Archive for מאי, 2008

האם ניסחף בגל הרזיה בריאה? השפעת הרשתות החברתיות על ההתנהגויות שלנו

27 במאי 2008

לאחרונה מצטברות עדויות המצביעות על כך שרשתות חברתיות משחקות תפקיד נכבד (ולא תמיד מוכר) בהשפעה על התנהגויות האנשים. אם תרצו להתעמק בפילוסופיה "המדבקת" תקשיבו להרצאתה של סוזן בלקמור על ה- memes  – אינפורמציה המשכפלת את עצמה ועוברת ממח למח כמו וירוס ועל השלב החדש שלדעתה אנו מגיעים אליו ואותו היא מכנה בינתיים temes – השלב שבו האינפורמציה משכפלת את עצמה באמצעות הטכנולוגיה וכבר לא בהכרח צריכה את מוחנו.
אבל בינתיים נישאר ברמת המודעות שלנו. מחקר חדש פורסם השבוע בעיתון הרפואה של ניו-אינגלנד ובו הראו החוקרים כי ההחלטה להפסיק לעשן מושפעת חזק מהחלטתם של אחרים בסביבתנו החברתית להפסיק לעשן, ולפעמים אפילו כאלה שאנחנו לא מכירים. למרבה ההפתעה הם מצאו שרשרת שלמה של מעשנים מפסיקה לעשן משום מה ביחד באותו זמן.
אני לא יכולה שלא לחייך ולהיזכר שאני ככה היפסקתי לעשן… ערב אחד, לפני הרבה שנים, בשעה שפלירטטתי עם בחור הודי ברשת והוא החליט להפסיק לעשן באותו רגע והציע לי להצטרף…
נראה שהתנהגויות שונות מונעות על ידי הרשתות החברתיות ואולי כדאי לנצל את כוחן לעזור לאנשים לאמץ דרכי בריאות כמו התעמלות או אכילת ירקות…בעצם זה קצת מפחיד ומזכיר לי את סרטי האימה על התנהגות רובוטית בעתיד אולי לא כל כך רחוק…
חוקרי העישון בחנו בקפידה את הנתונים של 5124 משתתפים בסקר פרמינגהם, בין השנים 1971-2003. החוקרים בחנו אותם והוסיפו גם את שכניהם, קרוביהם, שותפיהם לעבודה וחבריהם וכך נבדקו נתונים של יותר מ- 12000 משתתפים. במעקב אחרי הפסקת עישון במהלך 32 השנים שנבדקו הם גילו שההחלטה להפסיק לעשן היתה מושפעת חזק מהחלטה של קרוב ברשת החברתית להפסיק לעשן. למשל, מי שבן זוגו הפסיק לעשן היה לו 67% סיכוי להפסיק לעשן גם הוא, או 36% סיכוי להפסיק לעשן אם חבר הפסיק לעשן. ההשפעה היתה חזקה יותר אצל אוכלוסיה משכילה ואצל כאלה שעישנו "בינונית" ולא היו נורא מכורים. שכנים לא השפיעו זה על עישון של זה, אבל חברים כן השפיעו גם אם גרו מאד רחוק זה מזה.
מה שהיה מפתיע בתוצאות הוא ההשפעה המרחיקת לכת של המפסיקים לעשן שהידהדה אפילו ל- 3 דרגות קירבה. זה יכול להיות החבר של החבר של מי שעובד אתכם שיפסיק לעשן וישפיע עליכם להפסיק לעשן מבלי שבכלל תכירו אותו. נראה שההתנהגות היא עדרית, דהיינו הרבה מקרובי הרשת מפסיקים לעשן באותו זמן והתופעה ניתנת לתיאור כמו גל המתפשט בים או עדת הנמלים המכתיבה את התנהגות הנמלה.
ראו את האנימציה של התהליך
 
רוח הזמן המוציאה את העישון מהאופנה דוחפת תהליך כזה של הפסקת עישון וכל מה שצריך הוא התחלות במקומות שונים ברשת שיפיצו את ההתנהגות החדשה לכולה. המעשנים החריפים שאינם מפסיקים, נדחפים לשולי הרשת החברתית ונשארים יותר מבודדים ויחד עם חברים מעשנים.
ההתנהגות החברתית מקדמת גם קוים אחרים, כמו למשל אלטרואיזם או דאגה לזולת.

אני כמובן שואלת, מעניין איך יראו מהלכי הרזייה חברתיים, אם נמצא להרזיה גישה יעילה…
לפני מספר חודשים, חוקרי העישון חקרו גם את מהלכי ההשמנה והראו איך התפשטה ההשמנה בארה"ב כמו וירוס. זאת בהחלט מגמה מעניינת שניתן לרתום גם לכיוון ההפוך מההשמנה, נראה שעכשו זה זמן טוב להיפוך מגמה שכן התחילו לראות אצל ילדים בארה"ב הפסקה בעליה בשיעור ההשמנה. היות שדעתנו על מידת השמנתנו מושפעת חזק ממשקלם של הסובבים אותנו, גם הרזייה של הסובבים אותנו תעודד את ההרזייה שלנו.
ראו למשל את המחקר האחרון בישראל שהראה כי נשות משתתפים במסלול הרזייה רזו אף הן. או שתמיכה ממקום העבודה יכולה לסייע להרזייה. זה מתחיל להיות ברור שפיתרון לבעיית ההשמנה חייב להיות בעל מימד חברתי, זאת לא בעיה פרטית.
ראו את ההשפעה הסביבתית על הרזייה  – Int J Obes (Lond). 2008 Sep 2

לאור מצב ההשמנה שכמו שסוכם לאחרונה בעיתון Arch Intern Med, צבר בארה"ב מימדים מפחידים (כשני שליש מהאוכלוסיה), אתם לא חושבים שהיה כדאי לנצל את הכח של הרשת ולעודד גל של "הסרת דאגת הגוף" בישראל? אין ספק שמי שצריך, כמו למשל בעלי עודף משקל, גם ירזה בעקבותיו… יש לכם רעיונות? אני כרגיל מציעה להתחיל לזוז…ולשים לב, יש שתי סיבות לאכילה…אז אם אתם מצטרפים אל תשכחו לספר לכולם…

מודעות פרסומת

אוקסיטוצין הורמון האהבה ורוחב הלב…עכשו, מפוגג פחד

25 במאי 2008

אני תמיד נהנת לקרוא את המחקרים על הורמון האוקסיטוצין הקשור עם שפע חוויות מענגות כמו האורגזמה, הנקה, הפירגון ועוד…כמו זיהוי פנים מוכרות, או הנדיבות או הקשר בין אהבה ובין בריאות הלב. הפעם, במחקר שהתפרסם בעיתון Neuron, הראו חוקרים משוויץ איך מופעלת במח חווית האמון ההדדי על ידי האוקסיטוצין, וזאת אפילו אחרי בגידה. הדרך בה פועל ההורמון היא עיכוב פעילות איזור המח המשדר פחד והמימצאים יכולים להוביל כמובן להבנת יתר של התנהגויות חרדתיות וחשדניות.
כדי לבחון את השפעת ההורמון על מהלכי המח, עקבו החוקרים אחרי פעילות המח אצל 49 מתנדבים ששיחקו במשחקים המשלבים אמון ובגידה. במשחק ניתן למשתתפים כסף והם יכלו להתחלק בו עם שותף. השותף יכול היה להשקיע את הכסף ולהרוויח ולהגדיל את הקרן של המשתתף או לחילופין לרמות אותו ולקחת את כל הכסף לעצמו.
כשניתן למשתתפים לשאוף אוקסיטוצין דרך האף הם המשיכו לסמוך על השותף גם אם הוא רימה אותם מחצית מהפעמים, וזאת לעומת משתתפים שלא קיבלו אוקסיטוצין והם בחרו להפחית את כמויות הכסף שנתנו לשותף שרימה אותם.
במעקב אחרי פעילות המח ב- fMRI אצל המשתתפים שקיבלו אוקסיטוצין, נראתה ירידת פעילות באיזור האמיגדלה שהינו איזור הקשור עם פחד. ירידת פעילות מח נראתה גם באיזור הלמידה מטעויות – dorsal striatum. מעניין אם בגלל זה אומרים שהאהבה מעוורת… 
מעניין לציין שההשפעה על שיפור האמון לא נראתה כשהמשתתפים שיחקו כנגד מחשב, דהיינו חיונית להשפעת האוקסיטוצין היא המעורבות הריגשית עם אדם נוסף.
נראה שהאוקסיטוצין עוזר לנו לקיים יחסים עם אחרים על ידי הפחתת החשש מרמאויות, בגידות או שאר מרעין בישין העלולים להיגרם מאחרים. וגם כדאי לדעת שלמרות שהוא מקדם אמון הוא לא הופך אותנו לפתי מאמין לכל דבר…אז אין לחשוש מנפילות בגלל יותר אמון.
מעניין אם להורמון תפקיד גם כשיש בעיות חברתיות חמורות כמו אוטיזם או סכיזופרניה.
ועוד מצאו שאוקסיטוצין מחזק חשיבה חיובית ומרגיע מריבות… ועכשו, מחקר מפתיע שהראה שהוא גם מעורב בבניית העצם וגם מזרז החלמה אחרי ניתוח לב פתוח.

הירהור – מצאו שהדרך ללב עוברת דרך אוזן שמאל, דהיינו קליטה דרך הצד השמאלי שלנו קשורה יותר עם הפעלות ריגשיות, מעניין אם זה קשור גם ברמות האוקסיטוצין המופעלות…
בכל מקרה, נראה שאלה מביננו החוששים מיחסי קרבה או יחסים חברתיים, יכולים להנות מקורט של אוקסיטוצין, מעניין איזה תהליכים כדאי לעשות להשפיע על רמתו אצלנו…
מאמר נוסף על הנדיבות הקשורה באוקסיטוצין-
PLoS ONE, 2007, 2(11): e1128
ועוד מחקר שהראה כי הסנפת קצת אוקסיטוצין גורמת לנו לדרג זרים כיותר מושכים

על מחקר אוקסיטוצין קטן בחתונה… וגם כמו לאמהות גם לאבות יש עליה באוקסיטוצין אחרי שנולד להם תינוק.

וחדש…נראה שהאוקסיטוצין אחראי גם לרגשות נקמה וחמדנות… וגם על האגרסיביות התחרותית כלפי המתנגדים.

מור, בשמים ולבונה – זה טוב לדיכאון

22 במאי 2008

כבר מזמן רציתי להתחבר ברשימה לשם הראשוני/מקורי של הרשימות שלי – שיר השירים, אז הנה פסוק על עצי לבונה מספר שיר השירים שמוביל לרשימה הנוכחית:
"נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים". שיר השירים.
מזה אלפי שנים הסבירו מנהיגים רוחניים שהבערת קטורת היא טובה לנפש. למשל, בטקסי האשכבה של פופיאה, אשתו של נירון, הובערה כמות ענקית של לבונה וגם בקברו של תות אנח אמון נמצאו נטיפי קטורת שזוהו כלבונה. עכשו גם הביולוגים הראו כיצד הלבונה מיטיבה איתנו ובייחוד עם המוח…
במאמר שהופיע בעיתון FASEB הסבירו החוקרים (מארה"ב ומישראל) איך הבערת קטורת קרובי הלבונה (Boswellia) מפעילה ערוצי יונים במח המפחיתים דיכאון.
שלא כמו שרבים משערים, כאילו לקטורת יש רק אפקט סוגסטיבי, הראו החוקרים שמרכיב בקטורת הלבונה – incensole acetate הוריד את רמת החרדה בעכברים והשרה התנהגות אנטי-דכאונית. הקטורת המופקת משרף העץ הפעילה חלבון TRPV3 שבלעדיו אין השפעה של הקטורת על מידת הדיכאון. החלבון הזה מעורב גם בתחושת החום של העור.
ועוד…מחקר חדש הראה השפעת לבונה הודית על הקלה בדלקת פרקיםוסקירה מקפת על תרומתה של הלבונה לאסטמה, קרוהן, קוליטיס ודלקת פרקים.

וגם על תרומתה של הלבונה במניעת סרטן שלפוחית השתן.

גברים מעדיפים בשר …נשים מעדיפות ירקות ופירות…

21 במאי 2008

כשדנים במה שאנחנו מעדיפים לאכול, גברים ונשים שונים זה מזה, ונשים בוחרות באוכל בריא יותר… לא כאילו שלא ידענו…
המימצאים הוצגו באטלנטה ג'ורג'יה, בכנס 2008 International Conference on Emerging Infectious Diseases. באופן כללי גברים מרבים יותר לדווח על אכילת בשר ועוף בעוד שנשים מרבות יותר באכילת ירקות ופירות. המימצאים נאספו בסקר עם 14000 אמריקאים שדיווחו על הרגלי אכילה כולל דיווח על מחלות של הרעלת מזון. הרגלי האכילה השונים של גברים ונשים דווחו בעבר אבל לא בהיקף כזה רחב. הגברים דיווחו על יותר בשר ועוף, במיוחד עגל וברווז וגם על יותר צדפות וסרטנים. נשים לעומתם דיווחו על יותר ירקות (בעיקר עגבניות וגזר) ועל יותר פירות כמו תפוחי עץ או פירות יער כאוכמניות. יותר נשים מגברים העדיפו שקדים ואגוזים וגם ביצים ויוגורט.
יש קצת חריגות, בין הירקות דווקא הגברים מעדיפים יותר אספרגוס וכרוב ניצנים מהנשים ובתחום הבשר יותר נשים מגברים מעדיפות המבורגר טרי.
החוקרים בחנו גם מה היחס למזונות לא בטוחים. כאן נמצא כי גברים הירבו יותר מנשים לאכול המבורגר לא מבושל דיו או ביצים לא מבושלות ואילו נשים בחרו יותר מגברים לאכול נבטי אלפלפא למרות שהוזהרו מזיהום סלמונלה אפשרי.

ולמעוניינים מאמר מקיף על הפיזיולוגיה של תחושות הטעם. מתוק, מלוח, מר או מתובל…
  Current Biology 2008, 18, R148-R155

Google Health

20 במאי 2008

גוגל בריאות עלה לרשת היום…כולם מתעניינים…אפשר לסכם בקלות את כל המידע הרפואי האישי וזה כמובן נח ושימושי אבל השאלה הגדולה היא כמה זה יהיה שמור ומוגן. בשלב זה מבטיחים שזה לא יעלה בשום "חיפוש".
כמו הכל, נראה שלשמור מידע פרטי הופך להיות נושא לא רלבנטי לחברת הרשת החדשה שלנו… קצת מפחיד…
http://www.google.com/health
בית חולים ראשון Beth Israel Deaconess הודיע שהוא מצטרף כשותף לפרויקט גוגל-בריאות.

הפורענות שבתזונה בימינו

16 במאי 2008

כתב הניו-יורק טיימס מרק ביטמן The Minimalist מרצה בעוצמה על התזונה שלנו ועל השואה שהיא מביאה לעולמנו…גורמים כלכליים שמקדמים פירמידות תזונה התומכות ברווחיהם, תזונה מקומית, תזונה אורגנית ועוד…יותר מדי בשר, פחות מדי ירקות, יותר מדי מזון מהיר…אל תחמיצו
TED talks – Mark Bittman: What's wrong with what we eat

ואם מדברים על קוים מחדשי תזונה, הרצאתו של מיכאל פולן שמראה כי אפשר להסתכל על התנהגותנו כעל תולדה של כוחות אבולציוניים המכתיבים את תזונתנו כשאנחנו משרתים יצורים אחרים. כמו למשל, קיצוץ הדשא היא הפעלה שלנו על ידי הצמחים המאפשרת להם להרחיק את היער…או תראו איך התירס השתלט על חקלאות העולם באמצעותנו.
TED talks Michael Pollan: The omnivore's next dilemma 
הנה 7 הכללים לאכילה נכונה שמתווה מיכאל פולן:
1. אל תאכל שום דבר שסבתא שלך לא היתה מזהה כאוכל
2. אל תאכל מזון שמכיל יותר מחמישה מרכיבים שאתה לא יכול לבטא את שמם
3. אל תקנה במרכז הסופרמרקט, שם לא מחליפים במהרה את המזון שמתקלקל
4. אל תאכל מזון שאינו מתקלקל במשך הזמן
5. תאכל קצת פחות ממה שדרוש כדי שתרגיש מלא
6. תאכל עם המשפחה מסביב לשולחן ולא ליד הטלויזיה/מחשב
7. אל תקנה מזון איפה שאתה קונה דלק, בארה"ב 20% מהמזון נאכל במכונית…

ועוד מעט מגיע הסרט הדוקומנטרי Food, Inc

על מה עוד לא חשבו להרזיה? חסימת עצבי בקרת העיכול

15 במאי 2008

הפניקה העולמית ממגפת ההשמנה מביאה את הייזמים השונים למיגוון הצעות שקשה להעלות על הדעת. והפעם חסימה של מסרי העצב התועה vagus nerve לקיבה בעזרת אלקטרודות זעירות (ראה תמונה). החוקרים לא יודעים בדיוק איך פועלת חסימת העצב, אבל 9 מתנדבים עם חסימה כזאת, רזו 30% ממשקלם העודף במשך 9 חודשים. ההשערה היא שחסימת העצב הזה מונעת מהקיבה להתרחב ולקבל מזון כמו גם להפריש מיצי עיכול.
אני כרגיל אומרת שהשמנה היא תהליך כלכלי מקיף, עם המון משתנים בגופנו ולכן עם הזמן, הגוף (במידה ולא תיפגע בריאותו יתר על המידה) יעקוף חסימה עיצבית כזאת. כמו שזה קורה (השמנה) גם אחרי שימוש ממושך בגלולות להרזייה…החוקרים ראו סימנים לכך והציעו בשלב זה לבלבל קצת את העצב על ידי הפעלה וחסימה לסירוגין.
המימצאים הוצגו בכנס של ה- Neurotechnology industry שנערך בבוסטון, מאי 8-9, 2008.
 ועוד מימצאים דומים שהוצגו בכנס Digestive Disease Week 2008 DDW שנערך בסן דייגו, מאי 17-22, 2008.
ועוד ניסוי…

בכל מקרה, כמו תמיד אני חייבת לשאול, למה לא להתחיל לזוז???
האמת שהתעמלות תביא לא רק לירידה במשקל וליתר בריאות, אלא גם ליתר חוכמה

