סטרס מתמשך זה ממש לא טוב

סטרס זה ממש לא טוב…או אפילו יותר גרוע, סטרס יכול להרוג. כמו שאמר וודי אלן – "אני לא יכול לבטא כעס אז במקום זה אני מצמיח גידול".
הפעם, על סקירה שהתפרסמה בדצמבר 2007 ב- OBSERVER…המחקרים האחרונים מראים כי סטרס יכול לפגוע בכל, החל מהחניכיים וכלה בלב והוא שהופך אותנו לכל כך רגישים לאינספור מחלות מהשפעת ועד הסרטן. סוף סוף, יחד עם ההזדמנות לשלב מחקרים בתחומי הפסיכולוגיה, הרפואה, הגנטיקה  ומדעי המח אנו מתחילים להבין את מנגנוני הסטרס. אחד הרמזים הראשונים לקשר בין סטרס ובין בריאות נמצא על ידי פרופ' Selye סיילי לפני יותר מ- 70 שנה – הקשר בין הורמון הקורטיזול ומצבם הבריאותי של עכברים. במצבי  מצוקה מופעלת שרשרת הורמונים: אדרנלין, נוראפינפרין וקורטיזול. הורמונים אלה מגבירים את קצב הלב, קצב הנשימה ואת רמות הגלוקוז בדם – תגובת “fight or flight”. בגלל שתגובה זאת דורשת הרבה אנרגיה, בולם הקורטיזול במקביל, מיגוון תהליכים בגוף כמו עיכול, צמיחה או הפרייה. אם מצב הסטרס חולף, חוזרות רמות הקורטיזול לריכוזן הנמוך תוך כשעה, אולם כשמצב הסטרס נשאר קבוע מתחילות הבעיות…
מה שהתחיל כתופעה של סכנה אבל לא נפסק, גורר אחריו למשל, צמיחה של האמיגדלה, האיזור האחראי במח על הפחדים והתגובות הריגשיות (התקפי חרדה) כמו גם עיכוב של צמיחת נוירונים באיזורים האחראים על זיכרון (זכרונות מעוותים).
בקיצור – יותר מדי סטרס גורם לנו לשכוח איך להפסיק להיות חרדתיים. וזה לא תמיד מחייב להתחיל מאירועים מאד דרמטיים, גם סטרס יום-יומי לא גדול (עבודה, נהיגה, שכנים מעצבנים, רעש או תור ארוך בבנק הדואר)… אבל סטרס שאינו נפסק, יכול להוליד ליקויי בריאות חמורים כמו דלקתיות, סוכרת, בעיות צמיחה, מחלות חניכיים, אין-אונות או אפילו סרטן, נראה שהרציני מכולם הוא בריאות הלב שכולנו מכירים. לדוגמה, מחקרי וויטהול של פרופ' מרמוט וצוותו מלונדון שהראו איך סטרס בעבודה קשור עם מחלות לב, או למעמד חברתי, או לחוסר הגינות, או ליחסים רעועים במשפחה.
ההתנהלות שלנו במצבי סטרס מושפעת מהרבה גורמים כמו גם מילדותינו. חוקרים מאוניברסיטת מק-גיל הראו שכשמונעים מעכברים את חיבת האם ויחסה החם, הם גדלים להיות רגישים ביותר ונכנסים למצבי סטרס מכל שינוי קל בסביבתם.
הרבה משתנים משפיעים על התנהלות הסטרס כשחלקם מגביר את התופעה. למשל, השינה המופרעת בזמן סטרס מגבירה מעצם היעדרה את תופעות הסטרס הנילוות. גם תכונות אופי כמו פסימיות, תחרותיות, עוינות, יתר עצבנות או אפילו התמדה קפדנית יגבירו את התנהלות הסטרס…
לא בכדי, אופטימיות קשורה עם הרבה פחות מחלות לב ועם חיים ארוכים יותר…
חלקכם בודאי זוכר את הניסוי הידוע של שלדון כהן שחשף כמאתיים משתתפים לוירוס השפעת, ועקב אחרי מצבם הבריאותי במשך 6 ימים. האופטימיים והרגועים שבינהם נטו לחלות הרבה פחות מהנירגנים והפסימיים.
אם אכן מצבנו הנפשי משפיע על החולי הוא בוודאי יכול להשפיע גם על הבריאות. מיגוון גישות לקידום הבריאות נבחנו בזמן האחרון, כמו יוגה, או טאי-צ'י או מדיטציה ואכן נמצאו להפחית משמעותית רמות סטרס.

ועל NO ניטריק אוקסיד כבר דיברנו  🙂

מודעות פרסומת

5 תגובות to “סטרס מתמשך זה ממש לא טוב”

  1. אסי סיקורל Says:

    שאת מתארת מלונדון הוא מחקר הוויטהול החדש? זו קבוצה של מחקרים מעולים שבעצם מנסים להראות את הדרך שבה מעמד ומיקום חברתי קשורים לבריאות. מסתבר שמעמד נמוך יחסית לאנשים מסביב הוא גורם סיכון גדול יותר מכולסטרול וגדול כמו יתר לחץ דם להתקף לב. המחקרים הללו מעולים גם במתודולוגיה וגם במקום מהם הם הגיעו – כלומר בתזה שהחוקרים מנסים לבדוק. יש למרמונט ספר מצוין וקריא שנקרא
    social determinants of health
    או משהו כזה
    והוא מאוד מומלץ
    אסי

  2. דינה ראלט Says:

    פרטתי והוספתי עוד הפניות…

  3. רוני ה. Says:

    למה את כותבת סטרס בשני סמ"כים?

    ואם כבר, יש לזה גם מילה עברית: עקה.

  4. דינה ראלט Says:

    את המילה עקה לא שמתי כי משום מה היא נשמעת לי לא שגורה… ואת ה-סס תיקנתי…זה בטח לא קשה להבין למה השתמשתי בשני ס
    🙂

  5. רוני ה. Says:

    בעיניי זה דווקא חידוש מוצלח. נחכה ונראה אם זה ייקלט מתישהו. ותודה על הרשימה (והתיקון).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: