איך שומעים מוסיקה ומה זה עושה לנו?

מאז שהייתי קטנה רציתי להיות מוסיקאית וכמו כולם גם למדתי קצת לנגן על פסנתר…אבל איכשהוא נדדתי לעבר המדע והמוסיקה נשארה רק געגוע… בינתיים אני נהנית מהעובדה שהבן שלי נהייה מוסיקאי (תקשיבו למאש-אפ המדליק בין בועז שרעבי והג'יי זי) ואילו אני הבטחתי לעצמי שאשתדל בגילגול הבא להיות זמרת אופרה.
ובינתיים… אני מנסה להשתמש בכוחה המהפנט/המרפא של המוסיקה. כתרגיל עכשווי אני מתאמנת בשירה הלמורית (למזלי היא שירה חופשית לגמרי) ובייחוד, אני מתאמנת אינספור פעמים, בשיר Ana Kame Yame. אני אספר לכם בעתיד לאיזה תובנות זה יוביל אותי…אתם כמובן מוזמנים לשיר עם ג'ודי קלע…
מה עניין התובנות? לדעתי המוסיקה היא הדבר עליו נאמר "מותר האדם…" והיא דרך ישירה לאמת הפנימית שיכולה לעקוף הרבה מחסומים ריגשיים. למשל, מדענים מטורונטו פיתחו דרך התאמה של מוסיקה לגלי המח והגבירו כך את כוחה של המוסיקה בריפוי. כמו תמיד אני מחפשת הוכחות בשטח אז הנה תקציר ממחקר שנעשה לאחרונה בקליפורניה:
עכשו כשיש טכנולוגיות לעקוב אחרי פעילות המח בזמן אמת, השימוש בצילומי מח של אנשים המקשיבים למוסיקה מהמאה ה- 18 עזר לחוקרים מאוניברסיטת סטנפורד להבין איך מסווג המח את עולמנו הכאוטי. החוקרים הראו כי שמיעת מוסיקה שייכת לאיזור המח האחראי על תשומת לב והמעניין היה שמירב הפעילות במח (אירגון מידע) התרחשה דווקא בזמני השקט שבמהלך קטעי המוסיקה. בזמן הקונצרט תשומת הלב של המקשיב נודדת אבל במעברים בין הקטעים, בשקט, תשומת הלב נעצרת. לא נראה שהמלחינים חשבו על זה, אבל ההקשבה לקטעי מוסיקת הבארוק שהולחנו לפני 200 שנה, עזרה בעצם למח לנתב מידע. המעבר בין קטעי המוסיקה חידד את יכולת ריכוז תשומת הלב והיה משולב בציפייה לקטעי המוסיקה הבאים על פי מבנה המוסיקה.
Neural dynamics of event segmentation in music: converging evidence for dissociable ventral and dorsal networks.
Neuron. 2007 Aug 2;55(3):521-32
דניאל לויטין שהינו אחד מהחוקרים כתב במקביל גם ספר על איך משפיעה המוסיקה על מהלכי חיינו:
 This Is Your Brain on Music: The Science of a Human Obsession
 
במחקר בבלגיה על תנועה של ילדים ובני נוער שמנים במיוחד, נמצא כי הקשבה למוסיקה מאריכה בהרבה את משך הריצה שלהם, עד קצה גבול יכולתם. במחקר שהוצג בניו-אורלינס American Society of Hypertension's 2008 annual scientific meeting הראו חוקרים מאיטליה כי הקשבה למוסיקה + נשימות, 30 דקות ליום במשך חודש הורידה רמות לחץ דם גבוה.
ועוד מחקר על הקשר המקדם בין חשיבה, יצירתיות ובין אמנות.

נראה לי שדרך המוסיקה, בעזרת מיקוד תשומת הלב, עולה בידינו להבחין במידע הרלבנטי כרגע מתוך "המולת" המידע שמסביבנו. מעניין איך זה קשור לתקשורת ה- NO?
דרך אגב, אנחנו לא ממש צריכים לשמוע את המוסיקה שאנו מכירים, למח שלנו יש דרכים להשלים גם קטעי שקט…קצת כמו שקורה במח כשאנחנו מדקלמים בלב מספרי טלפון שאנו רוצים לזכור…

עוד בלוג שכתבתי בנושא – להקשיב למוסיקה זה כמו לעצום את העיניים.

מודעות פרסומת

6 תגובות to “איך שומעים מוסיקה ומה זה עושה לנו?”

  1. עמי סלנט Says:

    דינה ,

    אין כמוך מבחינת העדכונים המדעיים כאן באתר רשומות !!

    עמי סלנט

  2. טל גלילי Says:

    איילין גלני, עליה לא שמעתי מעולם לפני ההרצאה שאני מביא לכם, היא מוזיקאית. היא גם חירשית.

    ובהרצאה הבאה, היא עושה שואו מרתק על כיצד להקשיב למוז…

  3. nachum Says:

    you write about music but you afraid to say what in your ears is not music.in chinese music is music?

  4. אבי מוצפי Says:

    דינה תבורכי על העומקים האינטלקטואליים שאת מובילה אותנו אליהם. הדיון האחרון מתחבר לי עם הויכוח החם המתקיים בפילוסופיה המודרנית בין הוגים כמו אומברטו אקו, רורטי ודרידה, על אפשרות קיומה של אמת סופית ומוחלטת לטקסטים/תיאוריות שונות. מעניין לברר אם גם המוסיקה היא מבחינתם "טקסט" בעל משמעות אבסולוטית או שמא גם היא מנותקת ממה שיוצרה התכוון ופנויה לאינסוף פרשנויות. אבי מ'

  5. דינה ראלט Says:

    עמי – תודה על הפירגון
    טל- הוספתי כמה קישורים להעשרה בעקבות המימד החדש שהוספת
    נחום – לא הבנתי את כוונתך
    אבי – קשה לי לראות אמת מוחלטת במוסיקה שכל השומעים יגעו בה…אבל קטונתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: