זזים ומחדשים את תאי המח

בנעורי לימדו אותי שזהו זה…כמה תאי מח שיש לי, איתם אשאר עד סוף ימי וגם שאין דרך לשחזר תאים חדשים במקום אלה שיאבדו. כתלמידה (במגמת הביולוגיה) הייתי מפנטזת על כושרם של בעלי החיים מקבוצת חסרי החוליות (כמו התולעים) לשחזר את עצמם לחלוטין גם אם "נחתכו" בטעות לשניים ומעלה השערות למחירה הכבד (ויתור על רגנרציה) של התפתחותנו כיונקים. אבל לאמת כמה פנים וזה לא תמיד הכל או לא כלום. אתם יכולים לנחש כמה שימחה אותי החדשה שהתעמלות מעודדת צמיחת תאי מח חדשים וטובה לכן לטיפול במצבי דיכאון. אמנם ידענו כבר שפעילות גופנית מקלה על הדיכאון, אבל הפעם הציעו החוקרים מודל לאיך זה קורה…
בסדרת הניסויים שנעשו בשבדיה בחנו החוקרים את המנגנון הביולוגי המסביר למה התעמלות מלווה בתחושת סיפוק כייפית ואיך היא יכולה בהרבה מיקרים, להחליף תרופות נוגדות דיכאון כ-  SSRI. הניסויים שנעשו עם חולדות הראו שגם הריצה וגם תרופות נגד דיכאון מגבירות את קצב יצירת תאי המח באיזור ההיפוקמפוס האחראי על למידה וזיכרון. זה משפיע על רמות קולטני דופאמין D2 שרמתם יורדת במצבי מתח ודיכאון.
Running is rewarding and antidepressive
Physiol Behav. 2007 May 21

מדו"ח הבריאות העולמי של 2007 הראו החוקרים, מתוך נתונים של כרבע מיליון אנשים, שהדיכאון היא המחלה המזיקה ביותר לבריאותנו ממיגוון מחלות כרוניות שנבדקו כמו סוכרת, אסטמה או ארטריטיס…אז לא כדאי להתחיל לזוז? כל יום?
 The Lancet 2007; 370:851-858

ההתחדשות תאי המח יכולה להסביר גם איך פעילות גופנית מאיטה את התקדמות מחלת האלצהיימר? ואולי גם על ההאטה בתהליכי דמנציה? או כיצד תרגילי התנגדות משפרים את הפעילות הקוגניטיבית בזיקנה…ובכלל, התעמלות משפרת את החשיבה גם אצל הילדים.
במעקב בפילדלפיה אחרי 400 נשים מעל גיל 40, במשך 8 שנים, נמצא כי סימני הדיכאון והסטרסס המלוים לפעמים את הפסקת הוסת היו נמוכים בהרבה אצל המתעמלות באופן קבוע.  
התעמלות אכן משפרת כישורים קוגניטיביים:
JAMA. 2008;300(9):1027-1037
וגם נמצאה קולרציה בין כושר אירובי ובין כושר קוגיטיבי אצל נשים בסביבות גיל 65.
ואכן גם אצל ילדים (כיתות 4-8), במבחני מתמטיקה ואנגלית בארה"ב, נמצאה קולרציה עם מידת הכושר הגופני.

ועוד, מחקר חדש (מודל עכברים) הראה שפעילות גופנית מקלה על סימפטומי הסכיזופרניה.
וכמו הרבה פעמים כשאני מעלה נושא, מיד מתווספות עוד חדשות רלבנטיות…והיום, גם במודל עכברים, הראו חוקרים מאוניברסיטת ייל כי פעילות גופנית משפרת זיכרון, בכל גיל…
Behav Neurosci. 2007 Aug;121(4):679-88

גם מעניין, אם כי מזוית קצת אחרת, דמנציה אצל נשים נמצאה להיות קשורה עם איבוד משקל בלתי מוסבר 10-20 שנה קודם לכן.

ועוד…התעמלות אירובית משפרת זיכרון ויכולות קוגניטיביות שאבדו עם הגיל.
Br J Sports Med. 2009 Jan;43(1):22-4

בכנס השנתי של Society for Neuroscience נוב' 2007, הראו כי על התרבות תאי המח משפיעה לא רק התנועה אלא גם התזונה וגם הגיל…גם יעילותן של התרופות נגד דיכאון תלויה בהתחדשות תאי המח.
 
 מעשרות הרשימות שהעלתי אני בטוחה שכל אחד יכול למצוא מספיק סיבות טובות לעשות פעילות גופנית…ואני, שוב ושוב נוכחת בכח הניהול המרכזי של השרירים, את חיינו…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: