Archive for פברואר, 2008

מוסיקת ג'אז, קשב ויצירתיות

28 בפברואר 2008

אין כמו מוסיקה…כמה שאני לא שומעת לה, אותה או עליה אני לא מפסיקה להתפעל ממרחב התחומים שיש לה נגיעה בהם. אני ממליצה לכם, תוך כדי קריאת הרשימה הזאת להקשיב לווס מונטגומרי המנגן את full house או לרביעיית דייב ברובק הפסנתרן המנגנת את 5 TAKE, שימו לב גם למתופף המדהים בקטע שאחרי האמצע…זה לא מפליא שברשת הקשיבו לקטע הזה מעל חצי מיליון מאזינים.
והפעם, מחקר על נגני ג'אז שנעשה בתמיכת NIDCD – המוסד האמריקאי לחרשות והפרעות תקשורת. ששה נגני ג'אז מיומנים ניגנו על מקלדת, בשני מצבים, בשעה שהמח שלהם נסרק בשיטת functional MRI (סורק המודד את רמת זרימת הדם באיזורי המח השונים. ככל שאיזור המח פעיל יותר, כך נראית בו זרימת דם יותר מוגברת).
במצב הראשון נתבקשו הנגנים לנגן סולם C פשוט רק ביד ימין, רבעי טונים למעלה ולמטה. במצב השני הם נתבקשו לאלתר, קודם רק ביד ימין ובפשטות ופעם נוספת לאלתר במורכבות כשהם מקשיבים באוזניות לנגני ג'אז מתוחכמים. בכל המצבים, עברו הנגנים, ששכבו על גבם, סריקת functional MRI והתוצאות שנראו ממש מרתקות. זאת אחת הפעמים הלא רבות שמאפשרת לראות פעילות מוחית כפונקציה של יצירתיות (אילתור הנגינה).
ההבדל הגדול נמצא באיזור הקורטקס הקדם-חזיתי באיזור הקשור לחשיבה, לפתרון בעיות ולהערכה עצמית. המימצא המעניין הוא שהפעילות באיזור האחראי להשגחת הביצועים – dorsolateral prefrontal cortex, שהיה מאד פעיל בשלב הראשון של הנגינה מזיכרון, לא היה פעיל כלל בשלב האימפרוביזציה. מי שכן היה פעיל בשלב האילתור, היה איזור האחראי להתחלות של חשיבה (medial prefrontal cortex) והוא מופעל למשל כשאנחנו ממציאים סיפור. מימצא מעניין נוסף שנראה בזמן אילתור, הוא הפעלה של כל איזורי החושים והרגשות במח שלא נראו פעילים בשלב הנגינה הראשוני ובשני המקרים לא היו מופעלים מבחוץ.
כדאי לציין, שבשני מצבי האילתור (הפשוט והמורכב) נמצאה אותה פעילות במח, זה מאפשר להגדיר את ההבדל שנמצא כהבדל בין אילתור ובין הפעלת מיומנות נגינה מזיכרון ולא לדאוג שמא ההבדל נבע ממורכבות הנגינה.
המסקנה המעניינת מהתוצאות היא שאימפרוביזציה מחייבת את המאלתר הספונטני ל"עזוב" את  ההתמקדות העיקרית באיזור הביקורתי בקורטקס הקדם-חזיתי ולאפשר פעילות באזורים רבים אחרים ולא ידועים מראש של המח.
PLoS ONE, 2008, 3(2): e1679
 
על הפניית תשומת הלב בהקשבה למוסיקה כבר דיברנו כאן, ואני מתפתה להציע שתהליכי המוסיקה דומים בהרבה הקשרים לתהליכי מדיטציה שכוללים גם הם הפניית קשב לאיזורים שהם בדרך כלל, בחיינו הסואנים, חבויים ולא נגישים לנו.

על המסרים שהמוסיקה יכולה להעביר כל אחד מאיתנו יכול לספר…אבל שימו לב לסעיף 5 במאמר המוסיקה המיוחד של הניו-סיינטיסט. הם כינו אותו אשלית מוסיקה ואני חושבת שכדאי לייחס אותו למידע שהמוסיקה יכולה להעביר…שפה מרתקת שאני מאמינה שיום אחד נבין מעבר להרגשה… 

מודעות פרסומת

כואב לכם הצוואר? הרימו משקולות

25 בפברואר 2008

לנשים הקוראות כתבה זאת (דהיינו הנוהגות לשבת מול המסך הרבה שעות) שימו לב…מחקר חדש מראה שאימוני כח מקלים על כאבי צוואר וכתפיים. חלקכן כבר מכירות את תמיכתי בתרגילי כח לנשים ולו בגלל הסיבה הביולוגית שבמקור לנשים יש פחות מסת שרירים מאשר לגברים, ובימינו כשכולנו ממעטים לזוז הנשים סובלות מכך יותר מהגברים. על יתרונות חיזוק השרירים במניעת השמנה והחזרת הנעורים כבר כתבתי ועכשו עוד ייתרון – מניעת כאבי צוואר וכתפיים. זה במיוחד רלבנטי לנשים שיושבות מול המחשב הרבה שעות ביום והמאמצות במיוחד את שריר הטרפז העליון.
בניסוי השתתפו 48 נשות מחשבים מדנמרק עם כאבי טרפז כרוניים. הנשים חולקו לשתי קבוצות כשהאחת קיבלה אימוני כח עם משקולות ידיים והקבוצה האחרת עברה אימוני התעמלות אירובית (הנעת גלגלי אופניים כשהכתפיים שמוטות), למשך 10 שבועות (20 דקות, 3 פעמים בשבוע). אמנם רוכבות האפניים הרגישו טוב מיד אחרי התירגול אבל תחושת ההטבה לא נשארה להרבה זמן. לעומתן, מרימות המשקולות שיפרו בצורה בולטת את מצב שרירי הצוואר וכאביהן פחתו בצורה נכרת.
Effect of two contrasting types of physical exercise on chronic neck muscle pain
Arthritis Rheum. 2008, 59(1):84-91

וועוד מחקר על שימוש בתרגילי כח לנשים עם כאב צוואר כרוני.
Phys Ther. 2008 Jun;88(6):703-11
וגם, כח מסייע בהרבה כיוונים, לאחרונה הראו שהתעמלות ובמיוחד התעמלות כח מיטיבה עם מבוגרים חולי סוכרת.

 

חברתיות משפרת חוכמה

23 בפברואר 2008

אנחנו חיות חברתיות המבלות חלק ניכר מזמננו בקבוצות ועם אחרים. אנחנו גם חיות אינטליגנטיות במיוחד, האם שתי תכונות אלה שזורות זו בזו? על זה רצו לענות חוקרים מאוניברסיטת מישיגן. פרופ' יברה ושותפיו בחנו את האפשרות שהאינטראקציות החברתיות משפרות את הכישורים המנטליים. בסדרת מיבדקים הם מדדו כישורים קוגניטיביים והישוו אותם לשכיחות המיפגשים החברתיים של הניבחנים. הם הראו שלא רק שקשרים חברתיים קשורים עם שיפור קוגניטיבי, אלא שאפילו 10 דקות של קשר חברתי תורמות לשיפור הביצועים. החוקרים משערים שהאינטראקציה עם אחרים מפעילה ומשמנת את גלגלי המח שלנו ומכאן תרומתה לחשיבה. גם לחשיבה כדאי להנות מהתעמלות…מעניין איזה מימצאים היו מתקבלים במעקב אחרי ניהול בלוג למשל זה שליוה את כנס ה- AAAS השנתי
"אני חושב משמע אני קים", אם דקרט צדק נראה שכדאי לנו להתידד…

Mental Exercising Through Simple Socializing: Social Interaction Promotes General Cognitive Functioning
Personality and Social Psychology Bulletin, 2008, 34(2), 248

"נפלאות התזונה"

21 בפברואר 2008

פגשתי את ד"ר יוסף ווסק ואלה אשתו, כאן כשהם ביקרו בבלוג…אחרי שראיתי את השמחה והאופטימיות המלווה אותם בניהול סדנאות "נפלאות התזונה", ביקשתי מד"ר ווסק לכתוב קצת על גישתם לפתרון בעיית ההשמנה…הם רזו יחד 50 ק"ג ואתם מוזמנים להנות…שימו לב למבטא הרוסי השופע…
_______________________________________________
השמנה –סיבות ופתרונות, ד"ר יוסף ווסק
תוך תקופה קצרה יחסית, של כמאה שנים, "נפלנו" לים של אוכל, וזאת אחרי שהורגלנו במשך מיליוני שנים לחיות דורי-דורות, עם הרגלי התנהגות המתאימים למצבי רעב ומחסור במזון. הרגלים אלה גרמו לנו להתנהג כתאבי אוכל, אוכלים מראש גם כשאנחנו לא רעבים, אוגרים מזון ולא מכירים בשובע.
למזלנו – הביולוגיה האבולוציונית "יצרה" אותנו בעלי תבונה, חזון, דמיון ומוסר.
בכל אחד מאיתנו יש כוחות בלתי נדלים שאנו לא בהכרח מודעים להם. בעזרתם אנו יכולים לשנות, בשמחה ומתוך בחירה חופשית, הרגלים שאינם משרתים אותנו. אנחנו יכולים ללמוד להבחין בהרגלים שגורמים לנו הפסד, סבל, ותסכול ולהזיז אותם הצידה מדרכי חיינו.
ובנוסף, אנו יכולים גם להוסיף לחיינו הרגלים חדשים של ניצחון ורווח אישי תוך חוויה של בריאות מתחדשת… כדאי לאמץ אותם לחיים. דחיקת הרגלים ישנים כושלים והכרה-הפנמה של הרגלים חדשים מיטיבים, הם חלק מתירגול פסיכולוגי-קוגניטיבי שניתן לעשות בנועם וביעילות בסדנאות של בריאות בחיים. כך אפשר לפרוץ את המעגל הזדוני של פורענות בתזונה הגורמת להשמנה והמובילה למחלות. חלק מהעבודה היא המודעות לתירגול פעילות גופנית אהובה, רצונית ולא מאולצת. לרקוד עם הגוף – זאת הסיסמה.
לא ניתן לשנות הרגלים באמת, רק מידע או מקבלת עצות מומחים. יתרה מזאת, כמו שאמר אלברט איינשטיין: ידע הוא אחד מהסחות הדעת הגדולות של האנושות. ידע בלבד עלול להפוך אותנו "הכל-יודעים" למקובעים ו/או לציניים. כדי להנות מהידע, אנחנו חייבים לתרגל ולהפנים אותו לתודעה/מודעות שלנו. 
כדאי לשים לב שבימינו יש התקדמות אדירה לא רק במחשבים ובטכנולוגיה אלא גם בפסיכולוגיה שימושית, מודעות ותובנות.
אז מהם הכלים הפסיכולוגיים כדי להרגיש את עצמנו "פיצוץ" ולהראות ממש טוב? לא ארבה בתיאורים כי כמו שכתבתי, זה לא עובד במתן עצות. אך אתן דוגמה: באוניברסיטת קורנל, איתקה, ארה"ב, קבוצת רופאים ופסיכולוגים עשתה את המחקר על שתי קבוצות סטודנטיות שהתחילו ללמוד בקולג' ונרשמו למעקב. בנות בקבוצה א' קיבלו מאזניי משקל דיגיטליים והתבקשו להישקל מדי בוקר. קבוצה שנייה שימשה כקבוצת ביקורת. אחרי סיום הסמסטר התקבלו התוצאות. בקבוצת הנשקלות, היתה ירידה קלה של 800 גרם בממוצע. בקבוצת הביקורת עלו הבנות במשקל כ- 3 ק"ג. הנה הכלי! נשקלים, מתבוננים על הנעשה במשקל גוף – המשקל יורד גם שלא עושים דבר נוסף לכך…
כלי אחר, לדוגמה, שינוי יחס לכישלון. דבר ראשון שמשתק אותנו מלהעיז להתחיל כל פרויקט גדול הוא החשש מכישלון. אך אמת חיינו והאמת ההיסטורית היא שרב הגדולים, בכל תחום, הגיעו לתהילה אחרי שחוו כישלון אחד או בדרך כלל יותר מאחד. מכאן אנחנו למדים לקבל מראש אפשרות של כישלון ולהיות איתה, לראות כישלון אפשרי כהזמנה לניצחון. להיות מוכנים ליפול, לקום ולהמשיך בדרך ולהבין שזה מהטבע, מהחיים ושזה תמיד המנצח בסוף. מחקר מעניין שנעשה באיטליה הראה שהוספת שיקולי חרטה למשחקי חשיבה שיפרה את יעילות הניהול של מודל מערכת העצבים.
כמו שאנחנו עשינו, כל אחד יכול ליישם סדנה להורדת משקל חווייתית-קוגניטיבית ולשנות את הגוף לצעיר ויפה יותר. אלה סדנאות נוגדות דיאטות ופוסלות התעסקות בתפריטים ואוכל.
ניקוי הראש מפסולת של ידענות, ציניות וייאוש של שנים שעברו, יעזור לנו להשיל מעצמנו משקל מיותר. תבונה ונחישות להיות מאושרים, תאפשר לנו לשים מאחורינו מדוויים כמו סוכרת, לחץ דם, שומנים בדם ותעוקות בלב. היא תאפשר גם להרחיק מאתנו סכנת שבץ, דום לב וחיים של פחד.
כל אחד יכול ללמוד לחוות אהבה אמיתית לאוכל ולהפוך כל ארוחה מזלילה לחגיגה.
זכרו נא ששף צרפתי מבין ומאוהב באוכל הוא לא בהכרח איש שמן (ראו בקישור הזה כמה שונה ההתנהגות של הצרפתים לאוכל לעומת ההתנהגות האמריקאית). אוהב יין אינו אלכוהוליסט השופך בקבוקי משקה אל תוכו. יש מרחק עצום בין לאהוב אוכל ולזלול… וכמובן כדאי לא לשכוח גם לזוז
אתם מוזמנים לראות את הסרטונים שבאתר

גם אנחנו מתקהלים כמו כבשים…

18 בפברואר 2008

האם קרה לכם שתהיתם למה הגעתם למקום מסוים? מדענים מאוניברסיטת ליידס מאמינים שהם יכולים להסביר למה…אנשים, כמו כבשים, נוטים להתקהל כשבלי לשים לב הם נוהים אחרי בודדים.
החוקרים הראו שבקבוצה של כ- 200 איש, מספיקים 5% כדי לגרום להתקהלות הלא-מודעת של ה- 95% האחרים. בניסוי נתבקשו המשתתפים ללכת סתם, באקראיות, באולם גדול וזאת במרחק הושטת יד אחד מן השני אבל מבלי לדבר. בקבוצה היו מעט משתתפים שקיבלו הוראות יותר ספציפיות – לאן ללכת. המעט משתתפים שכוונו לאן ללכת, גרמו לכל הקבוצה ללכת בעקבותיהם וזאת גם כשמירב המשתתפים לא שמו לב בכלל שהם בעצם "מובלים".
אני שמתעניינת ברשתות תקשורת ראשוניות, לא יכולה שלא לציין את רשת תקשורת ה- NO שנראית לי רלבנטית בגלל המרחק הקרוב שהמשתתפים התבקשו לשמור זה מזה. שלחתי לחוקר הראשי פרופ' קראוזה, שאלה בתחום ה- NO ואני אעלה את תשובתו אם הוא יגיב…
Animal Behaviour, 2008, 75(2), 461-470

                      צייר –  יוסף ראלט

 

מה שאנחנו חושבים על עצמנו יותר חשוב ממה שאנחנו באמת

14 בפברואר 2008

מה הקשר בין המשקל שלנו ובין מספר ימי המחלה שלנו בחודש? חוקרים מאוניברסיטת קולומביה מצאו שהרצון שלנו להיות יותר רזים, קשור בקשר יותר הדוק למספר ימי המחלה בחודש מאשר מידת ההשמנה האמיתית. ויתרה מזאת, אצל בנות הקשר יותר הדוק מאשר אצל בנים ואצל לבנים הקשר יותר הדוק מאשר אצל שחורים. נראה שהבנים "מקבלים" את משקלם יותר מהבנות והשחורים יותר מהלבנים…
אם אתם רוצים לדעת כמה ימי מחלה מצפים לכם אל תשאלו מה ה- BMI שלכם אלא עדיף שתשאלו כמה הייתם רוצים לרזות… ככל ששאיפתכם לרזות גדולה יותר, כן גדל הסיכוי שתהיו יותר חולים…
דוגמה, נשים שרוצות לרזות 1%, 10% או 20% ממשקלן, יעדרו מעבודתן 0.1, 1.6 או 4.3 ימים בחודש בהתאמה.
האם נזקי ההשמנה נובעים בחלקם מתבניות חברתיות שמלחיצות אותנו ומשבשות את בריאותנו?
כשרק 25% מהאנשים מרגישים טוב עם משקלם ובין הסטודנטים בארה"ב רק 10%… זאת לא בעייה קטנה.

I Think Therefore I Am: Perceived Ideal Weight as a Determinant of Health
Am J Public Health. 2008 Jan 30; Epub ahead of print

מדעי השפתיים, או למה אנחנו מתנשקים?

11 בפברואר 2008

כשהתשוקה מנתבת, הנשיקה לוכדת שני אנשים ביחד לחילופי ריחות, טעמים, מירקמים סודות ורגשות. אנחנו יודעים להתנשק באינספור דרכים ומהלכים, ביישניים, מלאי תשוקה, חמקניים, רעבים או נדיבים. אנחנו מתנשקים בכל מקום, בכל זמן ובהמון מהלכים, טקסים, אהבה, הערצה, נחמה או אפילו מוות.
סביר להניח שהשפתיים התפתחו בהתחלה לאכילה ואחר כך לדיבור אבל אין ספק שבנשיקה הן משקיטות רעב מסוג אחר. הנשיקה מעוררת שורה של תהליכים עצביים וכימיים המעבירים תחושות מגע, התרגשות מינית, קירבה, מוטיבציה ואף אופוריה.
לא כל המסרים הם פנימיים, אנחנו בוודאי מתכוונים להעביר מידע גם לאחר, גם אם לא תמיד אנחנו מודעים למה שאנחנו מעבירים. הנשיקה הראשונה לעתים קובעת את המשך מהלך היחסים וחוקרים הראו שלעתים אפילו נשיקה אחת "לא טובה" יכולה לבטל התפתחות יחסים שנראים מבטיחים.
הנשיקות מעורבות במיגוון גדול של העברות מידע בין המתנשקים וכמו שטוען פרופ' גלופ, זוהי העברה מתוחכמת של אינפורמציה לא מודעת, המאפשרת למתנשקים להעריך למשל מה מידת ההתאמה הגנטית בינהם או להעריך מי מוכן וכמה להשקיע בגידול הילדים.
הזואולוג הבריטי הידוע, דסמונד מוריס, הציע כבר לפני כמעט 50 שנה שהנשיקה התפתחה מהרגל הקופים של לעיסת המזון והעברתו מפה לפה מהאם לצאצאיה. משם זה עבר למגע שפתיים להרגעת הילד גם כשלא היה אוכל נמצא, וכשזה התפתח לביטוי חום ואהבה כבר לא ארוכה היתה הדרך לתשוקה.
וגם, מאמר על אורגזמה
ואם כבר התקרבנו כל כך, כמו האם לצאצאיה, בטח זה התחזק כשלמדנו להפיק מידע נוסף מהתהליך… זה נכון שלא איתרו פרומונים אצל בני אדם אבל על חוש הריח כתבו כבר הרבה ואני כמובן לא יכולה שלא להוסיף את מעביר המידע החביב עלי – הגז הרדיקלי NO
מידע נוסף תוכלו למצוא בקישור של המאמר, לי נמאס כבר לדבר על נשיקות מהצד המדעי…
Scientific American Mind – February, 2008

הבלוג של גיל גרינגרוז על האבולוציה של הנשיקה הרומנטית.

וקצת על הביוכימיה של הנשיקה

לא בכדי אנו מכונים אוכלי כל

10 בפברואר 2008

ארוחת מקדונלד עם צ'יפס מייצגת לא רק את תמצית התזונה המערבית אלא גם מעידה על שפע מיני הירק והחי שאנחנו התרגלנו לצרוך. מחקר יוצא דופן שהתפרסם בעיתון BioScience מראה כי המין האנושי בולט מכל עולם החי לאכול מזון מספקטרום המינים הרחב ביותר בעולם.
במאמר נסקרו יותר מ-7000 מיני צמחים שאותרו בתזונת האדם מכל רחבי תבל. בתור דוגמה בחנו החוקרים את הרכב ארוחת מקדונלד – ביג-מק, צ'יפס וקפה. מתפוחי אדמה שבויתו בדרום אמריקה, דרך חרדל שפותח בהודו, חיטה ובצל מהמזרח התיכון או קפה מאתיופיה… כ-20 מיני ירק מכל רחבי העולם, נראה שאפילו ביג מק מעיד על גלובליזציה, וזאת רק ארוחה אחת.
Plant Diversity in the Human Diet, Feb, 2008
חסידי התזונה המקומית – LOCAVORE, כמו למשל אלה הדוגלים ב"תזונת ה- 100 מייל" בוודאי היו מציעים להצטמצם…

האם ידעתם שבאדמה הקפואה של אי בים הארקטי נשמר מאגר של זני זרעים (כ- 600000) מכל העולם? Svalbard Global Seed Vault שנועד לשמור על מאגר זרעים מוגן למקרה של אסון בעולם. 

חדשות "יוצאים לאור"

9 בפברואר 2008

דליק ווליניץ הזמין אותי למחר (10 לפברואר) בשש וחצי בבוקר 🙂 לספר על חדשות בריאות בתוכניתו בגלי צה"ל – "יוצאים לאור". למעונינים, הנה הקישורים למאמרים המקוריים של 4 נושאים עליהם אדבר:

– קצת דבש לפני השינה, מקל על שיעול הילדים בלילה יותר טוב מתרופות שיעול מקובלות  dextromethorphan

Arch Pediatr Adolesc Med. 2007 Dec;161(12):1140-6
ועוד, התפרסם סקר מקיף שהראה כי גם אצל מבוגרים אין הוכחות שתרופות נגד-שיעול עוזרות.

Cochrane Database of Systematic Reviews 2008 Issue 1

– שטיפת האף במי-ים מפחיתה ומונעת צינון, כאבי גרון ושיעול.
Arch Otolaryngol Head Neck Surg. 2008;134(1):67-74 

– על הרמת משקולות ולהיות צעיר יותר, עכשו המחקר החדש עם העכברים הטרנסגנים עם שרירים "מנופחים" שלא השמינו גם כשהם קיבלו תזונה עתירת שומנים וסוכרים.
Cell Metabolism, 2008, 7, 159-172

והנושא האחרון – כדאי לשים לב שדיאטות בעצם משמינות. מחקר עם חולדות המשמינות בקלות, הראה שריצה מונעת השמנה ואילו דיאטה מגבירה את ההשמנה כשמסירים את הגבלת התזונה.

Am J Physiol Regul Integr Comp Physiol, 294: R290-R301, 2008

מייצרים חשמל בהליכה

8 בפברואר 2008

אני חושבת שסוף סוף מצאנו סיבה ללכת…אחת הבעיות של המאה שלנו היא חוסר הצורך האמיתי בתנועה והעדרה המוביל להשמנת יתר…עכשו פיתחו חוקרי מכניקה-ביולוגית מכשיר מתחוכם המתלבש על הרגל, באיזור הברך, וההופך את האנרגיה של עצירת הצעד, לאנרגיה חשמלית שיכולה לשמש אותנו למשל, להטעין את הטלפון או המחשב שלנו בטיולים אי שם… יש דרך אגב עוד רעיונות בשטח…ואי אפשר שלא להזכיר את הבד המיוחד שיכול לאגור את האנרגיה הנוצרת כשהוא מתקמט…או את הבד שמנקה את עצמו מכתמים…
ראו את הסרטון המצורף
ואני כמובן הייתי מציעה אותו כמכשיר לקידום הרזייה, במקום בודי-בילדינג פשוט נלבש אותו… יש לכם הצעות נוספות?
Science, 2008, 319(5864), 807-810

בכלל, מעברי אנרגיה נעשו הרבה יותר שימושיים בימינו. ראו למשל את כלי הרכב הרובוטי הגולש אלפי ק"מ באוקינוס ונשען רק על אנרגיית החום שבסביבתו.