תמיד תהיתי למה אמהות אוהבות לנדנד בעדינות את התינוקות? או למה אנחנו אוהבים להתנדנד? נראה לי שאני מתחילה להבין את העניין…ובמקרה…
הנידנוד משרה רוגע ומסיר דאגה מהמתנדנד… ומבחינת ההשמנה זה פיתרון מעניין.
מנקודת המבט על השמנה כתוצאה של דאגת הגוף למחר, ניתן לחפש גורמים שירגיעו את הדאגה ויגרמו לגוף לנהל מדיניות הממעיטה בערכם של מאגרי שומן לעתיד.
ניסוי כזה נעשה על ידי חוקרים מניו-יורק ודווקא לא מנקודת היבט כזאת, אלא בחיפושם אחרי גורמים המשפיעים על היווצרות תאי עצם.
החוקרים חשפו עכברים לתנודות קלות ומהירות ביותר, במשך 15 דקות ליום ולתקופה של 15 שבועות. העכברים שהושמו על הפלטפורמה הרוטטת גדלו עם הרבה פחות שומן ~ 30%, ובניסוי עוקב נמצא שהרבה פחות מתאי הגזע שלהם הופנו ליצירת תאי שומן.
אפשר להסביר את זה כך – התנודות הישרו על העכברים חוסר דאגה שהשפיע על אסטרטגית הצמיחה שלהם. במקום לייצר תאי שומן שנראו עכשו פחות חיוניים, הם יכלו להפנות יותר תאי גזע ליצירת עצמות חזקות יותר. העכברים "הרוטטים" היו גם יותר בריאים בסיכויים לסוכרת מבוגרים או ברמות הטריגליצרידים שלהם.
ההצעה בפועל – בעזרת טילטולים קלים שכנעו את הגוף שאין סיבה לדאגה…הוא לא יכין מחסני מאגר לשומן וגם לא יפנה מזון לשומן כמו שהוא מרבה לעשות בימינו.
הרעיון רק בראשית דרכו והוא לא פשוט. העדר תאי שומן עלול לגרום לבעיות חמורות באכילת יתר מוגזמת של שומן שכן השומן יאגר, במקום בתאים המיועדים לכך, באיברים כמו הלב או הכבד…אבל בוא נניח שמי שאינו מודאג מהמחר גם לא יטרח לאכול כמויות מוגזמות של אוכל.
Adipogenesis is inhibited by brief, daily exposure to high-frequency, extremely low-magnitude mechanical signals
אז בטח המלצה נחמדה לכל האמהות הרוצות למנוע השמנה מילדיהן…טלטלו אותם בעדינות ובאהבה וגם לא צריך הרבה…
עוד פעילות גופנית של טילטול נמצאה לעזור לרעד שרירים של מוסיקאים הנובע משעות אימון ממושכות בנגינה. וגם, הטילטול חיוני לילדים עם ADHD.
מעניין אם מישהוא בחן השפעת רכיבת סוסים על הרזייה? יש ברכיבה הרבה טילטול…
וגם כדאי לבחון אם הטילטול קשור ביוכימית להפעלת adipose גן ההשמנה.
הנה עוד מחקר המראה כי טילטול מונע הצטברות שומן –
International Journal of Obesity (2008) 32, 1348–1354
ויש עוד הרבה שאלות, האם למשל השפעתה המיטיבה של ציפה על מים, בהתמודדות עם כאב וסטרסס, שייכת לאפקט דומה של הטילטול העדין?
כאן המקום להזכיר שכמה שתנועה מיטיבה עם הימנעות מהשמנה, יותר זה לא תמיד יותר טוב, זוכרים את התנועה בהפסקות?
אתם יכולים לשים לב איך אני אוהבת מחקרים המראים שדווקא פחות תנועה תיטיב עם ההרזייה…
בדיוק הופיע מחקר המראה כי כמחצית הנשים בארה"ב מוכנות לעבור ניתוחים כמו שאיבת שומן, לשיפור המראה שלהן, מעניין כמה יסכימו להיטלטל קצת?
26 באוקטובר 2007 ב- 23:49 |
שאת הדקות מול המחשב אבלה בנידנוד (וסחרחורת)אפחית משומני?
ומדוע חרדים שמתנדנדים במשך כל תפילות היום רחוקים מלהיות רזים?
עכשיו הבנתי מדוע הילדים "מנדנדים" להורים
27 באוקטובר 2007 ב- 5:36 |
בגילנו מספר תאי השומן כבר קבוע פחות או יותר וגם אי-השמנה אינה זהה להרזייה…
http://www.notes.co.il/dina/35763.asp
בכל זאת הייתי בוחנת את השפעת הנידנוד ואשמח אם תעשי ניסוי ותספרי לנו מה קורה…בקשר לחרדים, אז תמיד את יכולה להניח שלולא התפילות הם היו יותר שמנים…
🙂
28 באוקטובר 2007 ב- 0:41 |
בכל פעם שקבלתי טפול "מטלטל" או מנענע יותר
נכון, הרגשתי תחושה עמוקה של רוגע,הרבה יותר מ"סתם" מסז'ואני בטוחה שיש לזה גם סיבות עצביות.אגב מענין מה המילה באנגלית במחקר לתאור הטלטול
28 באוקטובר 2007 ב- 6:25 |
במאמר המדעי כינו את הטילטול
high-frequency mechanical signals
ןבמאמר העיתונאי כתבו שהעכברים הושמו על
a vibrating platform
🙂
28 באוקטובר 2007 ב- 22:45 |
לי זה מתחבר לתחושת נינוחות עמוקה שאני חווה אחרי ישיבה בכיסא נדנדה
או שמא זה החיבור לילדות, לגני השעשועים או לחיקה של אמא?
28 באוקטובר 2007 ב- 22:54 |
בטח כל מה שאת אומרת רלבנטי…
אבל שימי לב שהניסוי נעשה בעכברים שהושמו על משטח רוטט…דהיינו יש משהוא בפיזיות של הטילטול עצמו שמשרה את הנינוחות וחוסר הדאגה.
1 בנובמבר 2007 ב- 22:52 |
כשקראתי את הפוסט חשבתי על השיטה הזו – אך לא זכרתי את שמה.
והנה, בתיאום מושלם, כתבה בווי-נט
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3458917,00.html
אגב, במעבר חד (או לא) מעניין שטלטולים הם גם סוג של עינויים – אצלנו בשב"כ
שבת שלום
2 בנובמבר 2007 ב- 6:33 |
טובי בראונינג בהחלט רלבנטית…
אם השב"כ היה עובד כמו טובי היה מגיע השלום לאיזור…
2 בנובמבר 2007 ב- 12:24 |
התנסיתי בנוענוים של עוצמת הרכות לאחר ניתוח להחלפת מפרק ירך לאחר הניתוח ולא נזקקתי למשכחי כאבים, וההחלמה היתה מהירה התחושות מאוד נעימות והראש לא עסוק ברחמים עצמיים שמביאים לאכילת יתר וכמובן להשמנה
2 בנובמבר 2007 ב- 12:25 |
שיטת עוצמת הרכות משתמשת בנענועים עדינים של הגוף בקצב פעימות לב העובר 120 – 160 פעימות לדקה.
מעניין מה היה קצב הנענוע של העכברים בניסוי.
השיטה עוזרת להקלת מגוון רחב של בעיות גוף ונפש אם כי יש בה דגש גם על הנוכחות המלאה של המטפל עם המטופל , כמו שיש בנוכחות של האם עם התינוק.
2 בנובמבר 2007 ב- 12:39 |
את ביתי השניה ילדתי עם מטפל בעוצמת הרכות, במשך שלוש שעות של צירים ראיתי(בדופלר) כיצד הדופק של התינוקת יורד בזמן הטיפול, כל פעם שהטיפול הופסק, הדופק עלה לנורמה שלו 120-160 פעימות בדקה ובזמן הטיפול הדופק היה 95-140 בדקה, המשמעות היתה שהתינוקת שלי היתה פחות בטראומה בזמן הטיפול, וגם אני הרגשתי נפלא, ממליצה בכל פה.
2 בנובמבר 2007 ב- 13:12 |
איזה יופי…כל הכבוד לטובי בראונינג
http://www.holistic-pulsing.com
4 בנובמבר 2007 ב- 1:58 |
התחלתי טיפול בעצמת הרכות באחת התקופות הכי מודאגות ושמנות שלי, ותוך חודש חוויתי רגיעה והרזייה באופן טבעי, וגם לא התנזרתי משום מאכל, אפילו סיימתי כל טיפול בקונדיטוריה האהובה עליי עם קפה ועוגה.
אין ספק שבתקופות מודאגות נפשית אני רצה למקרר ולארונות לבדוק מה יש לאכול, עדיף פחמימות…
4 בנובמבר 2007 ב- 9:16 |
כשקראתי את הכתבה הזו זה הזכיר לי את שיטת הטיפול: "עוצמת הרכות" זו שיטה מצויינת באמצעות נענוע של הגוף בקצב פעימות לב עובר (120-160 פעימות בדקה), שיטה להפגת מתחים ורגיעה, לשימון מפרקים, לניקוז רעלים ולדעתי גם להרזיה. מעניין באיזה קצב נענעו את העכברים.
5 בנובמבר 2007 ב- 6:49 |
אבל אי אפשר להשוות מיקצבים כי זה בעל חיים לגמרי אחר.