בקרת שריר במצבי צמצום אנרגיה

14 במאי 2008

אני מרבה לשאול את עצמי, אם זה כל כך בריא להתעמל למה לא התפתחנו עם מערכות שרירים מוגדלות מראש כך שכולנו נהיה תמיד בכושר גם בלי לזוז בכלל? התשובה היא בין השאר המחיר הגבוה של הפעלת השרירים הדורשים המון אנרגיה (ראו בהמשך איך מתמוטט העכבר ללא מערך של בקרת השרירים). היות ורק לאחרונה אנחנו חווים שפע של מזון, כל ההתנהלות שלנו שהתפתחה בזמני מצוקה, מכוונת (עדיין?) לחסכון. אז הנה קצת על הביוכימיה של ניהול מערך השרירים בגוף. מחקר חדש מגלה כי זמינות מצומצמת של מזון מונעת מתאי גזע שריר (מיובלסטים) להתפתח לתאי שריר בוגרים. מידע מעניין המצביע על איך חש השריר המתפתח וגם מגיב לרמות המזון הזמין…היבט חדש להשפעת מחסור או הגבלת קלוריות על הפיזיולוגיה.
למרות שזה הגיוני לצפות שעודף מזון כמו גלוקוז, ישפיע על התפתחות התאים, המהלכים התאיים המגיבים לזמינות רמות המזון השונות אינם ידועים עדיין. במחקר בחנו המדענים כיצד משפיעה זמינות הגלוקוז על התפתחות ודיפרנציאציה של המיובלסטים לתאי שריר בוגרים. הם הראו שיחד עם עיכוב התפתחות המיובלסטים חלה הפעלה של AMPK האנזים (activated AMP-activated protein kinase) ובכך מוכתב מסלול שמעודד ביטוי של SIRT1 שהוא גורם הממלא תפקיד מרכזי במספר תהליכים בגופנו כמו דיפרנציאציה של תאי שריר, השפעה תלוית ריכוז על רקמת הלב, הזדקנות ומשך חיים.
חשוב לציין שעיכוב SIRT1 מתבטא בתאי שריר המתעלמים מחסר התזונה ועוברים דיפרנציאציה גם במצב לא נכון כמו בהעדר גלוקוז. עכברים מוטנטנים ב- SIRT1 הם היפרמטבוליים וכשיש ירידה של 40% בקלוריות הם מתמוטטים…זאת בניגוד לעכברים הרגילים שיכולים להסתגל לירידה קלורית כזאת.
אפשר לתאר את מסלול ה- SIRT1 כמערך ביקורת השומר שלא תהיה הפעלת תאי שריר מיותרת במצבי חסר באנרגיה. וכשמשתנה המצב ויש אנרגיה זמינה יוצא מסלול ה- SIRT1 מתהליכי ההפעלה ותאי השריר מתפתחים.
למסלול חשיבות לא רק בהתפתחות המיובלסטים. המנגנון פועל ברקמות הבוגר ויגיב למשל במצבי דיאטה או הגבלת קלוריות. זוכרים את הרסברטרול מהיין האדום שכפי הנראה גם הוא מפעיל את ה- SIRT1? וגם משפיע על סוכרת. מימצאים אחרונים הראו שגם ריכוז נמוך של רסברטרול יכול לחקות התנהגות דומה להגבלת קלוריות בעכברים. בכנס 2008 The Endocrine Society's 90th Annual Meeting in San Francisco הראו חוקרים מגרמניה כי הרסברטרול מעכב את צמיחת התאים הקדם-שומניים ומונע את הבשלתם לתאי שומן.
ועוד, החוקרים גם הראו שתרופת הסוכרת metformin משפיעה על תאי השריר כמו העדר גלוקוז ומפעילה את מנגנון ה- SIRT1 ויתרה מזאת, מימצאים ראשוניים מראים שהיא גם מקדמת החלמה מכימותרפיה לסרטן השד. התרופה המעניינת הזאת גם מונעת השמנה והקדמה של הופעת הוסת אצל נערות עם נטייה להשמנה ביטנית. 
זה מפתה להרהר שאפשר להשתמש בהפעלת מסלול ה- SIRT1 למניעת מצבי ביזבוז במצבי חולשה.
Developmental Cell, 2008, 14, 661-673
ועוד גורם שיכול להשפיע הוא growth factor 21 שנמצא לעכב צמיחה ולהאריך חיים אצל עכברים צמים.

במשחק בין הגבלת קלוריות ובין פעילות שרירים, משפיעים שניהם על בריאות או אורך החיים…אצל עכברים המשפיע החזק יותר הוא הגבלת הקלוריות. לא בהכרח זה המצב אצל האדם ולו מהסיבה הפשוטה שחוסר תנועה אצלנו הוא הרבה יותר חריף מאשר אצל עכבר שרק לא מתעמל במעבדה…
Am J Physiol Regul Integr Comp Physiol. 2008 May;294(5):R1618-27 
אכן יש הבדל בין השפעת הגבלת קלוריות על הארכת חיי מכרסמים שהיא גבוהה יותר אצלם מאשר על חיי אנשים.
 Aging Cell 2008, 7(5) 681-687

בין אינספור המאמרים על הקשר בין השמנה ובין בעיות בריאות, יש גם המצביעים על היתרונות של השמנה ביכולת להתמודד עם מצבי לחץ כמו העכברים השמנים העמידים למלריה. לי זה נראה דומה למעבר לניהול SIRT1 שהצמצום שבו מאפשר התמודדות עם חוסר…ראו למשל את סיכויים הטוב יותר של שמנים לעבור בהצלחה ניתוחי לב פתוח כמו גם את הצימצום במימשק האנרגיה אצל השמנים. כחוקרת NO לא קשה להבין שהתרגשתי לקרוא על הקשר בין השמנה ובין זמינות ה- NO וראו איך זה מעניין… זמינות ה- NO אצל בני הנוער השמנים פחותה בהרבה מאצל הלא-שמנים. האם זה מצביע על מעין "הורדת הילוך" תקשורת המיוצג על ידי הפחתת רמות ה-NO ??? מעניין היה לבדוק אצל העכברים המוטנטים במסלול SIRT1 אם אצלם זמינות ה-NO גבוהה מאשר אצל העכברים הרגילים…
Int J Obes (Lond). 2008 May;32(5):826-31
 
ועכשו מצאו קשר מעניין בין השעון הביולוגי ובין ה- SIRT1

Your Guide to Physical Activity and Your Heart לב ופעילות

14 במאי 2008

לא כאילו שיש עדיין מישהוא שלא מבין שהפעילות הגופנית היא חיונית לחיינו…וזה כולל את הבריאים והחולים כאחד…כאן תוכלו להוריד את החוברת המלאה של NHLBI עם ההנחיות לפעילות גופנית לחולי לב…
http://www.nhlbi.nih.gov/health/public/heart/obesity/phy_active.pdf

לא כל מאגרי השומן זהים או מעיקים

7 במאי 2008

מעטים מהשמנים מחבבים את מאגרי השומן שלהם ובייחוד לנוכח המחקרים הרבים שהראו כי השומן התוך-ביטני הוא רע לנו שכן הוא קשור בסינדרום המטבולי כמו הסוכרת. אבל, אם הרזייה בריאה מחייבת להרגיש טוב עם עצמנו לאפשר שחרור של השומן, כדאי דווקא לחבב אותו, וזה יותר פשוט כשנפנה תשומת לב לשומן התת עורי, למשל באזור הירכיים, שומן המחובר למרבית ההפתעה לשיפור הרגישות לאינסולין ולסיכוי מופחת לסוכרת.
מיקומו השונה של השומן אכן קשור עם ביטוי גנים שונים בריקמה כמו גם עם חשיפה לגמרי אחרת להורמונים, לגורמי גידול או אפילו לחמצן. השאלה שהועלתה אצל חוקרים מהרוורד, היתה האם ההתנהגות השונה של רקמות השומן בבטן או מתחת לעור, תלויה במיקומן האנטומי השונה או תלויה בניהול התאים האוטונומי השונה של מאגרי השומן. כדי לענות על השאלה הזאת השתילו החוקרים רקמות שומן משני האיזורים של עכברים תורמים, לאיזורים השונים אצל עכברים מקבלים ובחנו את השפעתם.
התוצאות המפתיעות שנראו היו שעכברים שקיבלו שומן תת עורי לתוך איזור הבטן שלהם הראו שיפור ברמות הסוכר ובאינסולין ועם הזמן גם רזו וגודל תאי השומן שלהם קטן. להפתעת החוקרים לא נתגלה אפקט מזיק להשתלת שומן בטני ולעומת זה חל שיפור ניכר במטבוליזם כשהושתל השומן התת עורי לאיזור הבטן. עכשו מחפשים החוקרים את המיטיבים שבשומן התת-עורי. תוצאות אלה יכולות להסביר גם למה ניתוחי שאיבת השומן התת-עורי אינם מבריאים את הנשים שטופלו.
נראה שלא בהכרח כל רקמות השומן מזיקות. וגם אם תא השומן אינו תמים כדאי לברר מה ברקמת השומן העורי מיטיב כל כך כשהוא נמצא דווקא קרוב לקרביים…
Cell Metabolism, 2008, 7, 410-420

עוד מחקר המראה כי מיקום השומן קובע את מידת הנזק שלו יותר מאשר כמות השומן.
Am J Clin Nutr 2008;88 645-650
זה לכן אינו מפליא שיש שמנים בריאים ויש שאינם שמנים הסובלים מהסינדרום הקרדיו-מטבולי…
Arch Intern Med. 2008;168(15):1617-1624
אכן לא כל השמנה מלווה בבריאות לקויה, חוקרים מטקסס איפיינו חלבון (קולגן VI) שהעדרו מאפשר לתאי השומן להתפשט וכך לא להפעיל תהליכים דלקתיים המובילים לנזקי בריאות.
Mol. Cell. Biol. published online ahead of print, 29 December 2008

מעניין לציין שתאי השומן החום "קרובים" לתאי שריר (ניתן להשרות תחלופה בינהם) ולכן קשורים בהרזייה בניגוד לתאי השומן הרגילים.
Nature. 2008 Aug 21;454(7207):961-7
 
מעניין שהמחשבה על היותם שמנים מזיקה לבני הנוער יותר מהשומן עצמו… Percived or true obesity
Dtsch Arztebl Int 2008, 105(23), 406-412

ומזוית אחרת, ספר חדש Fat: It's not what you think