מחקר התומך במתחמקי הפעילות הגופנית (Couch potatoes), המתלוננים כל הזמן שאין להם כח לעשות התעמלות – לעשות מעט התעמלות זה עדיף לפעמים על הרבה ממנה.
שגרת התעמלות קלה כמו לטייל…מעלה את רמות האנרגיה בכ- 20% ומפחיתה את העייפות ב- 65%. למרות שרבים מאתנו מרגישים שהם יותר מדי עייפים לזוז, בפועל הפעילות הגופנית עושה ההפך ומפוגגת את העייפות…זוכרים את "החלפת ההילוך"? זה נכון אפילו לעייפות של חולי סרטן…
אבל שאלה מעניינת היא האם יותר, זה תמיד יותר טוב? בניסוי נבדקו 36 משתתפים לא מתעמלים, שהכריזו על עצמם כתמיד עייפים מדי בשביל לזוז. הם חולקו ל- 3 קבוצות: באחת התעמלו קלות 20 דקות 3 פעמים בשבוע במשך 6 שבועות על אופני כושר, בשנייה התעמלו נמרצות על אופני הכושר ובשלישית לא זזו בכלל. כצפוי למתעמלים היה שיפור של כ-20% באנרגיה לעומת הלא-מתעמלים.
אבל להפתעת החוקרים דיווחו המתעמלים קלות על יותר מרץ והתפוגגות העייפות מהמתעמלים נמרצות.
A Randomized Controlled Trial of the Effect of Aerobic Exercise Training on Feelings of Energy and Fatigue in Sedentary Young Adults with Persistent Fatigue.
Psychother Psychosom. 2008 Feb 14;77(3):167-174
אני בוחנת את התיאוריה דרך אימון טאי צ'י שעל פי הגדרות הפעילות הפיסית הוא שייך בוודאי להתעמלות קלה ביותר…
בניסוי שנעשה בצרפת הראו החוקרים כי לשם הרזייה, עדיף לבני תשחורת שמנים להתעמל בפחות מאמץ מאשר הרזים.
Comparison of fat oxidation during exercise between lean and obese pubertal boys: clinical implications
Br J Sports Med. 2008 Apr 2
גם פרופ' סימון, מהרוורד, מצביע על היתרונות של התעמלות לא מאמצת מדי:
Moderate Exercise: No Pain, Big Gains
כמו תמיד, מופיע גם מחקר התראה על הפסקת מעט הפעילות גופנית אצל הלא-מתעמלים ואפילו לקצת זמן…כמו למשל הורדת מספר הצעדים היומיים מ- 6000 (קצת הליכה) ל- 1400 צעדים ביום, שגרמה תוך שבועיים, לעליה ברמות הסוכר והשומנים בדם…ראו הוזהרתם…
JAMA. 2008;299(11):1261-1263
ועוד מחקר, בין בני נוער שפיתחו סינדרום מטבולי היו פי 6 יותר ילדים ששבע שנים קודם לא הרבו להשתתף בפעילויות גופניות.
Dynamic Medicine, 2008, in press
22 במרץ 2008 בשעה 8:39 |
כנראה שהמתעמלים קלות גם עובדים קלות…
22 במרץ 2008 בשעה 8:39 |
כמה שזה נכון, וכמה ש"הנכון הזה" מעצבן..
🙂
חג פעיל ושמח
22 במרץ 2008 בשעה 9:45 |
הבעיה היא לא בשרירים – כי הם יודעים את זה היטב. הבעיה היא במוח, בראש, ואיפה מוצאים את הסטאטר להניע אותו?
22 במרץ 2008 בשעה 11:15 |
הנכון לא מעצבן אם נותנים לו את המקום שהוא ראוי לו…וזה עונה גם לדפנה…לא מחפשים סטארטר – מנהלים פעילות גופנית באופן קבוע , תמיד, כל יום, ובלי שום קשר לחשק לעשות או לא…אני מקשטת את זה עם פעילויות מעניינות כמו ג'ירוקינטיקס מתוחכם או מעניינות חברתית עם חברות…ואני בטוחה שאת יכולה להמציא עוד הקשרים שיעזרו להתגבר על התכנות שפג תוקפו של לא לזוז סתם…
22 במרץ 2008 בשעה 11:17 |
אני בטוחה שאתה מכיר אנשים שעובדים במשמרות אחרות ולא רק בין 8-16…דרך אגב, יש גם טאי צ'י בערב…רוצה שאברר לך?
22 במרץ 2008 בשעה 12:30 |
איך אפשר לעבור מאי פעילות להתעמלות נמרצת על אופניים במשך 20 דקות?
כמה שבועות מתוך הששה חולפים עד שמגיעים בכלל ליכולת כזו?
22 במרץ 2008 בשעה 12:37 |
נמרצת הוא כמובן מונח יחסי…ובכל מקרה אנחנו מדברים על 20 דקות 3 פעמים בשבוע.
בקשר לזמן אז האפקטים על תועלת ההתעמלות הם נורא מהירים כמו גם אלה הרעים המלווים הפסקת ההתעמלות…
22 במרץ 2008 בשעה 16:15 |
ראשית, בכל פעם שאני מפסיקה את השגרה בגלל נסיעה ארוכה חוזרת הביתה ומנסה להחזיר את
"הכושר" הגופני שהתנדף הסיזיפיות טופחת על פני
יותר ויותר נראה לי שלאורך זמן עדיף פעילות מתונה אך עקבית.
שנית, טאי צ'י צ'ואן אינו התעמלות ובכלל לא קלה עם מבצעים את התנועות "נכון".
22 במרץ 2008 בשעה 22:33 |
תחושתך נכונה, להפסקת אימוני כושר יש תמיד "מחיר" ולכן כמו שהסקת עדיף לבחור בפעולה מתונה לאורך זמן.
נכון שטאי צ'י זה לא התעמלות במובן המערבי…וקלה התכוונתי שלא צריך כושר בשביל הטאי צ'י…הטאי צ'י כן דורש יכולת חיבור גוף-נפש ובגלל זה אני אוהבת אותו.
23 במרץ 2008 בשעה 8:48 |
אני יודעת שזה טוב ובריא, וחשוב ועוזר נגד העייפות,
שאותה פתרתי עם תזונה עשירה בחלבונים והליכה אבל,
חדרי כושר
אפניים
הליכון
שחיה
משעממים אותי.
עצות???
23 במרץ 2008 בשעה 12:08 |
אני כמו תמיד ממליצה על ללכת עם חברה/ה או בן משפחה אהוב…אני גם תמיד משלבת את זה עם קפה בבית קפה לפני או אחרי…עצות אחרות ששמעתי – לעבוד עם מנחה כושר מעניין או לפחות חתיך…לראות טלויזיה בזמן האימונים….לחשוב על איזה יופי יהיה ולא לתת לשיעמום להשתלט…זה מעניין שגם חווית השעמום תלויה במבנה ההתייחסות שבנינו…
כדאי לשים לב שהבעיה האמיתית היא לא השעמום….הוא תולדה של מדיניות כלכלית של הגוף שמטרתה להוריד את בזבוז האנרגיה שלנו, אז אולי כדאי להפנות קצת מודעות ולהחליט שאנחנו נחליט מה נעשה ולא איזה מנגנון אוטומטי שלא התייעץ איתנו בכלל מה מתאים לנו בימינו.