תמיד תהיתי למה אמהות אוהבות לנדנד בעדינות את התינוקות? או למה אנחנו אוהבים להתנדנד? נראה לי שאני מתחילה להבין את העניין…ובמקרה…
הנידנוד משרה רוגע ומסיר דאגה מהמתנדנד… ומבחינת ההשמנה זה פיתרון מעניין.
מנקודת המבט על השמנה כתוצאה של דאגת הגוף למחר, ניתן לחפש גורמים שירגיעו את הדאגה ויגרמו לגוף לנהל מדיניות הממעיטה בערכם של מאגרי שומן לעתיד.
ניסוי כזה נעשה על ידי חוקרים מניו-יורק ודווקא לא מנקודת היבט כזאת, אלא בחיפושם אחרי גורמים המשפיעים על היווצרות תאי עצם.
החוקרים חשפו עכברים לתנודות קלות ומהירות ביותר, במשך 15 דקות ליום ולתקופה של 15 שבועות. העכברים שהושמו על הפלטפורמה הרוטטת גדלו עם הרבה פחות שומן ~ 30%, ובניסוי עוקב נמצא שהרבה פחות מתאי הגזע שלהם הופנו ליצירת תאי שומן.
אפשר להסביר את זה כך – התנודות הישרו על העכברים חוסר דאגה שהשפיע על אסטרטגית הצמיחה שלהם. במקום לייצר תאי שומן שנראו עכשו פחות חיוניים, הם יכלו להפנות יותר תאי גזע ליצירת עצמות חזקות יותר. העכברים "הרוטטים" היו גם יותר בריאים בסיכויים לסוכרת מבוגרים או ברמות הטריגליצרידים שלהם.
ההצעה בפועל – בעזרת טילטולים קלים שכנעו את הגוף שאין סיבה לדאגה…הוא לא יכין מחסני מאגר לשומן וגם לא יפנה מזון לשומן כמו שהוא מרבה לעשות בימינו.
הרעיון רק בראשית דרכו והוא לא פשוט. העדר תאי שומן עלול לגרום לבעיות חמורות באכילת יתר מוגזמת של שומן שכן השומן יאגר, במקום בתאים המיועדים לכך, באיברים כמו הלב או הכבד…אבל בוא נניח שמי שאינו מודאג מהמחר גם לא יטרח לאכול כמויות מוגזמות של אוכל.
Adipogenesis is inhibited by brief, daily exposure to high-frequency, extremely low-magnitude mechanical signals
אז בטח המלצה נחמדה לכל האמהות הרוצות למנוע השמנה מילדיהן…טלטלו אותם בעדינות ובאהבה וגם לא צריך הרבה…
עוד פעילות גופנית של טילטול נמצאה לעזור לרעד שרירים של מוסיקאים הנובע משעות אימון ממושכות בנגינה. וגם, הטילטול חיוני לילדים עם ADHD.
מעניין אם מישהוא בחן השפעת רכיבת סוסים על הרזייה? יש ברכיבה הרבה טילטול…
וגם כדאי לבחון אם הטילטול קשור ביוכימית להפעלת adipose גן ההשמנה.
הנה עוד מחקר המראה כי טילטול מונע הצטברות שומן –
International Journal of Obesity (2008) 32, 1348–1354
ויש עוד הרבה שאלות, האם למשל השפעתה המיטיבה של ציפה על מים, בהתמודדות עם כאב וסטרסס, שייכת לאפקט דומה של הטילטול העדין?
כאן המקום להזכיר שכמה שתנועה מיטיבה עם הימנעות מהשמנה, יותר זה לא תמיד יותר טוב, זוכרים את התנועה בהפסקות?
אתם יכולים לשים לב איך אני אוהבת מחקרים המראים שדווקא פחות תנועה תיטיב עם ההרזייה…
בדיוק הופיע מחקר המראה כי כמחצית הנשים בארה"ב מוכנות לעבור ניתוחים כמו שאיבת שומן, לשיפור המראה שלהן, מעניין כמה יסכימו להיטלטל קצת?
26 באוקטובר 2007 בשעה 23:49 |
שאת הדקות מול המחשב אבלה בנידנוד (וסחרחורת)אפחית משומני?
ומדוע חרדים שמתנדנדים במשך כל תפילות היום רחוקים מלהיות רזים?
עכשיו הבנתי מדוע הילדים "מנדנדים" להורים
27 באוקטובר 2007 בשעה 5:36 |
בגילנו מספר תאי השומן כבר קבוע פחות או יותר וגם אי-השמנה אינה זהה להרזייה…
http://www.notes.co.il/dina/35763.asp
בכל זאת הייתי בוחנת את השפעת הנידנוד ואשמח אם תעשי ניסוי ותספרי לנו מה קורה…בקשר לחרדים, אז תמיד את יכולה להניח שלולא התפילות הם היו יותר שמנים…
🙂
28 באוקטובר 2007 בשעה 0:41 |
בכל פעם שקבלתי טפול "מטלטל" או מנענע יותר
נכון, הרגשתי תחושה עמוקה של רוגע,הרבה יותר מ"סתם" מסז'ואני בטוחה שיש לזה גם סיבות עצביות.אגב מענין מה המילה באנגלית במחקר לתאור הטלטול
28 באוקטובר 2007 בשעה 6:25 |
במאמר המדעי כינו את הטילטול
high-frequency mechanical signals
ןבמאמר העיתונאי כתבו שהעכברים הושמו על
a vibrating platform
🙂
28 באוקטובר 2007 בשעה 22:45 |
לי זה מתחבר לתחושת נינוחות עמוקה שאני חווה אחרי ישיבה בכיסא נדנדה
או שמא זה החיבור לילדות, לגני השעשועים או לחיקה של אמא?
28 באוקטובר 2007 בשעה 22:54 |
בטח כל מה שאת אומרת רלבנטי…
אבל שימי לב שהניסוי נעשה בעכברים שהושמו על משטח רוטט…דהיינו יש משהוא בפיזיות של הטילטול עצמו שמשרה את הנינוחות וחוסר הדאגה.
1 בנובמבר 2007 בשעה 22:52 |
כשקראתי את הפוסט חשבתי על השיטה הזו – אך לא זכרתי את שמה.
והנה, בתיאום מושלם, כתבה בווי-נט
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3458917,00.html
אגב, במעבר חד (או לא) מעניין שטלטולים הם גם סוג של עינויים – אצלנו בשב"כ
שבת שלום
2 בנובמבר 2007 בשעה 6:33 |
טובי בראונינג בהחלט רלבנטית…
אם השב"כ היה עובד כמו טובי היה מגיע השלום לאיזור…
2 בנובמבר 2007 בשעה 12:24 |
התנסיתי בנוענוים של עוצמת הרכות לאחר ניתוח להחלפת מפרק ירך לאחר הניתוח ולא נזקקתי למשכחי כאבים, וההחלמה היתה מהירה התחושות מאוד נעימות והראש לא עסוק ברחמים עצמיים שמביאים לאכילת יתר וכמובן להשמנה
2 בנובמבר 2007 בשעה 12:25 |
שיטת עוצמת הרכות משתמשת בנענועים עדינים של הגוף בקצב פעימות לב העובר 120 – 160 פעימות לדקה.
מעניין מה היה קצב הנענוע של העכברים בניסוי.
השיטה עוזרת להקלת מגוון רחב של בעיות גוף ונפש אם כי יש בה דגש גם על הנוכחות המלאה של המטפל עם המטופל , כמו שיש בנוכחות של האם עם התינוק.
2 בנובמבר 2007 בשעה 12:39 |
את ביתי השניה ילדתי עם מטפל בעוצמת הרכות, במשך שלוש שעות של צירים ראיתי(בדופלר) כיצד הדופק של התינוקת יורד בזמן הטיפול, כל פעם שהטיפול הופסק, הדופק עלה לנורמה שלו 120-160 פעימות בדקה ובזמן הטיפול הדופק היה 95-140 בדקה, המשמעות היתה שהתינוקת שלי היתה פחות בטראומה בזמן הטיפול, וגם אני הרגשתי נפלא, ממליצה בכל פה.
2 בנובמבר 2007 בשעה 13:12 |
איזה יופי…כל הכבוד לטובי בראונינג
http://www.holistic-pulsing.com
4 בנובמבר 2007 בשעה 1:58 |
התחלתי טיפול בעצמת הרכות באחת התקופות הכי מודאגות ושמנות שלי, ותוך חודש חוויתי רגיעה והרזייה באופן טבעי, וגם לא התנזרתי משום מאכל, אפילו סיימתי כל טיפול בקונדיטוריה האהובה עליי עם קפה ועוגה.
אין ספק שבתקופות מודאגות נפשית אני רצה למקרר ולארונות לבדוק מה יש לאכול, עדיף פחמימות…
4 בנובמבר 2007 בשעה 9:16 |
כשקראתי את הכתבה הזו זה הזכיר לי את שיטת הטיפול: "עוצמת הרכות" זו שיטה מצויינת באמצעות נענוע של הגוף בקצב פעימות לב עובר (120-160 פעימות בדקה), שיטה להפגת מתחים ורגיעה, לשימון מפרקים, לניקוז רעלים ולדעתי גם להרזיה. מעניין באיזה קצב נענעו את העכברים.
5 בנובמבר 2007 בשעה 6:49 |
אבל אי אפשר להשוות מיקצבים כי זה בעל חיים לגמרי אחר.