כדאי להשקיע במוסיקה

לא כאילו שאנחנו לא מרגישים את זה, אבל עכשו חוקרים מהרוורד גם הראו את זה… ילדים הלומדים לנגן על כלי מוסיקלי יותר משלוש שנים טובים יותר בכישוריהם מילדים שאינם מנגנים ולא רק בכישורים השייכים לכלי הנגינה אלא גם בכישורי שפה וחשיבה. ואני היפסקתי ללמוד פסנתר אחרי שנתיים 😦
המימצאים נאספו מארבעים ואחת ילדים בני 8-11 שלמדו לנגן בכינור או פסנתר לפחות 3 שנים וזאת בהשוואה לכישורי 18 ילדים שלא למדו לנגן. כל הילדים השתתפו בשיעורי מוסיקה כללית. זה די מובן מאליו שהלומדים על כלי מוסיקלי היו טובים יותר בכישורי האצבעות וכישורי השמיעה שלהם, אבל היותר מפתיע היו התוצאות של מבחני השפה ומבחני האינטלגינציה (Raven's Progressive Matrices).
נמצאה קורלציה בין משך לימוד הנגינה ובין יכולות האינטליגנציה.
PLoS ONE. 2008, 3(10): e3566 
אני אישיתי למדתי הרבה על יכולות המוסיקה מהתבוננות בבן שלי שהוא מוסיקאי ושהתחיל באימוני תיפוף עצמאיים כבר כשהיה בן שנתיים…ולכן אני מנסה לקדם לימודי מוסיקה כמקצוע מרכזי בבתי ספר. אולי  בעצם זה לא נורא חיוני, כי דווקא מוסיקה טורחים הילדים ללמוד בעצמם גם כשאף אחד לא עוזר להם להיות מוסיקאים… זה מוביל אותי לחשוב שאולי בכלל צריך לתת לילדים רק הזדמנות והם כבר ילמדו את מה שהם צריכים ללמוד…
 לימוד מוסיקה אכן משפר כישורי קריאה של התלמידים.
 המוסיקה גם מגבירה יכולות מודעות שנפגעו למשל עם בעיות ראייה.
PNAS, 2009, 106(14), 6011-6016

ומה לשרירים (המוטיב של הרשימות שלי) ולמוסיקה? הרבה מחקרים מראים כי לקול המוסיקה גם הכושר הפיסי שלנו משתפר. והנה גם על המוסיקה בפרויקט שיקום שנחקר באנגליה.
כדאי לשמוע מוסיקה גם לשמירה על הלב ועל הבריאות בכלל, המוסיקה האהובה דומה בהשפעתה על כלי הדם להשפעת התעמלות. המוסיקה משפיעה גם על איך אנחנו רואים את המציאות…
זה יכול להסביר את הקשר שנמצא בין מוסיקה ובין הכושר.
מעניין שהמוסיקה היא שפה בינלאומית ולא חשוב מאין אנחנו, אנחנו מזהים רגשות בצורה דומה במוסיקה.

למתעניינים, הנה עוד רשימות שכתבתי על מוסיקה:
מוסיקת ג'אז, קשב ויצירתיות
להקשיב למוסיקה זה כמו לעצום את העיניים

וכמו שאני אומרת כל הזמן…אני משערת שהמוסיקה הולכת לתפוס מקום מרכזי בתרבות עתירת המידע של זמננו, שכן נראה שאין לנו ברירה אלא לחפש דרכים חדשות להתמודד עם ה"רעש" של מבול הנתונים המציף אותנו…המוסיקה "יודעת" לעשות את זה… 

מודעות פרסומת

11 תגובות to “כדאי להשקיע במוסיקה”

  1. אחת העם Says:

    לימודי זימרה האזנה למוזיקה מסוגים שונים, ושירת מקהלה. יולי תמיר הבטיחה זאת בתחילת הקדנציה שלה אבל שכחה זאת כנראה מרוב לחץ להראות הישגים במבחנים…

  2. אילנה ש. Says:

    למדתי לנגן על פסנתר 7 שנים. לפי התיאוריה שלך, הייתי אמורה להיות מצטיינת + בזריזות חשיבה.
    זה לא עזר לי בלמודי מתמטיקה…
    😦
    ההורים שילמו גם עבור שעורי פסנתר וגם עבור שעורים פרטיים במתמטיקה…
    אבל…יצאתי "בסדר".
    🙂

  3. אסתי Says:

    באימוני הכושר
    ולהגיד שכשאני צריכה לעשות את האימון שלי בלי מוזיקה (ובעיקר קצבית) הזמן לא עובר והסבל גדול ואין כמו מוזיקת רוק או כל צלילים קצביים אחרים כדי להפיח בי התלהבות ולהפוך את השעתיים למענגות ומוצלחות ביותר.
    לא מפתיע שכל המחקרים מצביעים עליה כגורם חשוב בעניין.

  4. פזית Says:

    הם בכלל לא הראו שההבדלים שנמצאו אכן נובעים מלימוד הנגינה ולא הבדלים שהיו קיימים מראש בין הילדים.

  5. דינה ראלט Says:

    יש אינספור כישורים המשתפרים עם המוסיקה ולכן יהיה נחמד אם זה יהיה מקצוע ראשי בבתי הספר…הילדים בטח יהנו…
    ולאילנה, מתמטיקה זה לא הכל…יש הרבה יצירתיות שהיא "נוגדת" מתמטיקה…את זה ראית בין חברי מומחי הרשת או האמנים

  6. דינה ראלט Says:

    את כמובן צודקת…שיניתי את הפיסקה הראשונה…אבל בכל מקרה גם השיפור האישי הוא בולט לכל מי שניסה…

  7. פזית Says:

    אגב בגיליון החדש של cell metabolism יש מאמר שעשוי לעניין את הקהל הרחב:
    Specific SIRT1 Activation Mimics Low Energy Levels and Protects against Diet-Induced Metabolic Disorders by Enhancing Fat Oxidation

    המעבדה של יוהן אאורקס ובמיוחד ג'רום הם משתפי"ם שלנו אז יש לי "מידע פנימי", שהוא לא סודי אבל הוצנע קצת – החומר שמדווחים עליו במאמר הוא נגזרת פעילה במיוחד של רסברטרול.

    למרות שההשפעות החיוביות של רסברטרול ידועות והוכחו במחקרים קליניים, הרסברטרול עצמו כנראה לעולם לא יגיע לשיווק מסחרי כי עולה הון תועפות לייצר אותו. החומר שנבדק במאמר פותח ע"י חברת סירטריס (שביקשה מהמעבדה של אאורקס לנסות אותו וכך נולד המאמר) בתור תחליף רסברטרול שעלות הייצור שלו הגיונית.
    לדעתי יש פה צעד רציני וחשוב לקראת ריפוי (או לפחות שיפור) של השמנה וסכרת.

    ובאותו גיליון של cell metabolism אפשר למצוא גם את המאמר שלי (סוף סוף…:))

  8. ליאור Says:

    באופן כללי ברגע שמתפרסם משהו ב PLoS ONE צריך להיות חשדניים כלפיו כי כנראה יש סיבה לכך שזה הגיע דווקא לשם.
    אחת הבעיות הבולטולת, למשל, היא שקבוצת הבדיקה היתה קבוצה של ילדים שלא למדו נגינה אבל גם לא למדו שום דבר אחר בשעות הפנאי שלהם. לכן, למשל, קשה לדעת אם לימוד הנגינה הוא האחראי לממצאים או שהלימוד הנוסף באופן כללי.

    אבל בלי קשר, בתחילת המאמר כתוב שם במפורש שמדובר במתאם ולא בסיבתיות (אפשר בקלות רבה למצוא הרבה סיבות למתאם כזה, שהקשר בינן לבין לימוד הנגינה הוא מקרי בלבד). לכן אין שום ראייה מדעית שמצביעה על כך שאפילו ילד אחד יכול לשפר את היכולות האינטלקטואליות שלו באמצעות לימוד נגינה.

  9. גיל Says:

    וקשה להסיק ממנו על חשיבות המוסיקה לכישורים האינטלקטואלים של בני אדם (לא שהם בהכרח לא קיימים). כינור ופסנתר הם כלי נגינה יקרים למדי, ולימוד שלהם דורש השקעה שכרוכה בהוצאה כספית לא מבוטלת של ההורים. בנוסף, ילדים לא סתם ככה מתחילים ללמוד לנגן על כלי מסוים אלא יש השפעות הוריות חזקות. אותן השפעות הוריות (בכסף, מוטיבציה) יכולות להסביר את כל ההבדלים האחרים.

  10. דינה ראלט Says:

    כן ראיתי והוספתי לבלוג על הרסברטרול…
    http://www.notes.co.il/dina/31260.asp
    🙂

  11. דינה ראלט Says:

    אתם כמובן צודקים ובגלל זה צרפתי המון קישורים ממחקרים אחרים שנעשו יותר בקפידה…
    במחקר הזה הנקודה המעניינת היא שהיתה קורלציה בין משך האימונים ובין רמת היכולת הנרכשת…
    ובקשר לעיתון, נכון שהוא פחות ביקורתי אבל גם יותר פתוח ועוקף את ה"חומות" של העיתונים הותיקים, ואת רמות השוחד הפוליטי הדרושות כדי להיכנס אליהם…נדבר על זה פעם…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: