Archive for פברואר, 2009

למה דווקא השרירים של השמנים מקדמים השמנה? מיוסטטין…

27 בפברואר 2009

למרות שכולנו יודעים שפעילות גופנית היא חיונית לבריאותנו, דווקא במצבים שהיא קריטית במיוחד, כמו במצבי עודף משקל או סוכרת 2 היא קשה שבעתיים.
מחקר חדש מאוניברסיטת קלגרי מראה כי השרירים של בעלי עודף משקל וגם של בעלי סוכרת 2 "קושרים" קשר נגד תנועת בעליהם.
החוקרים הראו שהשרירים של נשים שמנות מאד, מייצרים כמויות גדולות של החלבון מיוסטטין, חלבון המעכב את צמיחת השרירים. דהיינו קשה יותר לחולה הסוכרת או לשמן לפתח שרירים שזה המערך החיוני לבריאותו.
החוקרים מניחים כי כבר במצב הטרום-סוכרתי (עמידות אינסולין), השרירים "מוטעים" לחשוב שאין מספיק אנרגיה ומגורים להפריש מיוסטטין לצמצם את הפעילות הפיסית. זה שבדם יש כמויות סוכר ניכרות לא משפיע על תחושת השריר שלו אין אנרגיה, בגלל העמידות לאינסולין שחוסמת את כניסת הסוכר לתאים. אכן המעבר ממצב טרום סוכרתי למצב סוכרתי מלווה באיבוד מסת שרירים.
Diabetes 2009, 58: 30-38
לא בכדי הציעו חוקרים מדנמרק להתייחס לשריר כאל רקמה אנדוקרינית כשהמיוקינים שבה יכולים להפעיל אנטי-דלקתיות ולסייע במניעת מחלות כרוניות כמו סוכרת או מחלות לב.
Mediators Inflamm. 2008; 2008: 109502
בכנס 2009 – Endocrine Society's 91st Annual Meeting in Washington, D.C הראו חוקרים מבוסטון שחסימת מיוסטטין אכן מגנה בפני השמנה.

הנה עוד סיבה שתומכת במסעותי לקידום בודי בילדינג במצבי השמנה, סוכרת 2 ושמירת הנעורים…
 
כמו שכתבתי עם פתיחת הבלוג הזה, "דאגת הגוף" למניעת בזבוז אנרגיה, מפעילה רב-מערכות ולכן הפיתרון צריך לכלול את שינוי עקרון המערכת, אחרת כל ניסיונות ההרזייה ייכשלו במוקדם או במאוחר…המיוסטטין הוא רק קצה קטן של הר האסטרטגיה המבטיחה חוסר-הרזייה.
זוכרים את הרשימה על החיות ללא מיוסטטין שיש להן כמויות שרירים אדירות? ועל החברה Acceleron המפתחת מעכבי מיוסטטין לקידום השריר?
 
כמה ק"ג הרמתם היום?

מודעות פרסומת

גם כשאין כדאי לפעול מתוך היש, לפעמים צריך עזרה…

21 בפברואר 2009

הבוקר ראיתי שני סרטוני TED של זוכי שנת 2009 והם הזכירו לי את הנושא המרכזי של בלוג זה  – כמה כדאי להסיר דאגה…  כמו שמציעה "זו ש…" שנסעה לסיני…
מצוקה, פחד, מחסור תמיד ינציחו את עצמם בעוד שהתחברות לשפע יכולה בקלות יחסית להתיר את הבעיות. זה בטח למה שמתכוונים מקדמי האהבה. 
מפעלו של ביל סטריקלנד הקדר ואוהב המוסיקה, התבסס על ההנחה שעם אטמוספרה תרבותית, שפע וכבוד יוכלו גם תושבי שכונות המצוקה בפיטסבורג להגיע להישגים. אהבתי את חיבתו למזרקות מים המייצגות שפע והוא אכן דואג להקים מיזרקה בכל מרכז שהוא בונה. אתם מוזמנים להנות מהרצאתו ושימו לב לביצוע…אין כמו מוסיקה.
ועוד על מוסיקה, השנה זכה בפרס גם חוזה אנטוניו אבראו, המוסיקאי והרפורמר החברתי שייסד בוונצואלה את El Sistema. ב- 1975 הוא החליט שהילדים בונצואלה צריכים מוסיקה קלאסית לחייהם, וכך הקים עד היום 102 תזמורות של בני נוער,  55 תזמורות של ילדים ו-270 מרכזי מוסיקה. כמו שאמרתי אין כמו מוסיקה, תהנו
ואל תחמיצו את ההרצאה של איימי מולינס על כח העל של המון זוגות רגליים.

אחרי שראיתי את הסרטונים המדהימים הלכתי לשחות, שוב צורת תנועה של כל כך שפע, שרק האוהבים לשחות יכולים להעריך. זה לא מפליא לכן שאני כל כך שמחה לספר על המחקר הבא שהראה שלשחיינים יש כושר לב-ריאה טוב יותר מלהולכים.
במעקב שנעשה באוניברסיטת דרום קרולינה, במשך 30 שנה, אחרי 40,547 גברים בגילים 20-90, נמצא כי נפטרו 3,386 מהם. שעור התמותה בין השחיינים היה נמוך בכ- 50% משיעור התמותה של הלא-מתעמלים ושל ההולכים או הרצים בקביעות.
IJARE, 2(3), August 2008
הידעתם שגם דינוזאורים שחו? האם זה קשור לזה ששחייה היא כל כך מהנה? זה נכון כמובן גם לצורות תנועה אחרות כמו היעילות המוגברת של משחקי תנועה כמו כדורגל לעומת ספורט מונוטוני ומשעמם.

הנה שתי דוגמאות לחוסר יעילות בהרגלי תנועה המופעלים מלחץ במקום מאהבה:
במטרה לשפר את בריאות הלב הפעילו חוקרים מניו-יורק את ניסוי FIT HEART. כשבן משפחה אושפז בגלל בעיות לב, הם ניצלו את האירוע (הפחד?) להגביר את המודעות ולהשפיע על בני המשפחה לאמץ הרגלי בריאות טובים יותר, תזונה דלת שומנים ופעילות גופנית. 501 משתתפים בריאים השתתפו בתכנית אבל אחרי שנה של "התנהגות טובה" לא נראו הבדלים ברמות הכולסטרול בין מאמצי הגישה הבריאה ובין אלה שלא. נראה שהרגלים המונעים ממצוקה/פחד לא מובילים לשיפור בריאות.
Circ Cardiovasc Qual Outcomes, 2008, 1:98-106
בניסוי השני במסגרת  HF-ACTION, הציעו למעל 2300 חולים אחרי התקף לב, תכנית התעמלות אגרסיבית לשיפור מצב ליבם (כולל שיעורי כושר ולחלקם מתנה של הליכון כושר הביתה). במעקב במשך כמעט 3 שנים, לא נמצא הבדל בין המתעמלים מאד ובין קבוצת הבקורת (קיבלה הנחיות סטנדרטיות לשמירה על בריאותם) לא במספרי ימי אישפוז וגם לא בשיעור התמותה.
American Medical Association, 2009; 301: 150-1 
כן כדאי להשקיע בייעוץ אישי ל"הגיע" אל החולים שרבים מהם נוטים להדחיק את מצבם.

ומחקר חדש על עוצמתו של הדיכאון בפגיעה בבריאותנו. במעקב במשך 13 שנים אחרי 1200 זוגות תאומים ששרתו במלחמת ויאטנם, נמצא כי לאלה שהיו מדוכאים היה סיכוי כפול לפתח מחלות לב. בגלל שנחקרו תאומים ניתן היה למצוא גם שהסיכוי הזה היה חזק יותר מהסיכוי הגנטי.
67th annual meeting of the American Psychosomatic Society, Mar. 4-7, 2009 Chicago

על הרזיה דיברנו כבר מזמן, דיאטות מגבילות מובילות במוקדם או במאוחר להשמנה ואילו הסרת המגבלות מובילה להרזייה טבעית ובריאה…אני אשלח בשמחה מאמרים לכל מי שירצה…

וכמה מתאים לסיים את הרשימה הזאת בשיר המדהים של ג'ון לנון "תארו לכם" – IMAGINE או בשיר שלו שאני כל כך אוהבת WOMAN.

AAAS Annual Meeting ועל הרגלי האכילה הקדומים

13 בפברואר 2009

בימים אלה, February 12-16, 2009, נערך הכנס השנתי של ה- AAAS בשיקגו. נושא הכנס המקיף הוא "Our Planet and Its Life: Origins and Futures" וכדאי גם לזכור שזוהי שנת ה- 200 להולדתו של צארלס דרווין אז שולבו הרבה נושאי אבולציה בכנס.
מאמר מקיף בסיינטיפיק אמריקן, פברואר 2009, על תורתו של דרווין.

עם התפשטות ההשמנה ויחד איתה גם התאוריות על התפתחות התזונה, נעשה בכנס הזה מאמץ לחקור מדעית את המידע השייך להתפתחות הרגלי התזונה מלפני עידנים ולהפריד עובדות מהשערות דימיונית. אישית אני רוצה לציין שהרבה פעמים השערות דימיוניות לכאורה, מובילות דווקא לפריצות דרך.  
אז בין נושאי הכנס למשל, איך התפתחו הרגלי המטבח שלנו. כאן הובאו מימצאים של חוקרים מקולורדו שבחנו את מבנה ואת שחיקת השיניים והסיקו שגם "מפצחי האגוזים" ("Nutcracker Man") עשו זאת בעיקר בזמני חירום אבל העדיפו בחיי היום-יום מזונות עם מבנה רך יותר. דהיינו, זה שיש לנו מכונית ספורט לא אומר שתמיד ניסע במהירות של 250 ק"מ לשעה.
ראו גם את העבודה “Early Humans Were Nuts About Seed.”

נושא אחר של הכנס הוא הקשר האבולוציוני להשמנה שבימינו. ההנחה היא שהתאווה הבלתי נשלטת להמבורגר ולמזון מהיר, מקורה בצמיחה הדרמטית של המח והגוף האנושי שקרתה לפני כ- 2 מיליון שנה. דיאטות מרוכזות תזונתית ומועשרות נדרשו כדי לספק את דרישות האנרגיה המוגברות של בני האנוש בעלי המח הגדול וכדי להתחיל לפתח את כלכלת הציד והלקט. דרך אגב ביות החיטה כפי שמראים מחקרים שונים החל רק לפני כ- 10,000 שנה, אז אין זה פלא שיש הטוענים שלחם אינו שייך במקורו לתזונתנו הטבעית.
המעבר המהיר לחיים בעידן המודרני שאינו מחייב תנועה לקיום, גרם לחוסר איזון מסיבי בין הרגלי האכילה ובין דרישת האנרגיה וכך ממלא מעבר זה תפקיד מרכזי בהשמנה. כמו שכולכם יודעים אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים הרגלי תנועה ושינויי תזונה להחזיר את האיזון לקדמותו….בטח שמתם לב ל"שיר השרירים"…
לפני 2 מיליון שנים היה המעבר לצורך בתזונה המועשרת חיוני להתפתחות האבולציונית של אבותינו, אבל היום כשהפסקנו לזוז אנחנו בצרות. האם ידעתם שכרבע מאנרגיית המנוחה שלנו מופנית אל פעילות המח (אצל אבותינו הקופים זה בערך כ- 10%). אין זה פלא לכן שקרובינו הקופים יכולים להיזון בעיקר מפירות ומעלים ירוקים ואילו אנחנו רוצים בשר ותזונה מועשרת לספק את דחפינו. פעם היו אבותינו נודדים מרחקים גדולים (~ 13 ק"מ ליום) להשיג תזונה כה מועשרת אבל בימינו כשהתחכמנו ואנו כבר לא צריכים לזוז אנחנו ביתרות אנרגיה מדאיגות… הביוכימיה קצת יותר מורכבת מרק חיבור או חיסור וחוסר התנועה מוביל להרבה מדווים נוספים, אני כיניתי את המצב כ- "דאגת הגוף".
 
ועוד בכנס:
הבלוג המדווח של New Scientist היישר מהכנס.

על רשתות חברתיות המגדילות את הקף החברים המתאימים, ומעניין שהן די דומות לאופי החברים בפועל.

על דת הטבע וההתיחסות אל האדמה הכוללת התפעמות, פליאה ענווה והכרת תודה וגם על האתיקה האקולוגית ecomorality.

פחות או יותר הושלם הגנום הנאנדרטלי. הנאנדרטלים לא כמונו
 
על הגנטיקה שמאחורי התפתחות התזונה האנושית, כמו מספר ההעתקים של גן העמילז (AMY1) שמשפיע על תזונת העמילנים.

יישום טקטיקות שונות להתמודדות עם מצבי לחץ כפי ששניתן ללמוד מטקטיקות אבולוציוניות.

על מולקולות אינטלגנטיות הפוגעות רק בתאים סרטניים ולא בתאים הבריאים.

על בדידות ואזורי המח.
.
ועודבכנס…קופים ויונים יותר חכמים משחשבנו…

שוקולד היה בצפון אמריקה כבר מזמן

8 בפברואר 2009

לא בכדי האצטקים אהבו לשיר:I drink chocolate, it makes me happy, my heart rejoices השוקולד מיטיב עם פעילויות הלב וגם עם מצבי סוכרת, הרזייה, ואפילו שיעול ראו מחקרים בהמשך… היום נזכרתי בו דווקא בגלל מימצאים ארכאולוגיים. 
התבוננות חדשה באגרטלים (ראו בקישור) בני אלף שנים מניו-מקסיקו, הפתיעה את כולם שכן נמצא כי הם שימשו לשתיית שוקולד. מכאן ניתן ללמוד ששוקולד היה בשימוש בצפון אמריקה הרבה לפני שחשבו וגם שהוא היה מעדן יוקרתי ליחידים בשעת טקסים מורכבים.
בין המאות התשעית לשתיים עשרה היה הקניון Chaco בניו-מקסיקו, הומה מפעילויות. האזור האינדיאני השומם היום, היה פעם, אחת ההתיישבויות החשובות של שבט האנסאזי. באוניברסיטת ניו-מקסיקו חוקרים הארכאולוגים את האגרטלים של השבט ב- 8 השנים האחרונות. אגרטלי קרמיקה אלה קושטו באיורים גאומטרים בצבעי כחול-אפור ורק עכשו כשחקרו בהם שרידי תאוברומין (חומר המעיד על קקאו), הבינו שאגרטלים אלה כמו אגרטלים של שבט המאיה, יועדו לשוקולד. את המשקה הכינו מזרעי קקאו מעורבים במים, תירס וצ'ילי.
 
זה כמובן ממקם את השוקולד בצפון אמריקה לפני בואם של המתיישבים מאירופה ויתרה מזאת גם מעיד שהיה פעם ערוץ מסחר ארוך, יותר מ-2000 ק"מ, בין מרכז אמריקה לצפונה. שבט האנסאזי ייבא עוד פריטים אקזוטיים ממרכז אמריקה כמו ציפורי מקאו (תוכי) אדומות ופעמוני נחושת. עכשו אנחנו יודעים שהם ייבאו גם שוקולד.
זה היה מאד יקר להביא שוקולד מכאלה מרחקים ולכן אין ספק שהוא ייצג ססטוס ומעמד גבוה ושימש לטקסים יוקרתיים.
Proc Natl Acad Sci U S A. 2009, 106(7), 2110-3
 
כמובן נזכרתי שכתבתי כבר מזמן חדשה על שוקולד לאתר "רפואה אינטגרטיבית", הנה החדשה כלשונה:
נראה שהאצטקים לא טעו כשהם שרו "אני שותה שוקולד, זה עושה אותי מאושר וליבי שמח"
 "I drink chocolate, it makes me happy, my heart rejoices" במחקר עם אינדיאנים משבט הקונה בדרום אמריקה נראה כי למרות שיש להם דיאטה עתירת מלח יש להם לחץ דם נורמלי, כל זמן שהם צורכים כמויות גדולות מהקקאו המקומי העשיר בפלבנואידים. אבל עם מעברם לעיר ועם ירידה בצריכת הקקאו המקומי יש ללחץ דמם נטייה לעלות.
J Cardiovasc Pharmacol. 2006;47 Suppl 2:S103-9

אני חייבת להפנות את תשומת לבכם ל- NO (הכוכב של הבלוג שלי), התברר שהפלבנואידים- flavan-3-ols, בהם השוקולד הכהה עשיר, פועלים על ידי הגברת הביו-פעילות של ה-NO וכך מקלים על הרחבת כלי הדם והורדת לחץ הדם.
JAMA, 2003, 290(8), 1030-1031
הנה עוד 3  מאמרים המראים איך השוקולד הכהה מרגיע מתח, מייטיב את גמישות העורקים ומשפר את התנועה בכלי הדם.
Circulation. 2007;116:2376-2382
Nutr Rev. 2006, 64(3):109-18
Circulation. 2009, 119(10), 1433-41

לא בכדי נבחר השוקולד להיות מרכיב מוביל בתזונה הטובה ביותר להגנה על הלב. זוכרים  את ה- Polymeal?
חצי כוס יין ליום, חצי ק"ג דגים בשבוע, 400 גרם ירקות ופירות ליום, 100 גרם שוקולד ליום, 68 גרם שקדים ליום ו- 2.7 גרם שום ליום.
BMJ 2004, 329(7480), 1447-1450

שוקולד חדש Slimmer's Chocolate יכול אף לסייע בהרזייה, הוא דרך אגב מכיל גם גוארנה, ארטישוק, תה ירוק ולציטין.
אכילת שוקולד כהה מפחיתה את התיאבון יותר מאשר אכילת שוקולד חלב. שוקולד כהה גם מפחית את העייפות של הסובלים מעייפות כרונית.

שוקולד בהריון משפר את מצב הרוח של האם ומיטיב עם הנולדים  
Early Human Development, 2004, 176(2), 139-145
 
ועוד, חוקרים מארה"ב הראו כי מרכיב פלבונואידי בשוקולד pentameric procyanidin חוסם את התרבות תאי סרטן השד בתרבית.
Mol Cancer Ther., 2005, 4(4), 537-546
 
השוקולד טוב גם לסוכרתיים – במעקב אחר עמידות לאינסולין ולחץ הדם של 15 מתנדבים בריאים מצאו חוקרים מאיטליה כי תוספת, במשך שבועיים, של 90 גרם ליום שוקולד כהה אך לא של שוקולד לבן שיפרה את העמידות והרגישות לאינסולין והורידה את לחץ הדם הסיסטולי.
Am J Clin Nutr, 2005, 81(3), 611-614
שוקולד כהה הוביל להטבה גם אצל בעלי לחץ דם גבוה ועמיד
ת לאינסולין.
J Nutr. 2008 Sep;138(9):1671-6

והשוקולד טוב גם לשיעול עיקש. התאוברומין שבשוקולד יעיל פי 3 מקודאין שהוא החומר בו משתמשים כרגע לעצור שיעול טורדני וגם אין לו את השפעות הלוואי שיש לקודאין.
The FASEB Journal. 2005;19:231-233
 
דרך אגב, אם אתם מכורים לשוקולד, הליכה של 15 דקות יכולה לבלום את ההשתוקקות הזאת…
 מזמן אמרתי שכדאי לעשות התעמלות…

בני-זוג נוטים לחלוק גורמי סיכון מטבוליים דומים

2 בפברואר 2009

מאמר שפורסם ב E-MED ואני מביאה אותו כלשונו…
מחקר שפורסם במהדורת ינואר של ה- American Journal of Epidemiology מראה, כי בני-זוג נוטים לחלוק את אותם גורמי סיכון למחלה קורונרית, עם שונות בולטת בדרגת ההתאמה של פקטורים שונים.
 
החוקרים בצעו מטה-אנליזה של 71 מאמרים, שחקרו את ההתאמה בין בני-זוג עבור גורמי הסיכון הסביבתיים המגו'ריים למחלה קרדיווסקולרית. המחקרים כללו סך 424,613 קורלציות בלמעלה מ-100,000 זוגות.
נמצא, כי הפקטורים שהיו בקורלציה החזקה ביותר בין בני הזוג היו עישון ו-BMI. פקטורים נוספים שהראו קורלציה מובהקת כללו לחץ-דם דיאסטולי, טריגליצרידים כולסטרול כללי ו-LDL, משקל ויחס מותן/ירך.
 
יחסים צולבים מובהקים סטטיסטית להתאמה נמצאו בנוסף עבור יתר לחץ-דם, סוכרת והשמנה, ונעו מ-1.6 ל-3.25.
 
החוקרים ניסו להבדיל בין התפקידים של חיים בסביבה משותפת או מציאת בן-זוג דומה כסיבה להתאמה בין בני-זוג עבור גורמי סיכון קורונרים.
 
זיווג עם אדם דומה נראה כמשפיע העיקרי, אך לא באופן מלא, על הדימיון בין בני-זוג בהרגלי עישון, משקל, BMI, לחץ-דם ו-LDL, בזמן שזיווג עם אדם דומה וחיים בסביבה משותפת השפיעו באופן דומה על הדימיון בין בני-זוג בסך הכולסטרול וטריגליצרידים.
 
לדברי החוקרים, נראה כי התוצאות מצביעות על כך שהדימיון הזוגי עבור רוב גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים המסורתיים נובע בעיקר מזיווג עם אדם דומה, בזמן שהתרומה של סביבה משותפת הינה וריאבילית מאוד לכל גורם סיכון, ומשפיעה בעיקר על מטבוליזם של שומנים.
 
לדבריהם, הממצאים מציעים כי יהיה שווה לראות האם התערבויות זוגיות עשויות להפחית סיכון קרדיווסקולרי בשני הפרטנרים. 
Am J Epidemiol 2009;169:1-8

אני שתמיד מחפשת פתרונות חדשים לא יכולה שלא לחשוב על היתרונות הגדולים שיהיו לבן זוג כשבן הזוג השני יתחיל בהבראה…