Archive for פברואר, 2008

רוב ההשמנה היא תלוית גנים

7 בפברואר 2008

מגפת ההשמנה שמתפשטת גם בקרב הילדים מדאיגה רבים שכן ההצלחות ארוכות הטווח בהרזייה הן מעטות. כדי לברר מה חלקה של הגנטיקה במגיפה, נעשה בלונדון מחקר מקיף שעקב אחרי מצב ההשמנה (משקל, גובה והיקף מותניים) של  יותר מ- 5000 זוגות תאומים בגילים 8-11. בהשוואה בין סיכויי ההשמנה של תאומים זהים לתאומים שאינם זהים, הראו החוקרים קורלציה גנטית של 77% עם השמנה ורק 23% עם גורמים סביבתיים.
זה לא לגמרי מפתיע שכן המוני גנים קשורים עם משקל, בעכברים הראו שכ-6000 גנים (~25% מהגנום) מעורבים במשקלם. גם הרזון הוא תלוי גנים, את זה הראו חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב שבחנו יותר מ- 1500 זוגות תאומים זהים ולא-זהים.עכשו הם מנסים לפתח מיבדק גנטי לרזון.
אבל בל נשכח, בהשוואת מתעמלים ולא מתעמלים בזוגות תאומים במשך 30 שנה היו המתעמלים רזים יותר.
נראה שהבנת הגנטיקה של ההשמנה נעשית חיונית… ואכן, הבריטים גילו למשל את גן ההשמנה FTO שהוא מאד נפוץ. מחצית מהבריטים נושאים עותק של וריאנט שמכביד על משקלם בכ- 1.6 ק"ג בעוד שכ- 16% מהבריטים נושאים שני עותקים של הוריאנט הקשור עם יתר משקל של כ- 3 ק"ג וגם סיכוי מוגבר לסוכרת…וזה רק גן אחד…  יחד עם זה חשוב לזכור, התעמלות מנעה את ההשמנה גם מבעלי הוריאנט הקשור בה.
ועוד דוגמה לסיבה אחרת להשמנה, הגנטיקה מובילה את ההיפותלמוס שבמח העכברים להיות פחות רגיש להורמון לפטין ולתחושת השובע.
הגנטיקה של ההשמנה היא מאד מורכבת ורק במקרי השמנה קיצוניים אפשר לאתר גנים יחידים האחראים למצב ההשמנה.
ראו את המיני-רוויו  Obesity genes: so close and yet so far…
Journal of Biology 2008, 7:36

המידע הגנטי אכן מסביר את הקשיים בהתמודדות עם ההשמנה ונראה שהרגלי החיים הטובים צריכים להשתלב בשגרת החברה שלנו…
אל יאוש, זוכרים מה שכתבתי כאן על הרמת משקולות? עכשו זה רשמי, חוקרים מבוסטון הראו שעכברים טרנסגנים שהגדילו את מסת השרירים שלהם, היו פחות או יותר עמידים להשמנה.
אני קניתי כבר משקולות…
ומעניין, דווקא אריכות ימים היא רק 25% תלוית גנים ו- 75% תלוית סביבה. אושר או well being  תלוי כמחציתו בגנים…המאמר של יעל גלר

הצעת חוק מטורפת במיסיסיפי – במסעדות לא יגישו אוכל לשמנים

4 בפברואר 2008

אחרי שמדינת מיסיסיפי "זכתה" באחוז השמנים הגבוה ביותר בארה"ב (יש בה יותר מ- 30% שמנים) החליטו 2 רפובליקנים ודמוקרט אחד להגיש יחד הצעת חוק למניעת הגשת אוכל לשמנים במסעדות ציבוריות שם.
 Mississippi House Bill No. 282
לאן עוד נגיע??? או שזה רק האמריקאים?

האם אפשר להיות לפעמים יותר מדי מאושר?

3 בפברואר 2008

פסיכולוגים, מדריכים אישיים, חברים והורים כולם משתדלים להפוך את מטופליהם, חבריהם או ילדיהם למאושרים יותר. ואכן מחקרים אחרונים הראו שאושר הוא שימושי ומוביל להצלחה.
בכל מקרה, מירב האנשים בחברת השפע המערבית מאושרים כבר מעל המצב הניטרלי והשאלה הנשאלת היא האם יותר מאושר זה יותר שימושי ממאושר קצת פחות? בסקירה מקפת וניתוח נתונים שערכו פרופ' דיינר מאוניברסיטת אילינוי ושותפיו, נמצא שהתשובה תלויה בתחום. אנשים שנמצאו להיות מאושרים ברמה הגבוהה ביותר היו אכן הכי מוצלחים בתחום היחסים האישיים ובתחום עבודות ההתנדבות, אולם אלה שנמצאו להיות קצת פחות מאושרים היו הכי טובים בתחומי ההכנסה, החינוך והפוליטיקה.
האם השאיפה לאושר הגיעה כבר רחוק מדי? מחקר חדש מראה שאושר ברמה בינונית עשוי להביא להתרוממות רוח גדולה יותר מהמון אושר.
המחקר שפורסם בעיתון Perspectives on Psychological Science בחן את נתוני המשאל העולמי World Values Survey כמו גם את ההתנהלות (גישות והתנהגות) של 193 סטודנטים באוניברסיטת אילינויס והראה כי לא בהכרח כל מדדי היכולות וההצלחה עולים במקביל לעלייה של מדד האושר.
כמו שאנחנו כבר יודעים, עלייה במדד האושר קשורה עם עלייה במדד ההצלחה ביחסים אישיים או במקום העבודה והכסף. לאנשים שהגדירו את עצמם כמאושרים יש סיכוי גבוה יותר להתחתן מאשר לאנשים לא מאושרים, כמו גם סיכוי גבוה יותר שלא להתגרש ולהכריז על נישואיהם כטובים. למאושרים יותר יש סיכוי להרויח יותר כסף, להיות מוערכים יותר על ידי האחראי עליהם, להיות יותר בריאים, לחיות יותר שנים כמו גם להתנדב יותר ולעזור לאחרים.
אבל כאן מגיעה האזהרה – האם יותר מאושר זה יותר טוב גם כשאתה כבר מאושר? או, כמה זה מספיק מאושר?
צוות המחקר בחן הישגי משתתפים שדרגו את עצמם עד לרמה של 10 נקודות אושר ובחן מה קורה גם בקבוצה שדרגה את עצמה ב-8 או ב-9 נקודות. מאושרים אבל  קצת פחות…
בניתוח נתוני World Values Survey אכן נמצא שהמצליחים ביותר בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה או החינוך לא היו אלה שדרגו את עצמם בדרגה 10 אלא דווקא אלה שדרגו את עצמם כקצת פחות  מאושרים, דרגות 8-9. גם אצל הסטודנטים נראתה התנהלות דומה, ציונים גבוהים או השתתפות בלימודים היו הכי גבוהים בקבוצת שהיתה קצת פחות מאושרת מהמקסימום ואילו הצלחה ביחסים רומנטיים, ביטחון עצמי או חברויות היתה קשורה עם הדירוג המקסימלי של האושר. מסקנת החוקרים היא שכדאי לחפש את האושר אם אתה מרגיש אומלל, אבל בדרך כלל לא כדאי לחפש עוד ועוד ממנו כי מעל נקודה מסוימת זה פחות משתלם מיותר.
The Optimum Level of Well-Being: Can People Be Too Happy?
Perspectives on Psychological Science, 2007, 2(4), 346-360
ואני אומרת, שהאמריקאים נשמעים אבודים ונראה שלא לגמרי ברור להם למה הם עושים את מה שהם עושים, אז הם מחפשים הוכחות שכדאי להיות 8 נקודות מתוך 10 בדירוג האושר.
נראה שלא יזיק לחלקם לקרוא את המאמר על הזכות למלנכוליה

למה אנחנו נהנים להתגרד?

2 בפברואר 2008

אני, שחורשת את מאגרי המידע הביולוגי-רפואי יומם וליל, נהנת לראות שאין כמעט שאלה שאינה מטרידה מישהוא מהחוקרים בעולמנו…האמת, שזה די מרגיע ואולי בסוף אפילו נבין הכל…
אז היום העלתה חיוך על פני, הידיעה על המחקר שהראה למה גירוד מרגיע את העקצוצים, ויותר מזה, גם למה לפעמים אנחנו מרגישים צורך להתגרד אפילו עד זוב דם.
החוקרים מצפון קרולינה, עקבו אחרי פעילות המח (fMRI) של 13 מתנדבים בריאים שגרדו את שוק הרגל שלהם במשך חצי דקה. מה שראו החוקרים הוא שבזמן הגירוד ירדה משמעותית פעילות המח באיזורים האחראים על תחושות ועל זכרונות לא נעימים (anterior and posterior cingulate cortex). במקביל נמצא שניכרת פעילות מוגברת באיזור המח הקשור עם התנהגות קומפולסיבית (prefrontal cortex), מה שמסביר למה לעתים אנחנו לא יכולים/רוצים להפסיק להתגרד.
J Invest Dermatol. 2008 Jan 31
🙂