כמדי שנה בוחרים עורכי ה- Technology Review בממציאים (טכנולוגיה ומדע) צעירים מתחת לגיל 35 שעבודתם המרתקת היום קרוב לוודאי תשפיע על דרכי עולמנו.
מבין כולם בחרתי להפנות את תשומת לבכם לקרן ליו מג'ורג'יה, כמובן בגלל המצאתה הקשורה בתנועה. היא בחרה לנתח את שפת הגוף ולפתח יישום לסרטי אנימציה שהופך אותם ליותר אנושיים.
למשל, ראו איך בפועל אנחנו סוחבים את התיק שלנו… או מה מצב התנועה של השרירים בזמן ריקוד…
אני מיד חושבת על שימוש לרקדנים איטיים (כמוני למשל) ואיך אפשר היה להפנות את תשומת ליבם לתנועה מעניינת/נכונה יותר.
מודעות פרסומת
17 באוגוסט 2007 בשעה 11:06 |
ללא ספק, המצאות ופיתוחים חדשים הם תחום מרתק, ואם עומדים מאחוריהם מוחות צעירים, הלב מתרונן.
אשמח להסב תשומת הלב לכישרון נוסף…פרופ' עידית מטיוביץ. אמנם לא מאד צעירה, אבל בכל זאת..שווה קריאה:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266004&catcode=&year=2007&month=8&day=0&pagenum=5&catdesc=
17 באוגוסט 2007 בשעה 15:17 |
האם גם את עשית קעקועים?
17 באוגוסט 2007 בשעה 15:48 |
מספיק נציג אחד במשפחה!!!
אחד יותר מדי.
ואם כבר נכנסנו לזה.. לבני יש חברים שהתקשטו , לדבריהם, בציורי-גוף ואמהותיהם אחריהם. אותן אמהות נסעו אחרי הבנים גם להודו. ואני מדברת על בנות 40-50. אני, כפי הנראה, שמרנית מהן
17 באוגוסט 2007 בשעה 19:35 |
תודה דינה 🙂
רק להרחיב, אם הבנתי נכון מקריאה – הטכניקה של חילוץ תנועה למחשב איננו חדש. מה שחדש הוא שליו מצליחה לתרגם את תבניות התנועה הבסיסיות של הריקוד ל "אופי תנועה", על ידי שימוש בפרמטרים שמחלצים מהצילום בשילוב עם ההנחה שהתנועה של אנשים היא "יעילה" (שזו כמובן הנחה עם השגות רבות – מי כמונו יודעים).
על פניו, כיצד ניתן לשאוב מזה לסייע לאנשים בתנועה – זו שאלה מרתקת.
ושוב פעם – קישור מעולה, תודה 🙂
17 באוגוסט 2007 בשעה 19:57 |
התפרסמה כתבה בידען:
"הפיסיקה של אמנות התנועה"
http://www.hayadan.org.il/wp/brain-phisics-1008080/
הכתבה, בעיני, לא מוצלחת.
אבל היא מגלה לנו שקיימת מישהי כמו תמר פלש בעולם – ואת זה טוב לדעת 🙂
טל.
17 באוגוסט 2007 בשעה 21:17 |
באמת מלווה את התפתחות התנועה …אפילו במעבר להליכה על שתיים.
http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uoa-sie071107.php
וכמובן, לדעתי, היא הסיבה המובילה להשמנה בזמננו…שכן גופנו מכוון לחסוך אנרגיה בכל הזדמנות.