סקר שפורסם היום על ידי ה- Women’s Sport and Fitness Foundation חשף את אחת מהבעיות המובילות את הנשים סחור סחור בניסיון לפתור את בעית מיעוט הפעילות הגופנית אצלן. לרבות חשוב המראה יותר מהבריאות והיות והן לא אוהבות איך שהן נראות כשהן מתעמלות, הן מעדיפות לוותר על הפעילות הגופנית. אחרות דיווחו שהן פשוט לא אוהבות את זה ואחרות לא אוהבות את הדימוי הפעיל של ספורטיביות.
הנה כמה מהמימצאים:
* יותר מ- 80% מהנשים לא עושות מספיק פעילות גופנית לבריאותן.
* בנות בגילים 16-24 שנים פעילות פיזית הרבה פחות (50%) מהבנים.
* 90% מהנשים מרגישות לחץ להיות רזות.
* כמחצית מהנשים מתחת לגיל 35 מרגישות לחץ כבד יותר על להיות רזות מאשר על להיות בריאות.
* 25% מהנשים דיווחו שהן לא אוהבות את הדרך שבה הן נראות כשהן מתעמלות.
* כרבע מהנשים טענו שפעילות גופנית בבית הספר גרמה להם לתעב ספורט.
* 40% מהבנות, כולל ילדות כבר מגיל 7 לא רוצות להראות כספורטיביות.
וואוו…כמה הרבה הנחות יסוד בעייתיות…יש לכם הצעות לשינוי?
הבנות שלא אוהבות איך שהן נראות כשהן עושות התעמלות
מודעות פרסומת
15 בנובמבר 2007 בשעה 20:32 |
(לא קראתי את הלינק) רק 25 % לא אוהבות את איך שהן נראות כשהן מתעמלות, אז איך הגעת לכותרת של הפוסט הנ"ל.
מעבר לכך, יש כאן כמה בעיות, וזו של איך הבנאדם נראה כשהוא מתעמל נראית לי מינורית יחסית.
15 בנובמבר 2007 בשעה 20:42 |
להערתך, שיניתי את הכותרת והוספתי את הבעיות הנוספות..
בקשר ל- 25% זה אמנם לא צוין בתקציר אבל כפי הנראה הוא שייך יותר לקבוצת הנשים עם עודף משקל, לו היו בודקים בקבוצה זאת את האחוז הוא היה כמובן הרבה יותר גבוה…
וכמובן דווקא אצל נשים עם עודף משקל או שלא אוהבות איך שהן נראות הפעילות הגופנית חשובה שבעתיים.
15 בנובמבר 2007 בשעה 21:49 |
שיעשו התעמלות בעיניים עצומות
15 בנובמבר 2007 בשעה 21:57 |
אני באמת עושה את זה…
🙂
15 בנובמבר 2007 בשעה 22:27 |
נשים שלא אוהבות התעמלות. אני אני אני
15 בנובמבר 2007 בשעה 22:57 |
בעבר זה היה מזה נכון… אבולציונית אני מתכוונת…עכשו כבר לא…
16 בנובמבר 2007 בשעה 14:15 |
אוי אוי איזה סיוט
להתעמל ליד כולם ולדעת כמה מצחיק אני נראית…
לדעת שאני רצה כמו ברווזה…
ושאני נראית זוועה בטייטס, חולצה רחבה ושיער אסוף…
ומורה שמתקנת את התרגיל שלך בקוצר רוח ליד כולם…
נשמתי לרווחה כשסיימתי תיכון.
היום אני דווקא מחבבת פעילות גופנית, בזמן שלי ומתוך ההכרה שלי שזה חשוב לבריאות תקינה.
16 בנובמבר 2007 בשעה 14:42 |
כמו רבות מאיתנו…חברותא…
16 בנובמבר 2007 בשעה 19:31 |
כריסטופר אלכסנדר כותב על עיר באנגליה שבה פתרו את זה באמצעות מרכז ריקודים קהילתי, ואיך שזה השפיע לטובה על הבריאות של כולם שם.
אישית אני לא מתה על ריקודים, אבל אני נורא אוהבת לטייל. לא כל התעמלות חייבת להיות ספורט…
17 בנובמבר 2007 בשעה 0:02 |
אינטגרציה בקהילה היא בהחלט מקדמת תנועה נכונה…
וגם, מעניין כריסטופר אלכסנדר…התכוונת לארכיטקט…נכון?
http://www.livingneighborhoods.org/ht-0/bln-exp.htm
17 בנובמבר 2007 בשעה 1:43 |
מיד שמרתי במועדפים. תודה!
כן, התכוונתי לארכיטקט. הנה הטקסט של הדפוס "מרכז בריאות" שבו הוא כותב על זה:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?arch:%EE%F8%EB%E6_%E1%F8%E9%E0%E5%FA