מוסיקת ג'אז, קשב ויצירתיות

אין כמו מוסיקה…כמה שאני לא שומעת לה, אותה או עליה אני לא מפסיקה להתפעל ממרחב התחומים שיש לה נגיעה בהם. אני ממליצה לכם, תוך כדי קריאת הרשימה הזאת להקשיב לווס מונטגומרי המנגן את full house או לרביעיית דייב ברובק הפסנתרן המנגנת את 5 TAKE, שימו לב גם למתופף המדהים בקטע שאחרי האמצע…זה לא מפליא שברשת הקשיבו לקטע הזה מעל חצי מיליון מאזינים.
והפעם, מחקר על נגני ג'אז שנעשה בתמיכת NIDCD – המוסד האמריקאי לחרשות והפרעות תקשורת. ששה נגני ג'אז מיומנים ניגנו על מקלדת, בשני מצבים, בשעה שהמח שלהם נסרק בשיטת functional MRI (סורק המודד את רמת זרימת הדם באיזורי המח השונים. ככל שאיזור המח פעיל יותר, כך נראית בו זרימת דם יותר מוגברת).
במצב הראשון נתבקשו הנגנים לנגן סולם C פשוט רק ביד ימין, רבעי טונים למעלה ולמטה. במצב השני הם נתבקשו לאלתר, קודם רק ביד ימין ובפשטות ופעם נוספת לאלתר במורכבות כשהם מקשיבים באוזניות לנגני ג'אז מתוחכמים. בכל המצבים, עברו הנגנים, ששכבו על גבם, סריקת functional MRI והתוצאות שנראו ממש מרתקות. זאת אחת הפעמים הלא רבות שמאפשרת לראות פעילות מוחית כפונקציה של יצירתיות (אילתור הנגינה).
ההבדל הגדול נמצא באיזור הקורטקס הקדם-חזיתי באיזור הקשור לחשיבה, לפתרון בעיות ולהערכה עצמית. המימצא המעניין הוא שהפעילות באיזור האחראי להשגחת הביצועים – dorsolateral prefrontal cortex, שהיה מאד פעיל בשלב הראשון של הנגינה מזיכרון, לא היה פעיל כלל בשלב האימפרוביזציה. מי שכן היה פעיל בשלב האילתור, היה איזור האחראי להתחלות של חשיבה (medial prefrontal cortex) והוא מופעל למשל כשאנחנו ממציאים סיפור. מימצא מעניין נוסף שנראה בזמן אילתור, הוא הפעלה של כל איזורי החושים והרגשות במח שלא נראו פעילים בשלב הנגינה הראשוני ובשני המקרים לא היו מופעלים מבחוץ.
כדאי לציין, שבשני מצבי האילתור (הפשוט והמורכב) נמצאה אותה פעילות במח, זה מאפשר להגדיר את ההבדל שנמצא כהבדל בין אילתור ובין הפעלת מיומנות נגינה מזיכרון ולא לדאוג שמא ההבדל נבע ממורכבות הנגינה.
המסקנה המעניינת מהתוצאות היא שאימפרוביזציה מחייבת את המאלתר הספונטני ל"עזוב" את  ההתמקדות העיקרית באיזור הביקורתי בקורטקס הקדם-חזיתי ולאפשר פעילות באזורים רבים אחרים ולא ידועים מראש של המח.
PLoS ONE, 2008, 3(2): e1679
 
על הפניית תשומת הלב בהקשבה למוסיקה כבר דיברנו כאן, ואני מתפתה להציע שתהליכי המוסיקה דומים בהרבה הקשרים לתהליכי מדיטציה שכוללים גם הם הפניית קשב לאיזורים שהם בדרך כלל, בחיינו הסואנים, חבויים ולא נגישים לנו.

על המסרים שהמוסיקה יכולה להעביר כל אחד מאיתנו יכול לספר…אבל שימו לב לסעיף 5 במאמר המוסיקה המיוחד של הניו-סיינטיסט. הם כינו אותו אשלית מוסיקה ואני חושבת שכדאי לייחס אותו למידע שהמוסיקה יכולה להעביר…שפה מרתקת שאני מאמינה שיום אחד נבין מעבר להרגשה… 

מודעות פרסומת

8 תגובות to “מוסיקת ג'אז, קשב ויצירתיות”

  1. דפנה לוי Says:

    ומגלים יצירתיות, צמיחה ופוריות בלתי רגילה כשהם נאלצים להאזין למוזיקה בלתי צפויה, שניטקה, למשל, וג'אז, הרבה ג'אז לקראת האביב
    בתקווה שהמוח שלי יגלה אותה יצירתיות.
    דינה, מרתק כתמיד.

  2. דינה ראלט Says:

    אני מהרהרת רבות… איך היינו גדלים לו במקום חלק משעות ההוראה המתישות בבית הספר היינו רק מקשיבים למוסיקת ג'אז…

  3. ארנון Says:

    אבל את כל כתה יב העברתי בישיבה בספסל האחורי והאזנה למוסיקה באזנייה חבויה בכף היד…

  4. דינה ראלט Says:

    בטח תגיע (או כבר הגעת) רחוק…
    🙂

  5. משה אטס Says:

    נראה שאזורים מסוימים במוח מתפקדים בפעולות מסוימות אני לא בטוח שכדאי לראות את זה כמדד. המוסיקה היא ביטוי רגשי את שלא ניתן לבטא קוגנטיבית הרמה הבאה היא רוח המוסיקה ובאיזה חלק במוח זה נמצא? בטוח שחלק מסוים במוח יראה תפקוד.

  6. ש Says:

    תודה לך
    אני נהנית ולומדת כאן תמיד.

  7. דינה ראלט Says:

    תראו בקישור האחרון, כמה שומעים יש למוסיקה של
    Miles Davis & John Coltrane- SO WHAT
    זה די מסביר את הקסם…

  8. אופיר אתר Says:

    צריך להבחין בין שני מקרים – אילו שנבדקו עסקו בנגינה. מוזיקה כלעצמה – השפעתה קטנה מאד כאשר מאזינים לה יחסית לכאשר מנגנים אותה.

    הנגינה גורמת לנו להיות בהקשבה ובדריכות ברבדים שונים. משום כך אנחנו חייבים כנראה להפעיל את המוח במהירות הרבה יותר גדולה. כשמאלתרים יש צורך לשלוף ידע מהזיכרון ולעבד אותו למשהו חדש במהירות.
    הפעולה הזו יוצרת מצב של העברת קשב ממרכז אחד למרכז אחר במהירות. נראה שבצב כזה של אלתור נגינה המוח מחפש משאבים נוספים ופונה לאיזורים אחרים לצורך עיבודו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: