אפשר ללכת עם כל רגל לכיוון אחר

שלא כמו שחשבנו, שיש בקרת תנועה פשוטה המכוונת את רגלינו, מימצאים חדשים מראים כי לכל רגל יש רשתות בקרת תנועה ניפרדות משלה. כך, בעזרת אימון מתאים ניתן למשל, בו זמנית, לגרום לרגל אחת לצעוד קדימה ולרעותה לצעוד אחורה.
בעזרת מכונת הליכה חצויה כשלכל רגל חגורת תנועה נפרדת הראו החוקרים מבלטימור כי אפשר לאמן כל רגל לצעוד, מבלי קשר להכוונת מיצעד רעותה. החוקרים אימנו 40 מתנדבים ועקבו בניסוי אחרי תנועות מיפרקי הרגליים באימון המיצעד הניפרד לכל רגל. להפתעת החוקרים לא היה קשה לאמן את הצועדים ללכת כך שרגל אחת תצעד קדימה בזמן שרעותה צועדת אחורה, מה שקרוי מיצעד כלאיים “hybrid walking”. כשאומנו הצועדים לצעוד גם בקצב שונה בכל רגל במיצעד הכלאיים, היו להם אחר כך קשיים (רק כמה רגעים) בלצעוד רגיל קדימה בשתי הרגליים, דהיינו יש גם רשתות בקרה לתיאום מיצעד שתי הרגליים.
אני כמובן ישר מעלה השערות על הקשר לחיינו הריגשיים אם כל רגל מכוונת לצעוד בכיוון אחר…וחושבת שאימוני מיצעד כלאיים יכולים להיות מרתקים בתיקון של הרבה קשיים (לא רק פיזיים) בחיים.

שימו לב לסרטוני אימון ההליכה שבקישור:
http://www.prnewswire.com/mnr/bastian/29010

מודעות פרסומת

קשור

This entry was posted on 8 באוגוסט 2007 at 8:07 and is filed under השמנה ואריכות חיים. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

5 תגובות to “אפשר ללכת עם כל רגל לכיוון אחר”

סתיו Says:
8 באוגוסט 2007 ב- 8:57 | הגב
מה אם לגרום להן לצעוד כלפי מעלה?
דינה ראלט Says:
8 באוגוסט 2007 ב- 9:18 | הגב
אני הייתי חוקרת גם מיצעדים לרבדים אחרים…
זאב Says:
8 באוגוסט 2007 ב- 9:53 | הגב
ראי כאן
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=103529303

זאב
דינה ראלט Says:
8 באוגוסט 2007 ב- 13:07 | הגב
הי זאב, עכשו הבנתי למה אני כ"כ חוששת מבה גווה…האם יש לך אולי …מכל תלמידיך…דוגמה על קשר בין הרגש ובין היכולת לנהל תנועה בלתי תלויה של שתי הרגליים?
זאב Says:
8 באוגוסט 2007 ב- 14:55 | הגב
היי דינה,

נתחיל מזה שאין לי דוגמאות, אבל אני חושב שהמדייה בה אני מעהיר את החומר פשוט לא מתאימה, או יותר נכון סלקטיבית. השיעורים שאני מעביר הם מסורתיים מחד, ואינטנסיבים מאד מאידך.

מסורתיים – אנו כוללים המון לחימה ואין ממש "כיתות מתחילים" אלא כל אחד בא ומצטרף לקבוצה הקיימת – על אחריותו (ובעזרת המורה, כמובן)

אינטנסיביים – כל שיעור הוא של שלוש שעות, שמתוכם מוקדש להליכה כ 40 דקות עד שעה.

התוצאה היא שהרבה מאד פשוט לא מצליחים להחזיק מעמד.

מצד שני, כשאת שואלת אותי, ישנה קבוצה גדולה הרבה יותר של תלמידי בה גווה שפשוט בגלל ההליכה לא הצליחו להמשיך ללמוד – זה גם אצלם לחוסר נוחות קיצונית, ולאי שקט כל כך גדול, עד שהם נאלצו להפסיק לתרגל.

אני אנסה לדובב חלק מהם ואחזור אליך עם התשובות.

זאב