אנחנו והחיידקים

הקרדיט של הרשימה הזאת שייך ברובו לחברתי ד"ר אילנה זילבר רוזנברג, מחברת הספר – "תזונה פרי מחשבה", שמזמן מנסה להסב תשומת לב אל תפקידם המוביל של החיידקים בחיינו והנה מאמרה האחרון ב- FEMS Microbiology Reviews. האם ידעתם שאנו נושאים עלינו /איתנו יותר (~ פי 10) חיידקים מאשר תאים שלנו והם גם מביאים לנו הרבה תועלת… החיידקים במעי הגס שוקלים כ- ½1 ק"ג וההערכה האחרונה היא שיש שם יותר מ- 40000 מיני חיידקים. גם העור שלנו הוא כר נהדר להמוני מיני חיידקים ובניגוד למה שחושבים בני העשרה הם דווקא לא אוהבים עור שמן. כשחושבים על זה, זה נראה אולי קצת מגוחך לרחוץ ידיים בהיסטריה להיפטר מכמה חיידקים, אבל על זה אולי נדבר פעם אחרת. בפועל אפשר להגיד שחיידקי המעי הם  איבר נוסף בגוף האדם
קשר מעניין נמצא בין קרבה אבולוציונית ובין סוגי החיידקים במערכת העיכול כמו גם עם סוג התזונה. ואכן לכל מין יש את החיידקים שלו.
אני כמו תמיד, הדוגלת בשיתופי פעולה, מאמינה שאנחנו והחיידקים התפתחנו יחד ובמצבים שונים אנו מאפשרים לאוכלוסיות חיידקים שונות להתרבות או להעלם כששני הצדדים נהנים משיתוף זה. למרות שאנו כמובן חוששים ממחלות הנובעות מחיידקים אלימים, במצבי בריאות מאוזנת הם יהיו נדירים כשלחיידקים ה"טובים" תפקיד חשוב גם בהגנה עלינו מה"רעים".
בל נשכח שכל תאינו התפתחו בזכות אינטגרציה עם צורות חיידקים קדומות שהפכו לחלק חיוני בכל תא שלנו, המיטוכונדריה… כך שאולי בכלל אנחנו הרבה יותר "חיידקיים" במהותנו ממה שאנחנו משערים? עוד מעניין לציין שדווקא החלק שלנו השייך לאריכות חיים  כמו גם חלק השייך לעמידות להשמנה, טמון ברזי המיטוכונדריה החיידקית במקור.
אין זה מפליא שאחד הפרויקטים המובילים היום בארה"ב הוא Human Microbiome Project שמיועד ללמוד על תפקידם המורכב של החיידקים בבריאותנו (עוד מידע למעוניינים).

בואו נדבר קצת על השמנה ועל חיידקים.
במעקב אחרי השמנת 25 ילדים בני 7 בפינלנד ואי-השמנת 24 ילדים מקבוצת הביקורת, נמצא כי בבדיקות הצואה שלהם כתינוקות, היו כמחצית חיידקים ידידותיים (Bifidobacterium) אצל אלה שגדלו להיות ילדים שמנים לעומת הילדים שלא השמינו. לעומת זאת נמצאה אצל המיועדים להשמין ככפול מאוכלוסיית החיידקים מסוג הסטפילוקוקוס.
Am J Clin Nutr. 2008 Mar;87(3):534-8
החיידקים, בייחוד אלה שבמעי משפיעים רבות על ניהול המזון שאנחנו אוכלים, מה מתפרק? כמה? האם הוא מיועד למאגר או לשימוש חולף? וכד'… למשל, הליפופוליסכרידים של חיידקי המעי יכולים לעורר תהליכים דלקתיים הקשורים לדיאטות עתירות שומן שעלולות להוביל לסינדרום המטבולי. ולכן מציעים חוקרים מאריזונה לנסות להשפיע על אקולוגיית חיידקי המעי ובכך להשפיע על הסיכוי להשמנה ומדוויה.
Mayo Clin Proc. 2008 Apr;83(4):460-9
קשר עם השמנה נמצא גם עם חיידקים Bacteroidetes שהיו נפוצים יותר אצל הרזים יותר.
ועוד קשר להשמנה נמצא בהשפעתם של החיידקים על מהירות פירוק המזון ולכן על הזמן שלוקח למזון להישאר במעי, יותר זמן קשור עם יתר השמנה.
PNAS, 2008, 105(43), 16767-16772
וגם, נמצאו במעי חיידקים שונים לשמנים וללא-שמנים.
Nature. 2009 Jan 22;457(7228):480-4
קשה בשלב זה להעריך מה הסיבה ומה התוצאה, האם ההשמנה מובילה לאקולוגיית חיידקים מסוימת או שאוכלוסיית החיידקים הובילה להשמנה, כצפוי בביולוגיה התשובה בטח נובעת מאינטגרציה של שני הכיוונים.
 
החיידקים מעורבים כמובן בתהליכים נוספים להשמנה, למשל:
במעקב במשך 4 חודשים אחרי 20 רצים מקצועיים נמצא כי תוסף יומי של לקטובצילים הפחית בכמחצית את מספר ימי מחלות הנשימה כמו גם הפחית את עוצמת המחלות.
Br J Sports Med. 2008 Feb 13
כמו שד"ר מרקולה אוהב להגיד – ביוונית פרוביוטיקה פירושה "בעד חיים" ומכאן לא יקשה להבין למה הוא לא תומך נלהב באנטיביוטיקה…הנה מאמרו על חלקם של החיידקים שעל גבי העור, וגם בקפלי המרפק ובמערכת העיכול שלנו בחיינו… לאחרונה נמצא כי חומר הפרשה מחיידקי המעי יכול להשפיע על קצב פירוק המזון ובעקיפין לגרום ליתר השמנה או הרזייה.
או למשל, חיידקים יכולים להפחית את הסיכון לאבנים בכליות.
J Am Soc Nephrol published March 5, 2008
וגם יש לחיידקים תפקיד בפעילות אנטי-דלקתית אצל הבריאים. ועוד דוגמה היא החיידק Bacteroides fragilis המסייע בהתמודדות עם מחלות דלקתיות כמו הקרוהן.
לחיידקים הפרוביוטיים השונים יש מרכיבים אנטי-דלקתיים אופיניים המשפיעים על החיסון שלנו.
World J Gastroenterol 2008 April 7; 14(13): 2029-2036

ולקוראי הבלוג הותיקים שכבר מכירים חלק משפע תפקידיו של הניטריק אוקסיד בחיינו… לאחרונה נמצא שהחיידקים שעל העור, בנקודות אקופונקטורה, מייצרים ניטריק אוקסיד מניטרטים. ואתם יכולים לנחש שאני כמובן אציע שהחיידקים לפיכך, מסייעים בטיפול האקופונקטורה.
Nitric Oxide. 2007 Sep;17(2):60-8

אין ספק שעם התקדמות פרויקט Human Microbiome נמצא אינספור שטחים שבהם לחיידקים יש השפעה על חיינו. אני אישית מחכה לראות איך החיידקים משפיעים על החשיבה ועל הרגש…
לשימוש באנטיביוטיקה ועל הנזקים הכרוכים במדיניותה נקדיש רשימה נפרדת, אבל אתם יכולים לנחש שיכול להיות שטמנו לנו מוקש רציני להישרדותנו. זוכרים את החיידק האלים קלבסיאלה? או לאחרונה את חיידק ה- Steno בבריטניה שעמיד לכל האנטיביוטיקות. 

מודעות פרסומת

5 תגובות to “אנחנו והחיידקים”

  1. רותי Says:

    1. בניגוד לכמה בלוגים ומאמרים אחרים זה לעניין וניתנים סימוכין מעולים.
    ההשפעה על הרגש, בעקיפין או בעצם לא כל כך בעקיפין, מוכרת. הריחות שאנחנו פולטים משני הפתחים למערכת העיכול נוצרים במידה רבה על ידי חיידקים ומשפיעים על חיי החברה שלנו. ריח רע מפה בעייה מוכרת בחיי הרגש. על פני העור מערכות חידקים-אדם יוצרות ריחות שהם במידה מרובה פרומונים היכן נוצרים ריחות אלו, הרכבם ומידת נדיפותם והשפעתם בריכוזים נמוכים ביותר נושא להחלפת מידע לא כאן.
    פצעי בגרות במקרה עסקתי באלו תופעה של מערכת משולבת אדם חיידקים. זכר או נקבה בתקופתנו שהחצינו במשך זמן רב מקרה חריף של פצעי בגרות בדרך כלל הושפעו מכך נפשית !!! מאוד.
    בכל אופן תודה לכותבת על החומר ההגשה הביבליוגרפיה ועל שהציבה לאחרים דוגמה למופת
    תודה

  2. דינה ראלט Says:

    תודה,
    בנוסף להקשרים שאת ציינת אני סקרנית גם לראות האם אקולוגיית החיידקים יכולה להשפיע על יכולת החשיבה שלנו או למשל על מצבי דיכאון…

  3. רותי Says:

    אני לא יודעת יותר ממך, אני חושבת שאת יודעת הרבה יותר ממני. אבל נתחיל באלכהול. אלכהול נוצר בעיקר על ידי שמרים אבל גם על ידי חיידקים. האם במערכת העיכול נוצר אלכהול? אם למישהו יש כסף ומכשור התשובה ברמות מאוד נמוכות עשויה להיות חיובית. עוד מולקלות קטנות משפיעות על יכולות קוגניטיביות, פד"ח בודאי. ניתן להראות, זאת ראיתי, הבדלים בהפרשת פד"ח פחמן דו חמצני אצל אנשים שונים כתוצאה מרגישות ללקטוז כלומר הכנסת לקטוז למערכת העיכול של אדם רגיש לקטוז תשפיע ומשפיעה על כלל ביצועיו. האם למטבוליזם של לקטוז במערכת העיכול ולמוצרים של המערכת הבקטריולוגית אצל רגישי לקטוז יש השפעות קוגניטיביות? יש כסף יש מכשור יש מתנדבים אפשר להוציא פרסום. זהו יותר לא אכתוב אני גוזלת לך את הבלוג.

  4. מיכל Says:

    מנסיון אישי (לא מדגם מייצג אבל בכל זאת) אנטיביוטיקה משפיעה מאוד על מצבי הרוח ויכולה להוביל לדכאון, ואני חושבת שאני לא היחידה שנעשית עייפה מאוד וחסרת ריכוז תחת השפעת אנטיביוטיקה. בגלל שהיא מורידה את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים אני חושבת שהסקרנות שלך נובעת מאינטואיציה נכונה.

  5. דינה ראלט Says:

    האנטיביוטיקה פוגעת לא רק בחיידקים הידידותיים אלא גם בכל התאים שלנו שכן אברון המיטוכונדריה האחראי על האנרגיה של התא הוא חיידקי במקורו ונפגע על ידי האנטיביוטיקה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: