Archive for אוגוסט, 2008

hormesis – קצת רעל יכול להיות טוב

30 באוגוסט 2008

כמה מתאים לחזור מכנס ה- NO בברגנץ ולפטפט קצת על hormesis שהוא מהמילה היוונית hormæin שפירושה "לעורר" והמכוונת בדרך כלל לתגובה הביולוגית החיובית לכמויות נמוכות של רעלים או מזיקים. מי שהגה את המונח הזה הוא אחד מאבות הרפואה המודרנית – פאראצלסוס, רופא ואסטרולוג שוייצרי שחי במאה ה- 16 והציע בין השאר גם לבסס את הרפואה על גישה ניסויית.
 
אחרי שבוע השתתפות בדיונים על הגז המדהים הזה, רציתי להזכיר שמגליו לא קיבלו נובל עד 1998 בגלל שאף אחד לא האמין שגז כל כך רעיל יכול לנתב כאלה תהליכים חיוניים בגופנו.
חוקרים מלונדון הראו בכנס איך שתיית מיץ סלק מעשירה אותנו ב- NO ומפחיתה לחץ דם וחוקרים משבדיה הראו למה זה כ"כ בריא לאכול ירקות עם עלים ירוקים, העשירים בניטרטים, ולכן הינם מקור ל- NO. הם גם הצביעו על תפקידם החשוב של החיידקים בפה להפוך את הניטרטים שבירקות לניטריטים ולכן הזהירו משימוש מרובה במי-פה שיכולים לבלום לחלוטין את התהליך הבריא הזה. אני כמובן הצעתי להשתמש ב- NO כמקדם את בריאותם של השמנים
מעניין, שהייתי צריכה לנסוע לברגנץ לפגוש את הנציגים של חברת "איתמר" מקיסריה…בה פיתחו מכשיר מעניין לבחינת זמינות ה- NO שיכול להיות מאד שימושי לבחינת דרכי הבראה ממצבים כרוניים כמו השמנה או בבחינת השפעות גוף-נפש כמו מדיטציה.

רבים מאיתנו חונכו על ברכי הפתגם What doesn't kill you makes you stronger שהוא מתאר יפה את המונח hormesis, היום הביולוגיה אכן מסבירה הרבה תהליכים לא כטובים או כרעים אלא בוחנת את ההשפעתם תלוית הריכוז והתנאים. תחום שבוחן הרבה את התייחסות ה- hormesis הוא תחום ההזדקנות ויפה למשל להסתכל על צמצום בצריכת הקלוריות המוביל להארכת החיים בעכברים.

מודעות פרסומת

עוד סיבה לאכול פחות ולהיות צמחוני – להציל את הכלכלה

10 באוגוסט 2008

רוצים להציל את הכלכלה? תעשו דיאטה… זה המסר שמומחי האקולוגיה בארה"ב מנסים לשדר וזאת כדי למנוע את משבר האנרגיה הצפוי. 
דוד פימנטל מאוניברסיטת קורנל סיכם מיקבץ מחקרים בעיתון Human Ecology להראות את הבזבוז העצום בשרשרת המזון בארה"ב. כדי להבהיר את הרעיון הוא עשה הערכה של כמה אפשר לחסוך? למשל, עם שינויים לא גדולים בתעשיית התירס – 50%. ואם אכן נחסוך כמחצית מהוצאות תעשיית התירס, נוכל גם לחסוך בעלויות הדלק הנדרשות.
אז איך לעשות את זה? ראשית צריך לשנות את הדיאטה המקובלת. האמריקאי הממוצע צורך 3747 ק"קלוריות ליום, שזה דרך אגב, כפול קלוריות ממה שהומלץ לו על ידי ה- FDA. כדי לספק לאזרח כמויות קלוריות כאלה צריך להשתמש בכ- 2000 ליטר של דלק בשנה לכל אחד שזה כ-19% מכלל צריכת האנרגיה של ארה"ב. נראה שכדאי לאכול פחות…
על לזרוק לזבל פחות אוכל מבוזבז נדבר בהזדמנות אחרת…

רצוי גם להיות צמחוני 
היות שכמחצית מצריכת האנרגיה בתעשיית המזון מושקעת בייצור מוצרים מן החי (בשר, חלב וביצים). כדאי לנו להיות צמחוניים… זה כמובן חוץ ממה שאנחנו כבר יודעים שזה בריא.
כדי לייצר קילו אחד של חלבון מן החי צריך להשקיע כ- 6 ק"ג של חלבון מן הצומח. מכאן ניתן לחשב שכמות האנרגיה הנדרשת לייצור תזונה מן הצומח צורכת שליש פחות מכמות האנרגיה הנדרשת לתזונה מן החי.
אבל לא רק הירידה בצריכת הבשר תעזור למאזן האנרגיה, גם הבריאות שתלווה את שיפור התזונה תקצץ משמעותית בהוצאות הרפואיות הכוללות.
פימנטל השקיע גם בחישוב הבזבזני של תעשיית מזון הג'אנק שהוא לא בהכרח רב קלוריות (דיאט) אבל הוא רב הוצאות. למשל, בקבוק משקה דיאט המכיל קלוריה אחת "עולה" יותר מ- 2000 ק"קלוריות לייצר (1600 ק"קלוריות עולה לייצר רק את פחית האלומיניום).
על הפורענות של התזונה בימינו מדבר בעניין גם מרק ביטמן
 
כדאי גם לייעל את החקלאות
שינויים נוספים לתעשיית המזון הוצעו גם בייעול תעשית החקלאות עצמה, כמו סוג החשמל בחוות, ייעול והפחתה בשימוש במכונות, דשנים מתאימים, שימוש במדבירי מזיקים וכד'.
עצה מעניינת שנשמעת כבר הרבה זמן היא הורדת מרחק שיווק המזון. היום בארה"ב המזון עובר כ- 2400 ק"מ ממקום ייצורו למקום צריכתו, נתון שמעלה בכ- 40% את האנרגיה הדרושה לאותו מזון המשווק בסביבתו. תנועה חדשה של buy local אכן מתעוררת בארה"ב.
 
אם יקשיבו לעצותיו של פימנטל (מעניין אם גם הוא צמחוני) אפשר יהיה להוריד את הוצאות תעשיית המזון בחצי!!!

ובאותו נושא… הדיון על Creating a World that can Feed Itself…כדאי להקשיב…

להתעמל בגלולה

5 באוגוסט 2008

כולם מדברים על זה אז גם אני…האם יום יבוא ונוכל להנות מיתרונות ההתעמלות בלי לזוז? עם גלולה? ה"רעש" שעורר המאמר לווה גם בהרבה ביקורת, אז לפני ההתלהבות מהמאמר החדש, הנה ביקורת המונה 26 יתרונות להתעמלות שלא נבחנו עם הגלולה…באוניברסיטת מיסורי (Prof. Booth) לא מאמינים שגלולה יכולה להחליף התעמלות.

לפני כשנה העלתי כאן את הבלוג – הגלולה ההתעמלותית…ועכשו המשך… פרופ' אוונס ממכון סאלק בסן דייגו מפרסם בעיתון CELL איך הצליחו עם הגלולות, להפוך עכברים חסרי כושר ל"אצנים" ארוכי טווח שנהנו גם מהיתרונות המקבילים ליתרונות ההתעמלות.
שתי התרופות שנחקרו הן Aicar המגבירה את כושר העכבר על ההליכון ב- 44%, כבר אחרי 4 שבועות טיפול. התרופה השנייה GW1516 והיא מעלה את הכושר ל- 75% אבל דורשת שילוב של תירגול.
לטענת החוקרים, אם התרופה לא תהיה מלווה בתופעות לוואי חמורות נוכל גם אנחנו להשתמש בה….לא יודעת למה אבל קשה לי להאמין…
גלולה כזאת תתקבל בברכה אצל המתקשים להתעמל, אצל חולים כמו סוכרתיים או בעלי עודף משקל שהתעמלות מבריאה אותם, שלא לדבר על העצלנים שביננו וכמובן על האצנים (כבר פיתחו שיטת מיבדק לזיהוי האם הספורטאי משתמש בגלולה).
פרופ' אוונס שהינו מומחה בגן PPAR-delta המנחה את תאי השומן ל"שרוף" שומן, זכה כבר בפרס לסקר. הוא הראה שהגן הזה משחק תפקיד אחר בתאי השריר. לתאי השריר יש סוגי סיבים. האחד, טיפוס 1 מכיל המון מיטוכונדריות (המייצרות את אנרגית התא) ולכן הם עמידים לעייפות והאחר, טיפוס 2 מכיל פחות מיטוכונדריות ולכן מתעייף בקלות. לאנשים עם נטייה להשמנה או עם סוכרת יש יותר סיבים מטיפוס 2 ולעומת זאת לספורטאים יש יותר סיבי שריר מטיפוס 1. מה שהראה פרופ' אוונס הוא שחלבון הגן PPAR-delta מעצב את השריר לייצר יותר סיבים מטיפוס 1. הוא הינדס גנטית עכברים שהשרירים שלהם  ייצרו כמויות מוגברות של PPAR-delta וכך היה להם יותר סיבים מטיפוס 1 והם יכלו לרוץ פי שניים עד שקרסו לעומת עכברים רגילים. מה שמנסה פרופ' אוונס לעשות עכשו הוא לייצר גלולה שתעצים את ביטוי הגן PPAR-delta… בטח עוד נשמע עליו רבות. הוא כמובן לא היחידי שמחפש דרכים להשפיע על PPAR-delta וחברות התרופות כבר פיתחו מספר תרופות. הוא בחר לבחון 2 מהתרופות שאכן השפיעו על מבנה השריר וגרמו להיווצרות יותר סיבים מטיפוס 1. התרופה GW1516 הפעילה את חלבון הגן אבל נדרשה גם התעמלות להגביר את סיבולת השריר מה שהוביל למסקנה שנדרשת הפעלה של לפחות שתי מערכות לקבל את סיבולת השריר הכל כך גבוהה. התרופה Aicar מפעילה כפי הנראה את שתי המערכות שכן תוצאתה ניכרת גם ללא התעמלות נוספת, אכן תרופת התעמלות הפועלת בלי קשר לגנטיקה האישית. התרופה הזאת נבדקת למספר מחלות כבר יותר מ- 10 שנים, אך השפעתה על סיבולת השרירים טרם נבחנה וגם לא השפעתה לאורך טווח ארוך.
מעניין לציין שהתרופה אולי מפעילה את אחת מהדרכים הכימיות המופעלות גם על ידי הרסברטרול (החומר המופק מהיין האדום וגורם לסיבולת שריר משופרת וגם להארכת חיים). פרופ' אורווקס מאוניברסיטת לואי פסטר הראה שרמות גבוהות של רסברטרול מכפילות את יכולת הריצה של עכברים, והעכברים שקיבלו רסברטרול העלו את רמות הסיבים מטיפוס 1 בשריריהם. 

אין ספק שצימצום שרירים מקשה את החיים במאה ה- 21…זוכרים את התרופה להגדלת שרירים?
אנחנו מחכים.. זה מוקדם עדיין להבין איך פועלות תרופות השרירים המוצעות…

אין כמו מיץ רימונים

2 באוגוסט 2008

את הכתרתו של הרימון כמלך הפירות עשה כבר הטבע…שימו לב לכתר שבראש הפרי…
עכשו בחנו (ב-4 דרכים שונות) חוקרים מקליפורניה, את רמות נוגדי החימצון בעשרה סוגי משקאות מפירות שונים ואכן הרימון דורג במקום הראשון עם מירב הפוליפנולים ועם רמת האנטי-חימצון הגבוהה ביותר. הנה הדירוג: 1- מיץ רימונים, 2- יין אדום, 3- מיץ ענבי קונקורד, 4- מיץ אוכמניות, 5- מיץ דובדבנים כהים, 6- מיץ שזיף אסאי, 7- מיץ חמוציות, 8- מיץ תפוזים, 9- תה ו10- מיץ תפוחים.
J Agric Food Chem. 2008, 56(4), 1415-22
מעניין להזכיר שפרופ' קנר דירג במקום ראשון בתכולת נוגדי חימצון בפירות ישראל דווקא את השזיף האדום

על יתרונותיו של הרימון יש הרבה מחקרים, הנה אחד האחרונים על ארנבות ששתו מיץ רימונים ורמות הדלקתיות בתאי הסחוס שלהם פחתו. J Inflamm (Lond). 2008 Jun 13;5:9
או אחר על פוטנציאל פרחי הרימון להגן מסוכרת. Diabetes Obes Metab. 2008, 10(1):10-7 
סיכום מחקרים על הרימון באתר גאמנון – צמחים ומרפא.

אני אישית מקדמת את מיץ הרימונים בין חברי, בגלל רמות פוטנציאל הניטריק אוקסיד הגבוהות שבו. פרופ' איגנרו (חתן פרס נובל לגילוי חשיבות הניטריק אוקסיד NO) הראה כי הרימונים מגבירים את פעילות הגז NO החשוב לאינספור תהליכים בגופנו שאחד מהם הוא זיקפת הגבר. האם כמו הויאגרה המגבירה את פעילות ה- NO גם הרימון יכול להיות תחליף טבעי לה? אין מספיק נתונים…
Nitric Oxide. 2007, 17(1):50-4
אבל לא רק בגלל זה מיץ רימונים טוב לגברים, הרימונים מכילים גם קבוצת חומרים מיוחדת, האלגיטנינים (ellagitannins) המצויים דרך אגב גם בתות שדה, בפטל ובענבים. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה הראו שהאלגיטנינים הופכים בגוף לאורוליטינים (urolithins) המעכבים את התפשטות תאי סרטן הערמונית.
איך בחנו ההחוקרים את תפקיד מיץ הרימונים במקרי הסרטן הגברי? הם השתילו לעכברים תאי סרטן ערמונית של גברים והראו כי אצל העכברים ששתו מיץ רימונים היה עיכוב ניכר בהתפשטות תאי הסרטן וזאת בהשוואה לעכברים שקיבלו לשתות תמיסת פלסיבו.
J. Agric. Food Chem., 2007, 55 (19), 7732-7
ראו גם את הסקירה על פוטנציאל מיץ הרימונים בהתמודדות עם מחלת סרטן פרוסטטה. הנה עוד מחקר על עיכוב סרטן הפרוסטטה על ידי מיץ הרימונים.
גם הניו-יורק טיימס מרחיב את  הדיבור עליו…

וכבר מזמן… חוקרי הטכניון (פרופ' אבירם השתתף גם בדירוג מיצי הפירות עם החוקרים מקליפורניה) בחנו את השפעת מיץ הרימונים (שמכיל טאנינים ואנטוציאנינים) על היצרות העורקים ועל לחץ הדם של חולים עם חסימות בעורק הראש. 15 חולים קיבלו תוספת מיץ רימונים למשך שנה. אחרי שנה נצפתה אצל שותי המיץ ירידה של כ- 30 אחוז בהיצרות העורק בעוד שבקבוצת הביקורת שלא קיבלה מיץ רימונים נצפתה עלייה נוספת של 9 אחוז בהיצרות העורק. גם לחץ הדם הגבוה ירד ב- 21 אחוז בקבוצת שותי מיץ הרימונים.
Clin Nutr. 2004, 23(3), 423-433
 
נראה שלא בכדי נבחר הרימון להיות אחד משבעת המינים בארץ ישראל…