שאת מרגישה אותו הדבר –
    זכרון חושים –

    http://www.notes.co.il/chelli/26063.asp – ככה זה מרגיש

  6. דינה ראלט Says:

    זאת היתה מטרת התרגיל כאן, לנסות לברר כמה באמת אנחנו מעדיפים? מה? מתי? ולראות שהרגלים זה לא תמיד משהוא מחייב לתמיד…דרך אגב ראיתי אותך גם בבלוגר ואפילו באותו עיצוב שאני בחרתי…
    http://nettingno.blogspot.com/

  7. דינה ראלט Says:

    אני תוהה אם אכן מדיטציה היא התייעלות בזכרון חושים…היא בטח כן אבל לא רק זה. אני לא מומחית לא במדיטציה ולא בזיכרון חושים, אז זה השערות בשלב זה…נדמה לי שלמדיטציה או לקשב הממוקד יכולת לארגן את כל המרחב הנפשי כך שיהיה לנו יותר קל להפריד בין עיקר ותפל וזה לא משנה אם אכן נתחיל להרגיש אותו דבר…

  8. מיקה מוני Says:

    עשיתי את התרגיל עם פטה כבד עוף, אומצת אנטריקוט על מצע ארטישוק ירושלמי, ולקינוח על קרם ברולה. זה היה כל כך טוב שהוספתי גם עוגת גבינת פרורים משגעת. תרגיל נפלא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: