Archive for נובמבר, 2008

על הגנטיקה בהשמנה, ועל הצעות ייעול להרזיה מכיוון השומן החום

30 בנובמבר 2008

פזית פולק סיימה בימים אלה את עבודת הדוקטורט שלה בשוויץ…הנה מה שהיא מצאה ולבקשתי כתבה לנו:
ברור לכולנו מנין נובעת מגפת השמנת יתר העולמית היחסית טרייה: שפע של אוכל שלא נראה כמותו בעבר, רובו מתועש ומופשט מערכיו התזונתיים המקוריים; הפחתה בצורך לעסוק בעבודה פיזית עקב המצאות טכנולוגיות כמו הרכב הפרטי; ומחסור בזמן – הדרוש להכנת ארוחות מזינות ועיסוק בספורט. אבל השמנה איננה נובעת אך ורק משיווי המשקל שבין אכילה ועיסוק בספורט. גם לגנטיקה יש השפעה מכרעת על המשקל, ומחקרים שונים מוכיחים שבין 40-70% ממשקל הגוף נקבעים באופן גנטי.
אחד הגורמים הגנטיים המשפיעים ביותר על המשקל, אם לא החשוב מכולם, הוא קצב "בזבוז" האנרגיה הבסיסי של הגוף. בדיוק כמו שמכוניות שונות בעלות נפח מנוע דומה צורכות כמויות שונות של דלק לכל ק"מ של נסיעה, גם בני אדם שורפים כמות שומן שונה לביצוע פעילות דומה. בני אדם שהגוף שלהם יודע לצרוך שומן בצורה יותר יעילה נשארים עם עודף שומן גדול יותר והתוצאה היא השמנת יתר. 
חשיבות המחקר הביו-רפואי בתחום ההשמנה היא לא רק אסתטית. השמנת יתר קשורה קשר הדוק עם קיצור תוחלת ואיכות החיים, וכן מחלות כגון סכרת, יתר לחץ דם, יתר כולסטרול וטריגליצרידים בדם, מחלות לב, ואף סוגים מסוימים של סרטן. מנקודת השקפתי כמישהי שסיימה לפני מספר חודשים לימודי דוקטורט בנושא ההשמנה, המחקר בתחום מתרכז בשלוש שאלות עיקריות:
·         מדוע אנו מרגישים רעב, או כיצד מבוקר התיאבון? אם נבין את המנגנונים שמעוררים את תחושת התיאבון נוכל לעכב אותם ולמנוע אכילה. זה הגיוני אם מתעלמים מהעובדה שאנשים שמנים לא אוכלים מתוך רעב
·          מה משפיע על התמיינות של תאי גזע לתאי שומן? כלומר, אם בימים שלאחר הפריית הביצית בתחילת ההיריון כל התאים בגוף העובר זהים, מה גורם לתא מסוים להפוך דווקא לתא שומן ולא לתא שריר למשל? חקר ההתמיינות של תאי שומן הוא חשוב ומעניין אבל לדעתי האישית איננו בעל פוטנציאל גדול להפוך לתרופה, מכיוון ששומן שלא נאגר ברקמת השומן ישאר בדם ו/או באברי אחסון משניים (בעיקר הכבד), ומצב זה עלול להזיק לבריאות הרבה יותר מאחסון ברקמת שומן.
·           כיצד ניתן להגביר את קצב בזבוז האנרגיה הבסיסי של הגוף? זאת השאלה שעבדתי עליה בדוקטורט ולדעתי היא בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר להביא לתרופה שתגרום לאנשים שלא להשמין על אף שהם אוכלים כמויות עודפות של מזון.

הפחתת התיאבון לא עובדת ביעילות על אנשים שאין להם הפרעה גנטית בויסות התאבון (שזה כמעט כולנו…) כי אנחנו לא אוכלים מתוך רעב, ופרט לכך עלולה לגרום לחסרים תזונתיים. קיימות גם תרופות שגורמות לעיכוב ספיגת השומן מהמזון במערכת העיכול. אולם עודפי השומן שלא נספגו עקב השימוש בתרופות אלו גורמים לשלשולים ולאי נוחיות מרובה למשתמשים, וגם כאן עלולים להיגרם חסרים תזונתיים.
לעומת זאת הגברת קצב צריכת האנרגיה תגרום לכך שניתן יהיה לאכול כמה שרוצים בלי להשמין. נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? זה דווקא מציאותי לגמרי, לפחות בעכברים בשלב זה.
במהלך הדוקטורט שלי יצרנו במעבדה עכברים עם שינוי גנטי קטן שהוביל לחוסר ביטוי של חלבון שנקרא רפטור ברקמת השומן. מייד בתחילת העבודה עם העכברים האלו היה ברור שהם שוקלים פחות מעכברים רגילים, וצילומי רנטגן הראו שהבדלי המשקל נובעים אך ורק מצבירה של פחות שומן וכל שאר האיברים היו נורמאליים לגמרי.
בנוסף, העכברים ללא רפטור היו בריאים יותר מעכברים רגילים ולא פיתחו סכרת או יתר כולסטרול בתגובה לדיאטה עתירת שומן. להמחשה, תמונה של עכבר רגיל (משמאל) ועכבר ללא רפטור (מימין) אחרי 13 שבועות של דיאטה עתירת שומן:
 
כדי לברר מדוע העכברים לא משמינים בדקנו כל מיני אפשרויות: למשל בדקנו כמה העכברים אוכלים ולא מצאנו הבדלים בכמויות בין העכברים הנורמליים לאלו שחסרים את רפטור; בדקנו את ספיגת השומן במערכת העיכול ולא מצאנו הבדלים; בדקנו כמה העכברים מתעמלים בעזרת גלגלי ריצה, והסתבר שהעכברים בלי רפטור רצו כל יום רק כמחצית המרחק שעכברים נורמליים רצו (!!!) ולמרות זאת הם היו כאמור רזים יותר.
לבסוף מצאנו שלעכברים בלי רפטור היתה צריכת אנרגיה גבוהה יותר ולכן לא השמינו. אבל מאין נובעת צריכת האנרגיה הגבוהה יותר? על מנת להבין זאת עלינו קודם כל להבין מהו שומן חום. ישנם בגוף שני סוגים של שומן: השומן הרגיל שכולנו מכירים שמשמש לאחסון אנרגיה והוא נקרא שומן לבן. הסוג השני שונה במראהו ובתפקידו, ומלא באברונים שאחראיים על יצור אנרגיה ונקראים מיטוכונדריה. ריבוי המיטוכונדריה מקנה לשומן זה את צבעו החוּם. תפקיד השומן החוּם הוא שמירה על חוֹם הגוף, והוא עושה זאת ע"י שריפת השומן והמרתו לחוֹם במקום ATP (למתעניינים, ראו הסבר ביוכימי בסוף המאמר).
שומן חום מגן מפני היפותרמיה (ירידת חום) בעיקר על בעלי חיים שנכנסים לתרדמת חורף, ובבני אדם נמצא בעיקר בתינוקות שאינם מסוגלים לשמור על חום גופם ביעילות בדרכים אחרות. בבוגרים השומן החום הופך בהדרגה לשומן לבן אבל לא נעלם לגמרי, וקיימים מצבורים קטנים של שומן חום בחזה ובצוואר.
אם נחזור לעכברים ממחקר הדוקטורט של
י, גילינו שהסיבה לצריכת האנרגיה המוגברת שלהם היתה שהשומן הלבן של העכברים ללא רפטור הפך לשומן חום.
במעבדות אחרות מצאו שעכברים עם שינויים גנטיים אחרים שהביאו גם הם להחלפת השומן הלבן בשומן חום הובילו גם הם ליצירת עכברים שאינם משמינים (הנה שתי דוגמאות, יש עוד כמה).

איך מתרגמים את כל זה לתרופה נגד השמנה? המחקרים בעכברים טובים ויפים אבל אין אפשרות לעשות מניפולציות גנטיות באנשים, ואין עדיין אפשרות מעשית לכוון תרופות כך שישפיעו אך ורק על רקמת השומן.
פתרון פוטנציאלי מבטיח הוא לעשות שאיבת שומן, להפוך את תאי השומן הלבן לתאי שומן חום, ולהחזיר אותם לגוף. על הפיתרון הזה עובדים במעבדה של פרופסור ברוס שפיגלמן בהרווארד, שהתראיין בנושא לפודקאסט של העיתון Nature.
 

הסבר ביוכימי למטבוליזם של שומן חום:
במצב נורמלי המיטוכונדריון מייצר אנרגיה באופן הבא: הסוכר/שומן/חלבון שאנו אוכלים מתפרק בשרשרת של תהליכים ביוכימיים בציטופלסמה ובמיטוכונדריון, והאנרגיה המשתחררת משמשת לדחיפת פרוטונים לתוך הממברנה הכפולה של המיטוכונדריון. נוצר מפל ריכוזים (=אנרגיה פוטנציאלית) של פרוטונים בין הממברנה הכפולה ופנים המיטוכונדריון. הפרוטונים חוזרים לתוך המיטוכונדריון דרך אנזים שנקרא ATP synthase והוא משתמש באנרגיה הנוצרת בזמן שחרור מפל הריכוזים של הפרוטונים ליצירת ATP, מטבע האנרגיה של התא.
בשומן החוּם יש דרך נוספת לפרוטונים לחזור לתוך המיטוכונדריון, תעלה שנקראת UCP1. האנרגיה המשתחררת בתהליך זה הופכת לחוֹם באופן ספונטני. תהליך זה קיים במידה זו או אחרת בכל התאים בגוף, אבל בעיקר בשומן החום.
בשומן הלבן של עכברים ללא רפטור היה ביטוי מוגבר של UCP1 ומרקרים נוספים של שומן חום, דבר שגרם להמרת חלק ניכר מהאנרגיה ממפל הפרוטונים לחום במקום ל-ATP. על מנת להגיע בסופו של דבר לכמות ה-ATP הדרושה לתחזוקת התא, נאלץ תא השומן להגביר משמעותית את קצב שריפת השומן.

וחדש, חוקרים מבוסטון הראו בכנס 2009- Endocrine Society's 91st Annual Meeting in Washington, D.C שיש לנו ובעיקר לנשים יותר שומן חום ממה ששערנו.

מודעות פרסומת

לרקוד מדע

23 בנובמבר 2008

איזה יופי, זמנים חדשים… ואני כמו תמיד חושבת שזה בזכות האינטרנט…אינטגרציה בין תחומים שהיתה חלומות באספמיה (במימסד רישמי כמו ה- AAAS) לפני כמה שנים.
Science, 2008, 10 October, p.186
אתמול הוכרזו זוכי תחרות המדענים שהשתתפו בפרויקט העולמי של להציג און-ליין בריקוד את מהות מחקרם. 36 משתתפים העלו ליו-טיוב את יצירותיהם ו- 9 שופטים (בינהם מדענים ורקדנים) בחרו במצטיינים על פי יכולתם לגשר בן מדע וריקוד. הוכרזו 4 זוכים על פי הקטגוריות: סטודנט, פוסטדוקטורנט, פרופסור והפופולרי.
סו לין לאו מאוסטרליה, בחרה בבלט קלאסי  ובריקוד קינטי לבטא את תיזת הדוקטורט שלה – תפקיד ויטמין D בתיפקוד תאי בתא. היא הופיעה כמו סוכריה- פייה המחלקת סוכריות (גלוקוז) ל-4 רקדנים המייצגים תאי בתא וברקע רוקד חמישי כשמש הנחוצה לביוסינתזה של ויטמין D.
 
מרים זק מגרמניה ייצגה בריקוד מודרני את התיזה שלה – בחינת PET של תבניות הפעלה מוחית המושרות על ידי הטיית פועלים (בדקדוק) רגילים ולא-רגילים. כשהמטרה שלה במחקרה היתה לבחון האם איזורים שונים במח מופעלים על ידי הפועלים שונים. היא רקדה את הפועלים הרגילים בגמישות ובחן ואת הפועלים הלא-רגילים במגושמות ובכיווצים.
 
פרופ' ויינס ליקטה מלואיזינה זכה בפרס בעזרת תלמידיו. את מחקרו על פענוח מסלול הצימוד בהמוגולבין הוא ביצע על ידי קירור וצילום המולקולות. את זה הוא הביע על ידי האיש הזקן המפזר פתיתי קלקר והצילום של המערך.
 
הכי מעניין הוא כמובן הפופולרי שנבחר על פי מספר הכניסות ליו-טיוב. הבחירה היתה פשוטה שכן מרקיטה לנדרי מאוניברסיטת אילינוי זכתה ב – 14138 צפיות. היא סטודנטית לפיסיקה החוקרת איך החלבון TelK מכופף את ה- DNA את זה היא הדגימה בריקוד צמוד עם בן זוגה…נראה שרבים מאיתנו הגולשים עדיין מעדיפים ריקוד שמרני…

כל הריקודים

מהפכת הבריאות – רשתות בריאות חברתיות

12 בנובמבר 2008

רשתות חברתיות מייצגות היום את הפעילות המתפשטת הכי מהר באינטרנט, המשתמש קובע ומשפיע – הפעילות מהירה, נוחה, ממוקדת בעניין הגולש ומאפשרת לו להשתלב, לשנות, להוסיף ולהעביר על פי רצונו. יתרה מזאת, כמו שכתב ד"ר הכט, ה- "סולידריות הוולנטרית" מאפשרת שותפות שווה בין עמיתים גולשים וללא היררכיה …נראה שזה מאד מתאים לנו…

אחת הסיבות להתפשטותן המהירה היא שפע זרימת המידע הזמין המאיים ל"הטביע" אותנו אם לא נצליח להתאים אותו במדויק לצרכינו הפרטיים… "החוק של שירקי" רומז לזה, כדי להצליח על הרשת להיות מושתתת על מודל פשוט עד אימה שיתאים למירב הגולשים. אכן אין זה פלא שאחד הזוכים בפרס TR35 2008 היוקרתי הוא ג'ק דורסי ממציא ה-Twitter.
מאמר סיכום 2008 של MIT TECHNOLOGY REVIEW על מעמד הרשתות החברתיות. וגם כדאי לשים לב להשפעות החברתיות על מצב רוחנו… או אפילו על הפחתת ניזקי שבץ
נראה שעבר זמנן של גישות הלימוד הותיקות והיום המשתמשים יותר מאשר התוכן מניעים את האתרים הלימודיים. האם ראיתם את הצעת גוגל לאתר התפרצויות שפעת, ולסמנן על פי האיזור הגיאוגרפי?
Detecting influenza epidemics using search engine query data
כדאי גם לעיין במאמרו של אשר עידן על השימוש ברשתות חברתיות ועל איך הניהול ההיררכי נעשה מיותר, החלטות מתקבלות עפ"י הרוב והארגון הופך לבלתי נשלט.
מחקרים חדשים מראים שהרבה תכונות מתפשטות בצורה רישתית, כך שלרשתות חברתיות יש בודאי השלכות נוספות שלא על כולן חשבנו…ראו למשל איך האושר מתפשט רישתית.
 …ולפיכך, אם נתאים לנו את הרשת שלנו הרי זה משובח, מעניין  וכובש את תשומת לבנו.
ראו את מאמרו של ירדן לוינסקי על הפסיכולוגיה של הצלחה ברשתות חברתיות.

נושא הבריאות הוא כמובן אחד הנושאים המרתקים אותנו ביותר ועליו נתמקד כאן. בישראל למשל, 55.2% מהציבור מתעניין בחדשות ובמאמרי בריאות לעומת 30.8% המתעניין בחדשות ובמאמרי ספורט. ויחד עם זה, הציבור לא יודע אפילו מידע רפואי מינימלי, אז אין זה פלא שהוא "עט" על מידע…ולפעמים גם מגיע למידע מפחיד שאינו בהכרח רלבנטי, שמעתם על ה- Cyberchondriacs סייברכונדריים…

גם אלינו זה מגיע ועכשו מוקמת בישראל"כמוני" – רשת חברתית-רפואית וזאת ביוזמת פרופ' מרדכי שני. האתר (ללא כוונות רווח), מיועד לגולשים עם בעיות בריאות כרוניות המבקשים מידע ותמיכה וכן לאלה הרוצים לקחת חלק יותר מרכזי בניהול מחלתם תוך שיתוף פעולה חברתי עם גולשים הנמצאים במצב דומה.
מוזמנים כל הגולשים המבקשים לקחת חלק פעיל בפרויקט הרשת הבריאותי (סוכרת, השמנת יתר, לב, כאב, טרשת נפוצה ועוד). למשל, בכתיבת בלוגים, בהקמת קבוצות דיון או ביוזמת פעילויות משותפות אחרות ברשת או גם מחוצה לה. המעוניינים אנא פנו אלי לפרטים ralt1@netvision.net.il.
מוזמנים להשתתף בהקמת האתר גם גולשים רופאים ומטפלים היכולים לתרום ל"כמוני" וגם להשתמש בנתוני האתר שיצטברו כבסיס למחקרים ולתובנות חדשות.

המידע הזמין אכן מוביל מהפכה, משנה הרבה תפיסות מקובלות…פתאום ראינו שאפילו אושיות המדע לא כל כך איתנות כמו שחונכנו לחשוב… הצורך לקחת יותר אחריות על חיינו הולך ומתגבר. בייחוד לנוכח מצב הבריאות בחברתנו, ראו למשל את דו"ח קרן קינג באנגליה.
יתרה מזאת גם הרופאים לא תמיד זמינים בהתאם לצרכינו…למשל, יותר ממחצית החולים המזריקים אינסולין לא דנים עם הרופאים המטפלים בבעיות הנילוות להזרקה. וגם כמובן ראינו שלהעביר מידע וללמד באינטרנט זה מאד יעיל.
ולמשל, יותר מ- 25% ממקרי טיפולי חירום בבית החולים יכולים להיפתר דרך הרשת…גם מצב הסוכרת (רמות ה- HA1C) של חולי סוכרת שטופלו דרך הרשת השתפר.
 
אז מכל זוית נבחנת, משתלם לנו לשים לב למה שקורה. מחקר שהתפרסם בעיתון Psychological Science אכן הראה שמעורבותו הפעילה (כמו למשל דיווח יומי) של החולה בבריאותו משפרת את מצבו הכרוני.
 
והגולשים אכן מתחיל
ם להעביר חלק ניכר מאחריות הבריאות לעצמם…שמתם לב לבלוג שלי? 🙂
וכבר מתחילים להופיע מחקרים על רשתות הבריאות החברתיות כמו הרשת הידועה של PatientsLikeMe. במחקר הזה הראו איך משתמש החולה ברשת לתמיכה וייעוץ ALS עם חולים אחרות, כמו גם על היתרונות של נגישות החולה לתיק הרפואי האישי שלו.
ועוד…השתתפות ברשת חברתית תומכת מגינה מדמנציה. או, להשתמש ברשת הזמינה בכל מקום, במקרי לחץ דם גבוה מכפיל את סיכויי ההצלחה לשליטה בלחץ הדם.
 
מעניין לראות שכ- 40% מהמטופלים מפקפקים בדעת רופאיהם אם היא נוגדת את מידע האינטרנט שברשותם (עד לא מזמן זה היה מאד נדיר).
 
ואפשר מהחיפושים שלנו ללמוד גם דברים מעניינים עלינו בכלל, מחקר על חיפוש מידע רפואי בגוגל הראה שיש כל מיני סיבות הקשורות לחיפוש. למשל, נושא הדיאטה והפעילות הגופנית הוא נושא שעלה דרמטית בשכיחותו לקראת השנה החדשה, לעומת זאת נושאי רפואה למחלות היו שכיחים יותר באמצע השבוע ולא בסוף השבוע שבו אנחנו נחים ולא ממש רוצים להתעסק בבעיות.
אז אם אנחנו מעבירים חלק מאחריות הבריאות אלינו אין זה פלא שגם על הגנטיקה האישית שלנו אנחנו רוצים ללמוד, ראו את חברת 23andMe שב- 399$ עושה בדיקת DNA אישית. מייסד הגוגל סרג'י ברין (המולטי-ביליונר), גילה כך את גן מחלת הפרקינסון המשותף לו ולאמו והחליט לכתוב בלוג אישי הדן בסיכוי הגנטי שלו למחלת הפרקינסון.
ראו גם את הבלוג של ד"ר אורי גינזבורג שמטפל הרבה בנושא הרשתות החברתיות.
 
נושא הרשתות החברתיות אכן גולש לכל תחומי החיים, כולנו יכולים לפזר מידע ואין ספק שנושא הפרטיות יעלה על הפרק יותר מפעם אחת…
בנושאי בריאות הנושא חמור כפליים והאמת שנכונותם של הגולשים לספק נתוני בריאות לאתרים קשורה בביטחונם במעבדי הנתונים לרשימות האתרים. גוגל, מיקרוסופט ועוד חברות החליטו לקבוע סטנדרטים לשמירה קפדנית של פרטי בריאות הגולש, אני לא בטוחה שהם יצליחו. דו"ח בריטי על הפגיעה בפרטיות עם חשיפת נתוני הבריאות בכרטיס הבריאות האישי BMJ 2009;338:b1251.
 
לסקרנים, הנה עשרה אתרים חברתיים מבטיחים Ten Web Startups to Watch

למתקדמים 🙂 גולשי ה- Second Life בואו לבקר בעולם הוירטואלי TORC, של מרכז טקסס להתמודדות עם השמנה…השנה הם גם זכו בפרס עולמות וירטואליים, ראו את הוידאו.
מעניין להקשיב להרצאתו של פיליפ רוזדייל מייסד ה- Second Life.
שימו לב – אם אתם או מישהוא שאתם מכירים מעוניין לפתח מרכז בריאות ישראלי ב- Second Life אתם מוזמנים לדבר איתי…אנחנו מחפשים ומתכננים…

ולסיום, היום מוסיפים עוד אנקדוטה לשני כללי הבריאות הידועים: כדי להיות בריא צריך לאכול ירקות, לעשות התעמלות ולבדוק את עשרת דרכי האינטרנט הזמינות.
 
 

ולמתעניינים בפילוסופיה…
חוקרים מדנמרק הציעו ליישם את "עיקרון ההכבדה" גם על ההתנהלות במבול המידע הזמין לנו בימינו. אני מציינת את זה בעיקר כי את העיקרון הזה גילה בטבע (בנגב) פרופ' אמוץ זהבי בהתבוננות על תקשורת הזנבנים. עם אמוץ עשיתי את הפוסדוקטורט שלי ומשם פיתחתי את הרעיון על תקשורת ה- NO בגופנו…אכן מופלאות רשתות הקוסמוס.

כדאי להשקיע במוסיקה

8 בנובמבר 2008

לא כאילו שאנחנו לא מרגישים את זה, אבל עכשו חוקרים מהרוורד גם הראו את זה… ילדים הלומדים לנגן על כלי מוסיקלי יותר משלוש שנים טובים יותר בכישוריהם מילדים שאינם מנגנים ולא רק בכישורים השייכים לכלי הנגינה אלא גם בכישורי שפה וחשיבה. ואני היפסקתי ללמוד פסנתר אחרי שנתיים 😦
המימצאים נאספו מארבעים ואחת ילדים בני 8-11 שלמדו לנגן בכינור או פסנתר לפחות 3 שנים וזאת בהשוואה לכישורי 18 ילדים שלא למדו לנגן. כל הילדים השתתפו בשיעורי מוסיקה כללית. זה די מובן מאליו שהלומדים על כלי מוסיקלי היו טובים יותר בכישורי האצבעות וכישורי השמיעה שלהם, אבל היותר מפתיע היו התוצאות של מבחני השפה ומבחני האינטלגינציה (Raven's Progressive Matrices).
נמצאה קורלציה בין משך לימוד הנגינה ובין יכולות האינטליגנציה.
PLoS ONE. 2008, 3(10): e3566 
אני אישיתי למדתי הרבה על יכולות המוסיקה מהתבוננות בבן שלי שהוא מוסיקאי ושהתחיל באימוני תיפוף עצמאיים כבר כשהיה בן שנתיים…ולכן אני מנסה לקדם לימודי מוסיקה כמקצוע מרכזי בבתי ספר. אולי  בעצם זה לא נורא חיוני, כי דווקא מוסיקה טורחים הילדים ללמוד בעצמם גם כשאף אחד לא עוזר להם להיות מוסיקאים… זה מוביל אותי לחשוב שאולי בכלל צריך לתת לילדים רק הזדמנות והם כבר ילמדו את מה שהם צריכים ללמוד…
 לימוד מוסיקה אכן משפר כישורי קריאה של התלמידים.
 המוסיקה גם מגבירה יכולות מודעות שנפגעו למשל עם בעיות ראייה.
PNAS, 2009, 106(14), 6011-6016

ומה לשרירים (המוטיב של הרשימות שלי) ולמוסיקה? הרבה מחקרים מראים כי לקול המוסיקה גם הכושר הפיסי שלנו משתפר. והנה גם על המוסיקה בפרויקט שיקום שנחקר באנגליה.
כדאי לשמוע מוסיקה גם לשמירה על הלב ועל הבריאות בכלל, המוסיקה האהובה דומה בהשפעתה על כלי הדם להשפעת התעמלות. המוסיקה משפיעה גם על איך אנחנו רואים את המציאות…
זה יכול להסביר את הקשר שנמצא בין מוסיקה ובין הכושר.
מעניין שהמוסיקה היא שפה בינלאומית ולא חשוב מאין אנחנו, אנחנו מזהים רגשות בצורה דומה במוסיקה.

למתעניינים, הנה עוד רשימות שכתבתי על מוסיקה:
מוסיקת ג'אז, קשב ויצירתיות
להקשיב למוסיקה זה כמו לעצום את העיניים

וכמו שאני אומרת כל הזמן…אני משערת שהמוסיקה הולכת לתפוס מקום מרכזי בתרבות עתירת המידע של זמננו, שכן נראה שאין לנו ברירה אלא לחפש דרכים חדשות להתמודד עם ה"רעש" של מבול הנתונים המציף אותנו…המוסיקה "יודעת" לעשות את זה… 

מי אחראי לבריאותנו?

4 בנובמבר 2008

האם העסקים המשווקים לנו מוצרים שאחראים למחלות, פגיעות או תמותה כמו טבק או מזון ג'אנק צריכים לשאת באחריות לנזק ולדאוג לשיפור הבריאות הציבורית?
2 מומחים דנו בנושא מעל דפי ה- British Medical Journal.
סטפן סוגרמן, פרופ' למשפטים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, מאמין שעסקים פועלים רק כשמאיימים על הרווחים שלהם, כך שהסכמי רצון טוב אינם מספיקים. במקום זה הוא מציע שהממשלות יודיעו לבעלי העסקים איזה תוצאות הם רוצים וישאירו להם להחליט באיזה דרך לנקוט כדי להגיע לשם. גישה חדשה כזאת של כללים הנשענים על ביצוע, תתמקד בתוצאות. לדוגמה, מוכרי מזון ג'אנק יצטרכו להבטיח שיפחת שיעור ההשמנה בין הילדים, או מוכרי מכוניות יצטרכו לדאוג שיהיו פחות תאונות קטלניות. קנסות כבדים יוטלו על העסקים שלא יעמדו בציפיות, מה שיגביר את היצירתיות של בעלי העסקים לפתרון הבעיות.
לעומתו, טוען סטיג פרמינג, מנהל האירגון ההתנדבותי Oxford Health Alliance, שאין ערבות שהגבלות יובילו לשינוי הרגלים. מכירת חטיפים יותר בריאים לא בהכרח תוביל להרזיית הילדים ועיצוב מסלולי רכיבת אופניים לא בהכרח ישפיע על תבניות התנועה. אבל, הוא טוען שהעסקים השתנו, הם "שקופים" יותר ולכן כבר לא יכולים להתעלם מהנזקים שמוצריהם עלולים לשאת. למרות שברור שהרווחים הם בראש עינייני העסקים, הוא מאמין שפעילים בחברה ובפוליטיקה יכולים להשפיע על כיוון ועיצוב עמדות ויחד עם בעלי העסקים לקדם בחירות נכונות לבריאות ולהתנהגות. הוא מביא כדוגמה את חברת פפסי שיחד עם Quaker Oats קנו את חברת המיצים טרופיקנה כדי לייצר משקאות יותר בריאים ופחות מתוקים או חברת הסופרמרקטים Sainsbury's שהשקיעה מיליוני פאונדים בפיתוח תכנית MEND למניעת השמנת ילדים – Mind, Exercise, Nutrition … Do it
שיתוף עם בעלי העסקים נראה מוטיב חשוב לקדם.
 
ואם אנחנו בעינייני דרכי בריאות, אז הנה פסיקת הפרלמנט האירופאי בנושאי תזונה, משקל יתר והשמנה.
הועידה של הפרלנמט האירופאי אימצה את הדו"ח שהגיש אלסנדרו פוגלייטה על ה"נייר הלבן" שהוכן בנושא תזונה, עודף משקל והשמנה. הנייר הלבן הוגדר כצעד חשוב בבלימת מגפת ההשמנה והמחלות הנילוות אליה כמו מחלות לב, סרטן וסוכרת באירופה. הנקודות שהועלו כוללות חשיבות הדרכים להפצת ידע בריאותי על מזון, על פעילות גופנית ועל התנהגות. הם כוללות גם דגש חזק על התמודדות עם ההשמנה כבר מגיל הילדות כמו על תפקיד ההורים במניעת השמנת הילדים, חשיבות סימון תכולת המזון וגם על הבעייתיות של ההתמודדות בשכבות נחשלות.
European Parliament resolution on the White Paper on nutrition, overweight and obesity

פרסי רולקס

4 בנובמבר 2008

בעוד שבועיים יכריזו על חמשת הזוכים בפרס רולקס היוקרתי ל-2008.
הפעם, תהא זאת הפעם הראשונה שהטקס יערך בדובאי ואני תוהה מה ההשלכות של זה על בחירה בישראלים מועמדים. יש בדרך כלל אלפי מועמדים, אבל אני לא יודעת אם הוגשו בקשות גם מישראל.
כל אחד מהזוכים מקבל כרונומטר של רולקס מזהב ומענק בגובה מאה אלף דולר להגשים בפועל חלום חיים. הפרס השנתי מיועד לעקוף מוסדות וערוצי הענקת גרנטים מקובלים ולתת הזדמנות ליחידים, חלוצים ומצטיינים להוציא לפועל את עבודתם…כל אחד יכול להגיש בקשה…
הנה מפת הזוכים הקודמים.
אני חושבת שהזוכה הישראלי האחרון (היחיד?) היה בשנת 2000, ד"ר ראובן יוסף שקידם הקמת פארקים לציפורים נודדות…אני רואה ברשת שיש היום קשיים לתחזק את הפארק שהוא מנהל ליד אילת…אתר פארק הציפורים.
בואו נחכה ל- 18 בנובמבר ונראה מי יהיו הזוכים השנה.