Archive for דצמבר, 2007

שנת 2008 פורייה…אם נספיק…

31 בדצמבר 2007

"שינוי מתרחש" – הוא שם הסרטון המובא כאן והמתאר את הקצב המדהים של שינוי המתרחש בימינו. הנה כמה דוגמאות: המידע שיש בשבוע אחד בעיתון ניו-יורק טיימס הוא יותר מסך כל המידע שהיה לאדם במאה ה-18 במהלך חייו, ההערכה היא שעשרת המקצועות המבוקשים בשנת 2010 לא היו קיימים בכלל ב- 2004, עד גיל 38 יחליף הסטודנט של היום 10-14 עבודות בארה"ב, אנחנו מלמדים סטודנטים לפתור בעיות שעדיין לא התעוררו ושמחייבות שימוש בטכנולוגיות שעדיין לא פותחו, אם מייספייס היתה מדינה – היא היתה המדינה ה-11 בגודלה בעולם (בטח פייסבוק תהיה עוד מעט המדינה ה- 3 בגודלה), 1 מתוך 8 זוגות שהתחתנו היום בארה"ב נפגשו ברשת, נינטנדו השקיעה בפיתוח רק ב-2002 יותר מ- 140 מיליון $ שזה יותר מכפול ממה שהשקיע המימשל האמריקאי במחקר החינוך.
מעניין שמימצאים חדשים מראים שגם השינויים הגנטים שלנו מואצים בתקופתנו.
אנחנו חיים בזמנים אקספוננציאליים…אני מאמינה שזאת הסיבה שמוסיקה נהיית חיונית…וכמובן מדיטציה… על פעילות גופנית נדבר מחר 🙂

מודעות פרסומת

נראה שלא כדאי לדלג על ארוחות, אבל כן כדאי לצום לפעמים

28 בדצמבר 2007

לרוצים לרזות יש בדרך כלל תחושה שיהיה כדאי לדלג על ארוחה זו או אחרת, דהיינו להתאפק קצת. זה לא פשוט להעריך השלכת הליך כזה על משקלנו שכן אם הוא מלווה עם צריכת פחות קלוריות, קשה לראות אם הייתרון בהרזייה קשור להתאפקות או לפחות הקלוריות. ובכל זאת כדי לראות אם פחות ארוחות זה טוב לנו, החליטו חוקרים מבלטימור לבדוק את מטבוליזם הגלוקוז אצל גברים ונשים בעלי משקל רגיל, בשני נוהלי אכילה שונים, במשך 8 שבועות כל אחד. המשתתפים נתבקשו לאכול את כמות הקלוריות הרגילה שלהם בתקופה אחת בשלוש ארוחות או בתקופה השנייה בארוחה אחת גדולה (בין 4 -8 אחה"צ).
למרות שהמשתתפים לא אכלו יותר פחמימות, בתקופה של הארוחה הגדולה האחת נמצא כי למשתתפים היתה רמת סוכר גבוהה יותר בבוקר וגם תגובה מעוכבת של אינסולין לבדיקת גלוקוז שניתן בפה. בחזרה לתקופה של אכילת המזון ב- 3 ארוחות, רמות הגלוקוז והאינסולין חזרו למצבם הרגיל. האם אצל בעלי משקל עודף תהיה תגובה עוד יותר חמורה לאכילה מרוכזת כזאת?
Metabolism. 2007, 56(12), 1729-34

אני מנסה לאפיין התנהגויות אכילה… את הדילוג על ארוחה  כמו שנעשה בניסוי הנ"ל הייתי מכנה "התאפקות" המובילה כפי הנראה למצב סטרסס שגורר עליה ברמת הסוכר… אבל המצב שונה במצבי צום או  תזונה ממש מינימלית כמו בימי מיצי ירקות בלבד. במצבים כאלה הגוף לא באמת נלחץ מה"התאפקות" שכן במקביל, הצום גם משחרר המון אנרגיה שהייתה מופנית קודם למערכת העיכול…במצב כזה התחושה היא של שפע ולא של סטרסס… תנסו…אני ממליצה…
עוד מחקר שפורסם בכנס נובמבר 2007 של ה- American Heart Association's Scientific Sessions  גם מראה שכדאי לצום לפעמים, אצל המורמונים הנוהגים לצום פעם בחודש נמצאה הטבה בבריאות הלב אצל הצמים לעומת הלא-צמים.
 
ואם לא ידענו, לאחרונה מצאו חוקרים מפלורידה כי גם שליטה עצמית דורשת אנרגיה כמו השרירים – גלוקוז…

SciAm 50 – חמישים פרסי 2007 להמצאות מרתקות

28 בדצמבר 2007

כמו מדי שנה, לקראת סופה, מכריזים בתקשורת על הנבחרים של השנה, ראו למשל את נבחרי ה- WebMD , נבחרי האינפומד הישראלי, Eurikalert או את הישגי הביוטכנולוגיה…כאן בחרתי לציין את העיתון סיינטיפיק אמריקן והכרזתו על 50 מדענים בולטים במיוחד ותכף תבינו למה… 
בין התחומים כדאי לשים לב על להיזהר מהרעלים המצויים במוצרי היום-יום בבית, במטבח, בחדרי הרחצה או בצעצועי הילדים. חומר שכרגע נחקר במרץ הוא ה- bisphenol A המצוי בהרבה מוצרי פלסטיק בביתנו, כולל בבקבוקי פלסטיק של התינוקות.
חוקר נוסף שהוכרז כזוכה הוא פרופ' סוואמי מהרוורד שפיתח חלבון וירוס שיכול להוביל תרופה ליעדה בגוף.
3 מהזוכים הם מישראל!!! אשל בן יעקב ואיתי ברוכי על פיתוח מודל של רשת תאי עצב מחוברת למחשב והמחקה את פעולת הזכרון שבמח. ובקה סולומון על מחקרה בעיכוב התקדמות מחלת אלצהיימר.

גיליון סוף השנה המשעשע של עיתון הרפואה הבריטי

25 בדצמבר 2007

כמו מדי שנה, לקראת סופה, יוצא הגיליון מעלה החיוך של ה- British Medical Journal, להנאתכם…
ריצת מרתון מפחיתה את תמותת האוכולסיה. ברישום תמותה ב- 750 ימי ריצות מרתון בעולם, עם יותר מ- 3 מיליון רצים נמצא כי בין הרצים עצמם מתו 26 משתתפים, אולם נמנעה תמותה של 46 נדרסים פוטנציאליים בתאונות דרכים בגלל סגירת צירי תנועה בימי ריצות המרתון.
 
גבהים מקנים ייתרון במשחקי כדורגל לקבוצות כדורגל ממקומות גבוהים במשחק נגד קבוצות ממקומות נמוכים יותר.
 
שמפניה מומלצת לחגיגות נצחון ספורטאים.
 
משחקי מחשב פעילים מהדור החדש Wii גורמים להוצאת קלוריות יותר גדולה ממשחקי המחשב של פעם, אבל זה לא כמו ספורט אמיתי.
 
אלה היו מאמרים בנושאי ספורט, אבל יש גם מאמרים בנושאים אחרים כמו למשל: 
 על 7 מיתוסים שגויים ברפואה, שהרבה מאיתנו (כולל הרופאים) חושבים שהם נכונים:
·          אנשים צריכים לשתות 8 כוסות מים ליום
·          אנחנו משתמשים רק ב- 10% ממוחנו
·          הציפרונים גדלות גם אחרי המוות
·          גילוח מזרז צמיחת שיער
·          קריאה באור חלש פוגעת בראייה
·          אכילת תרנגול הודו גורמת להירדמות
·          טלפונים סלולריים גורמים להפרעה אלקטרו-מגנטית בבתי חולים
 
על יכולות הכישוף העוברות בתורשה.

על תחזית תגליות הרפואה הפורצות דרך קדימה.

וגם על הקשר בין ההורמונים הגבריים והומור.
 
 יש עוד מאמרים בגיליון החגיגי…תהנו…

מי הכי יפה?

23 בדצמבר 2007

קשה להסביר למה המדענים חייבים לנתץ שלמויות ולהסביר את אבני הבניין של השלם…אבל גם אני מדענית ונופלת בפח הזה הרבה פעמים…אז הנה לכבוד סוף השנה ניתוץ קל של מושג היופי. ליופי כמובן יש פנים מדעיות רבות, כמו למשל מידע שהראה בעבר שיפה הוא מה שלמח שלנו הכי קל לעבד…
הפעם הראו המדענים שהיפה יותר הוא הפחות חריג, וזאת הם הראו על ידי שילוב של דמויות כשהדמות המשולבת נבחרה על ידי המשתתפים, ברב המקרים, כיפה יותר מהדמויות שהרכיבו אותה.
תנסו בעצמכם, תלחצו על הדמויות שאתם רוצים לשלב ותראו איך תתקבל דמות משולבת יפה יותר…
המאמר פורסם בגיליון דצמבר של Jour­nal of ex­pe­ri­men­tal psy­chol­o­gy, לשמחתנו הוסיפו המדענים מסקוטלנד שיש עוד פן ליופי שאינו שייך לממוצע הפנים. ישנן דמויות יוצאות דופן שהן מושכות במיוחד…
מעניין לציין גם שככל שהוספו לקביעת הממוצע יותר דמויות, כך נראו הפנים יותר ממוצעות ופחות יפות מהדמויות שהורכבו מפחות סוגי פנים. אז אל דאגה, ליופי יש אולי מרכיב ממוצע אבל גם מרכיבים אחרים…אותם אולי נשאיר לפן הריגשי שלנו לגלות…
היופי מנווט אותנו בהרבה מישורים, למשל, באוניברסיטת אלברטה הראו שהיופי טוב למכירות…

גשרים ירוקים מבמבוק, יכולים לשאת משאיות

20 בדצמבר 2007

מעניין אם מישהוא בחן את כושר ההמצאה ההוליסטי של הסינים? הפעם, המצאה חדשה של מבני קורות מבמבוק, שפותחה על ידי פרופ' יאן קסיאו. ההמצאה מאפשרת בניית גשרים ידידותית לסביבה וזולה יותר מבניית גשרים מפלדה ויחד עם זאת אינה פוגעת ביכולת התמיכה במשאות כבדים.
שלא כמו הגשרים הישנים בסין (התמונה התחתונה) שהיו מורכבים מקני במבוק עגולים ולא מעובדים, הגשר החדש מורכב מקורות אופקיות של במבוק שנוצרו מחתיכות במבוק קטנות מאורגנות במערך רב-שכבתי ומודבקות בדבק מיוחד. הפרטים המדויקים חסויים שכן הם בלעדיים לממציא.
לאחרונה נבנה גשר כזה באורך 10 מ' במחוז הואן שבדרום סין. תוך שימוש בקורות המיוחדות, נבנה הגשר על ידי צוות של 8 אנשים תוך שבוע אחד בלבד. הוא נבדק ויכול לשאת משקל 16 טון אבל כפי הנראה הוא יכול לשאת גם יותר משקל. ניתן לבנות גשרים כאלה עד אורך 30 מטר.
 
אין ספק שבמבוק הוא חומר מדהים המתאים לאינספור שימושים והסינים ידעו לנצל אותו משכבר הימים. יחד עם חרציות, סחלבים ופריחת השזיף הוא אחד מ"ארבעת האצילים" ומייצג אומץ ואריכות ימים. קילו לקילו, הבמבוק יותר חזק מפלדה כשהוא נמתח ויותר חזק מבטון כשהוא נדחס. הבמבוק טוב גם מעוד סיבות, הוא גדל הרבה יותר מהר מעצים וגם קל יותר לקצור אותו מבלי לפגוע בשורשים כך שמה שנקצר יכול מהר מאד לגדול שוב באותו מתחם.
אין ספק שגשר במבוק הוא פתרון ירוק נהדר – בניגוד לבטון הפולט כמות גדולות של דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספירה, הבמבוק הגדל קולט אותו מהסביבה ומשתמש בו לצמיחה.

 

אתנו-מתמטיקה באפריקה – מיבנים ואמנות ומה עם ספורט?

18 בדצמבר 2007

רון אגלש הפרופסור הידוע למתמטיקה החליט לבלות באפריקה שנה, ללמוד את המתמטיקה העומדת באופן טבעי מאחורי נכסי התרבות האפריקאית כמו למשל במיבנים הכפריים, אבל גם כמו בשזירת צמות השיער… התרווחו בכסא ותהנו מהרצאתו:
http://www.ted.com/talks/view/id/198
אני כרגיל שואלת איך ניתן ליישם את האופי הפרקטלי של הטבע? שכן אני מאמינה שמבנה טבעי, מעיקרו (בגלל שנות האבולוציה שבחרו בו שוב ושוב) יוביל לשיפור הישגים…בבלוג הזה של "שיר השרירים" כמובן שאני חושבת על פעילות גופנית. האם יכול להיות שהצלחות גישת "בילבול השרירים" טמונה במיקצב פרקטלי?
יש לכם רעיונות? אתם מכירים אולי מתמטיקאי שאוהב ספורט?
יונת שרון הציעה את ה- Pax Priciple כמייעל אנרגיה ואני ניזכרתי בריקוד הדרוישים. מעניין אם מישהוא בחן את ההשלכותיו הפיזיולוגיות של הריקוד המסחרר הזה…
בינתיים, שלחתי לרון אגליש שאלה על הריקוד האפריקאי שאולי ממנו נוכל ליישם מיבני פעילות גופנית… התשובה של פרופ' אגליש לא אחרה לבוא ופרט למידע הבסיסי שכמעט כל מוסיקה היא פרקטלית ולכן להתעמל לקול מוסיקה יהיה פורה יותר (זוכרים כמה זה יותר יעיל, הליכון לקול מוסיקה…) הוא סיפר על פרויקט שהם בונים בקהילה שלהם SMART MOVE שמטרתו לבנות מכשיר שהמשתמש יפעיל אותו בתנועה וכך יבין/ירגיש את מהות הפרקטלים. זה נהיה די ברור שמיקצב פרקטלי הוא יותר קרוב לפיזיולוגיה שלנו ממיקצב שלם, ראו למשל את המכשיר להפחתת כאב השולח זרם חשמלי בקצב פרקטלי. ועוד, בין הפרויקטים שנוגעים בנושא כדאי להסתכל על עבודתו של פרופ' וייס שבוחן השפעת עיצוב פרקטלי על רפואת לב, כמו גם ניתוח פרקטלי של גלי המח. ולא רק לבריאות, ד"ר ניצן יניב מציע למשל לאמץ מבנה מכוניות פרקטלי לייעול הנסיעה בדרכים. ושימו לב גם למאמרו של ד"ר יואב בן-דב על הפרקטל ההודי.

אמנות ואריכות ימים

14 בדצמבר 2007

מהתבוננות בבעייתיות של הפעילות הגופנית במאה ה-21 אני מנסה לחפש גורמים רלבנטים לתנועה שלצערנו (או לא?) כבר אינה חיונית לדרכי חיינו. היות ואמנות תהיה בכל זמן חיונית, אני תמיד מחפשת איך אפשר לקשור אותה לפעילות גופנית ואכן רשמתי כבר את ההצעה להפוך ניצוח לפעילות גופנית – Conductorcise או להכפיל את מידת הכושר של ילדים שמנים על ידי השמעת מוסיקה באימון שלהם.
ועכשו, פרופ' הרגרוב הידוע בסקירותיו ההיסטוריות בנושאי תזונה והתעמלות, כמו למשל סקירת תולדות הקלוריה הציע עוד זוית התבוננות.
הוא ושותפיו סקרו את משך חייהם של אמנים ידועי שם באירופה, שחיו עד (לא כולל) למאה העשרים. בנתונים שהועלו היו 262 ציירים ו- 144 פסלים וכדאי לציין שרק 6 מהם היו נשים. מימצאיהם הראו שאורך חיי הפסלים היה בממוצע ארוך יותר ב- 3 שנים מחיי הציירים.
Lives of the artists: differences in longevity between old master sculptors and painters
Age and Ageing Advance Access published on December 3, 2007
האם חיי הפסלים ארוכים יותר בגלל הפעילות הגופנית שמחייבת אמנות הפיסול לעומת חוסר התנועה היחסי בזמן הציור?

שאלתי את פרופ' הרגרוב איך התוצאות נראות בהשוואה לתמותה של שאר האוכלוסיה, הוא ענה שהם עכשו מעבדים את הנתונים, אבל בינתיים בכל סקטור שנבחן הפסלים הם החיים הכי הרבה שנים. 
מעניין אם בימינו הפסלים רזים יותר? בריאים יותר? יש למישהוא נתונים?

להקשיב למוסיקה זה כמו לעצום את העיניים

9 בדצמבר 2007

המוסיקה היתה בעיני משכבר הימים לאחד מפלאי העולם. ובמסגרת מאמצי לשלב פעילות גופנית שוטפת בבתי הספר אני מנסה גם לשלב את המסר שמוסיקה היא מקצוע חיוני.
כבר כתבתי רשימה על המוסיקה…ולא מזמן על ג'אז… וכאן אני רוצה להפנות אתכם למימצאים חדשים המראים מה קורה לפעילות המוחית שלנו כשאנו שומעים מוסיקה.
האם גם אתם עוצמים עיניים לפעמים כדי להקשיב טוב יותר?  מוסיקה מתאימה עושה את זה מעצמה. זה נבדק בפעילות המח אצל 20 מוסיקאים ואצל 20 לא-מוסיקאים שהקשיבו למוסיקה, אצל כולם נראתה הסטה בפעילות המח מהאיזור האחראי על עיבוד מידע ויזואלי. מה שקורה באופן רצוני כשאנו סוגרים את העיניים ולא מאפשרים למידע ויזואלי להגיע לאיזור, קורה באופן לא רצוני על ידי המוסיקה. אולי בגלל זה אנחנו כל כך אוהבים לשמוע מוסיקה כשאנחנו טרודים ומותשים? אנחנו בטח מרגישים שהמוסיקה כבר תנהל את פעילות המח נכון ותוביל לרוגע.
וגם על Claudius Conrad מנתח המשפר את כישוריו לקול המוסיקה וחוקר את השפעת המוסיקה על החולים…

לאחרונה הראו שהמוסיקה משפרת גם את הכישורים המילוליים כך שאולי מידע כזה ישכנע את מערכת החינוך שהמוסיקה חיונית לילדים. מעניין לראות שבפועל זה לא ממש משנה לילדים שרובם מוצאים את דרכם לעולם המוסיקה גם ללא עזרת בתי הספר. היום, בעיקר עם הזמינות של הכלים המוסיקליים באינטרנט, המטלה הופכת פשוטה יחסית, לדוגמה
והנה עוד מחקר המראה שאימון שקדני בנגינה, לפני גיל 7 מחזק את המח, תרתי משמע… חוקרים משבדיה הראו שיש קשר בין אינטליגנציה ובין תיזמון, זה אכן יכול להסביר את חלקה של המוסיקה בחוכמה…לאחרונה הראו כי המוסיקאים מפעילים יותר את שני חלקי המח…
מעניין שגם מצאו לאחרונה כי האזנה למוסיקה משפרת את השיקום אחרי שבץ הן מבחינת זכרון ותשומת לב והן מבחינת מצב רוח. הקשבה למוסיקה גם מפחיתה סטרסס של נשים בהריון.
Brain, published online on February 20, 2008
מאמר מוסיקה מעניין במיוחד בניו-סיינטיסט…ולמתעניינים באפקטים של מוסיקה עלינו, הציצו בקישור המאמר הבא…מה דעתכם על קולות המספרה? (צריך אוזניות)

כמה זה טוב לישון…

1 בדצמבר 2007

כמה טוב לישון? כולנו יודעים… אלא שהחיים מפתים וגם מחייבים ותמיד יש רק עוד משהוא אחד שנעשה לפני השינה וכך בעצם רובנו ישנים פחות ממה שאנחנו זקוקים לישון לשלומותינו (כשעה וחצי פחות ממה שנהגו לישון בשנות העשרים של המאה הקודמת). ובנוסף, אם נחשוב על השמנה כתולדה של דאגת הגוף למחר, מי יכול לישון כשהוא דואג? ואכן נמצא כי השמנים ישנים פחות מהלא-שמנים. גם הזקנים ישנם פחות מהצעירים…בוא נראה מימצאים חדשים על כמה השינה יכולה באמת לתרום לשלומותינו…
על קורלציה בין פחות שעות שינה  ו- BMI יותר גבוה אצל 14 אחיות, דיווחו בכנס American Thoracic Society's 105th International Conference in San Diego, May 2009
האם אתם ישנים מספיק? כתבה נחמדה במגזין של ה- BBC שמצביעה בין השאר גם על טריקים לעזרה בהירדמות כמו למשל אימוץ קבוצות שרירים עד לכאב ואז להרפות, או חזרה על מילה אחת במיקצב משתנה…
אם נחירות הן שמפריעות לשנת הלילה הטובה, אפשר לנסות שירה, היא מחזקת את הגרון ומיטיבה עם השינה. כדאי גם להימנע משיחות עם הטלפון הסללולרי לפני השינה…
חוקרים מניו יורק הראו, עם 21 מתנדבים, איך פחות מדי שינה קשורה עם תזונה פחות נכונה למחרת. למי יש כח לדאוג לבריאות המזון כשהוא מותש? וגם ההפך, אכילת יתר של שומנים קשורה עם בעייתיות בשינה, וגם חוסר שינה מגביר את תחושת הרעב (ירידה בגהרלין).
חוסר שינה עמוקה קשור עם סיכוי מוגבר לסוכרת, גם מיעוט שעות השינה קשור עם סיכוי מוגבר למחלת הסוכרת, או אצל ילדים קטנים עם סיכוי מוגבר לפגיעות. ואני לא יודעת אם זה קשור באופן ישיר, אבל לעובדים בלילות יש סיכוי מוגבר לחלות בסרטן. בפירסום פברואר 2008 של ה- CDC הוערך שכעשירית מהאנשים סובלים מחוסר שינה מדי יום.
חשוב לציין שמחסור שינה קבוע לא ניתן לתיקון על ידי שינה ארוכה מדי פעם, המצוקה נשארת.

במעקב שנעשה במישיגן אחרי הרגלי 785 תלמידים במשך 3 שנים נמצא קשר בין מיעוט שעות שינה והגברת הסיכוי להשמנה. שעות שינה קצרות בגיל כתה ג' היו קשורות עם השמנה בגיל כיתה ו' וזה בלי קשר להשמנה של הילד בכתה ג'. כל שעת שינה נוספת בכיתה ג' היתה קשורה עם הפחתה של 40% בסיכוי להשמנה בכתה ו'. די ברור למה ממליצה בארה"ב The National Sleep Foundation לכבות את האור מוקדם לילדים ולהוציא מכשירי טלויזיה מחדר השינה…
Pediatrics. 2007, 120(5), 1020-9
עוד מחקר שנעשה עם כ-600 ילדים בני 7, בניו-זילנד, הראה גם הוא ששינה של פחות מ- 9 שעות בלילה היתה קשורה עם השמנת יתר.
השינה חשובה כבר מינקות, לתינוקות שלא ישנו מספיק היתה תוספת של כ- 16% סיכוי לגדול כילדים שמנים…מידע זה לקוח מגיליון אפריל 2008 של Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine שמוקדש לבעיות שינה אצל ילדים.
אכן נמצאה קורלציה בין אכילת יתר ובין הפרעות בשינה.
אבל… גם עודף שינה קשור עם סיכוי מוגבר להשמנה…בסוף תמיד נמצא כי לא חוסר ולא עודף טובים לנו, אלא איזון.
חסר שעות השינה השוטף מגביר את הנחיצות של שנת הצהריים בשמירה על בריאותנו. כדי לבדוק את השפעת שנת הצהריים על נתוני בריאות הלב נבדקו 9 מתנדבים בריאים לפני, ובמהלך שנת צהריים. במחקר שנעשה בבריטניה, נמצא שכבר בשלב הצפייה לשנת הצהריים, בשלב של החשכת החדר לפני ההירדמות היתה ירידה ניכרת בלחץ הדם. שנת הצהריים אינה מפריעה לשינה בלילה ובנוסף, היא משפרת את החשיבה אחרי השינה וגם ביום שלמחרת. חוקרים מקליפורניה הראו איך שנת צהריים משפרת זיכרון לימודי וגם חוקרים ישראלים הראו את תרומתה הניכרת של שינה בת 90 דקות במשך היום, לשיפור הזיכרון. שינה אכן משפרת זכרון.
נראה שלא סתם אומרים למי שמתלבט בבעיה, לך לישון על זה

אצל נשים בהריון אפקט השינה יותר בולט שכן ברור שעצם ההריון הוא דאגה למחר ואין זה פלא שהוא מלווה הרבה פעמים בהשמנה. אחרי הלידה, כמה שתחזור האם לחוסר דאגה יותר מהר, כך יזורז תהליך ההרזייה שלה. אבל, אחרי לידה, להסיר דאגה זה לא פשוט כי לסדר היום מצטרפת גם הדאגה לתינוק. במעקב בקליפורניה, במשך שנה אחרי 940 אמהות, נמצא כי לאמהות שישנו אחרי שנה מהלידה פחות שעות לעומת מספר השעות שהן ישנו אחרי חצי שנה, היה יותר מסיכוי כפול שלא לאבד את עודף המשקל שהן צברו עם ההריון.
Am J Epidemiol. 2007 Oct 29
 מעניין אם נתוני תקופתנו אלה רלבנטיים גם לעלייה בשיעור התינוקות הנולדים טרם זמנם?

וכמובן לא רק בריאות גוף, בעיתון Science התפרסם לאחרונה מחקר מאריזונה שהראה איך השינה מקדמת את תהליכי הזיכרון.
Science. 2007 Nov 16;318(5853):1147-50
וגם תהליכי עיבוד רגשות… ומחקר אחר הראה שחסרונה קשור עם ציונים נמוכים יותר לסטודנטים… אכן, במחקר שנעשה בויסקונסין הראו החוקרים שבזמן השינה "נחים" קישורי העצבים שבמח.
 חוסר שינה אכן פוגע ביכולת השכלית.
וגם…שינה משפרת יכולת לימוד של תהליכים מורכבים
שינה מאפשרת קליטה של חומר לימודי חדש.
ומה עוד אפשר להגיד על שינה? את זה כולנו מרגישים, שינה משפרת כושר.
בכנס השנתי ה-21 של אגודות השינה המקצועיות בארה"ב APSS הראו חוקרים מסטנדפורד כי תוספת שינה מכוונת, במשך שבועיים, שיפרה את ביצועי הכושר של 6 שחקני כדורסל מקצועיים.
 
ועל איך כולנו מתנהגים כשלא נותנים לנו לישון, בטח נוכל להעיד…בניתוח צילומי fMRI מח של 26 סטודנטים בריאים שחציים היו בקבוצת חוסר שינה (הוחזקו בערנות 35 שעות) נראה כי חוסר השינה מגב
ר את עוצמת התגובות הריגשיות
ביותר מ- 60% ובעקבותיה כמובן, מוגברת גם ההתנהגות הלא-רציונלית.
Curr Biol. 2007 Oct 23;17(20):R877-8
 וגם כדאי לקחת בחשבון, למעשנים יותר קשה לישון בלילה…
על פרויקט של ה- NIH – לימודי מדעי השינה.
וסקירה על חיוניות השינה…PLoS Biol, 2008, 6(8): e216
ראיון קצר עם ד"ר ירון דגן על ישנוניות.

בניסיון להציע הסבר ללמה בכלל ישנים בעולם החי, הציעו חוקרים מלוס אנג'לס שהשינה היא בעצם התייעלות של החיים כי אז מוציאים פחות אנרגיה ומקטינים את הסיכונים.

האם לזה מתייחס פרופ' דב עדן מאוניברסיטת תל אביב, כשהוא מציע לנסוע ליותר חופשות ויותר קצרות בלי טלפונים סלולריים או מחשבים ניידים? או אולי יהיה פשוט יותר לעודד עוד שעות שינה לכל?
 
מעניין האם מדיטציה יכולה להחליף שעות שינה אבודות?