להתעמל בגלולה

כולם מדברים על זה אז גם אני…האם יום יבוא ונוכל להנות מיתרונות ההתעמלות בלי לזוז? עם גלולה? ה"רעש" שעורר המאמר לווה גם בהרבה ביקורת, אז לפני ההתלהבות מהמאמר החדש, הנה ביקורת המונה 26 יתרונות להתעמלות שלא נבחנו עם הגלולה…באוניברסיטת מיסורי (Prof. Booth) לא מאמינים שגלולה יכולה להחליף התעמלות.

לפני כשנה העלתי כאן את הבלוג – הגלולה ההתעמלותית…ועכשו המשך… פרופ' אוונס ממכון סאלק בסן דייגו מפרסם בעיתון CELL איך הצליחו עם הגלולות, להפוך עכברים חסרי כושר ל"אצנים" ארוכי טווח שנהנו גם מהיתרונות המקבילים ליתרונות ההתעמלות.
שתי התרופות שנחקרו הן Aicar המגבירה את כושר העכבר על ההליכון ב- 44%, כבר אחרי 4 שבועות טיפול. התרופה השנייה GW1516 והיא מעלה את הכושר ל- 75% אבל דורשת שילוב של תירגול.
לטענת החוקרים, אם התרופה לא תהיה מלווה בתופעות לוואי חמורות נוכל גם אנחנו להשתמש בה….לא יודעת למה אבל קשה לי להאמין…
גלולה כזאת תתקבל בברכה אצל המתקשים להתעמל, אצל חולים כמו סוכרתיים או בעלי עודף משקל שהתעמלות מבריאה אותם, שלא לדבר על העצלנים שביננו וכמובן על האצנים (כבר פיתחו שיטת מיבדק לזיהוי האם הספורטאי משתמש בגלולה).
פרופ' אוונס שהינו מומחה בגן PPAR-delta המנחה את תאי השומן ל"שרוף" שומן, זכה כבר בפרס לסקר. הוא הראה שהגן הזה משחק תפקיד אחר בתאי השריר. לתאי השריר יש סוגי סיבים. האחד, טיפוס 1 מכיל המון מיטוכונדריות (המייצרות את אנרגית התא) ולכן הם עמידים לעייפות והאחר, טיפוס 2 מכיל פחות מיטוכונדריות ולכן מתעייף בקלות. לאנשים עם נטייה להשמנה או עם סוכרת יש יותר סיבים מטיפוס 2 ולעומת זאת לספורטאים יש יותר סיבי שריר מטיפוס 1. מה שהראה פרופ' אוונס הוא שחלבון הגן PPAR-delta מעצב את השריר לייצר יותר סיבים מטיפוס 1. הוא הינדס גנטית עכברים שהשרירים שלהם  ייצרו כמויות מוגברות של PPAR-delta וכך היה להם יותר סיבים מטיפוס 1 והם יכלו לרוץ פי שניים עד שקרסו לעומת עכברים רגילים. מה שמנסה פרופ' אוונס לעשות עכשו הוא לייצר גלולה שתעצים את ביטוי הגן PPAR-delta… בטח עוד נשמע עליו רבות. הוא כמובן לא היחידי שמחפש דרכים להשפיע על PPAR-delta וחברות התרופות כבר פיתחו מספר תרופות. הוא בחר לבחון 2 מהתרופות שאכן השפיעו על מבנה השריר וגרמו להיווצרות יותר סיבים מטיפוס 1. התרופה GW1516 הפעילה את חלבון הגן אבל נדרשה גם התעמלות להגביר את סיבולת השריר מה שהוביל למסקנה שנדרשת הפעלה של לפחות שתי מערכות לקבל את סיבולת השריר הכל כך גבוהה. התרופה Aicar מפעילה כפי הנראה את שתי המערכות שכן תוצאתה ניכרת גם ללא התעמלות נוספת, אכן תרופת התעמלות הפועלת בלי קשר לגנטיקה האישית. התרופה הזאת נבדקת למספר מחלות כבר יותר מ- 10 שנים, אך השפעתה על סיבולת השרירים טרם נבחנה וגם לא השפעתה לאורך טווח ארוך.
מעניין לציין שהתרופה אולי מפעילה את אחת מהדרכים הכימיות המופעלות גם על ידי הרסברטרול (החומר המופק מהיין האדום וגורם לסיבולת שריר משופרת וגם להארכת חיים). פרופ' אורווקס מאוניברסיטת לואי פסטר הראה שרמות גבוהות של רסברטרול מכפילות את יכולת הריצה של עכברים, והעכברים שקיבלו רסברטרול העלו את רמות הסיבים מטיפוס 1 בשריריהם. 

אין ספק שצימצום שרירים מקשה את החיים במאה ה- 21…זוכרים את התרופה להגדלת שרירים?
אנחנו מחכים.. זה מוקדם עדיין להבין איך פועלות תרופות השרירים המוצעות…

מודעות פרסומת

2 תגובות to “להתעמל בגלולה”

  1. טל גלילי Says:

    למרות שיש בי איזשהו שריד של רומנטיות כלפי כך שיכולת יש לפתח דרך תירגול בלבד.
    יש בי צד אחר (הצד הדומיננטי) – שממש שמח על המחקרים בכיוון הזה. (ובכלל, על היכולת שלנו לחקור בכזה אופן)

    אני שואל את עצמי, ובהנחה שמישהו היה מגיע לתרופה כזו -אילו השלכות תרבותיות הייתה לתרופה עלינו כחברה ?
    מה יהיה פתאום מקומם של הספורטאים המסורתיים ? (בהנחה שהתרופה תהיה מספיק טובה)
    האפשרות לפיתוחים טכנולוגיים מסוג זה, מעלים שאלות מרתקות על גבולות המקצועות והאומנויות שבהן אנו עוסקים.

    תודה דינה על המאמר 🙂

    טל.

  2. דינה ראלט Says:

    אני לא יכולה להגיד שאני לא שמחה שתרופה כזאת מצטיירת באופק…אבל בהכירי את אופי האדם אני יודעת שזה קרוב לוודאי יוביל לבעיות שלא חשבנו עליהם…ולו מהאופי הבסיסי שלנו שאנחנו "חמדנים" ובטח נחפש יותר יותר כושר בלא מאמץ…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: