שיר השרירים

מאמר שפורסם ב E-MED ואני מביאה אותו כלשונו…
מחקר שפורסם במהדורת ינואר של ה- American Journal of Epidemiology מראה, כי בני-זוג נוטים לחלוק את אותם גורמי סיכון למחלה קורונרית, עם שונות בולטת בדרגת ההתאמה של פקטורים שונים.
 
החוקרים בצעו מטה-אנליזה של 71 מאמרים, שחקרו את ההתאמה בין בני-זוג עבור גורמי הסיכון הסביבתיים המגו'ריים למחלה קרדיווסקולרית. המחקרים כללו סך 424,613 קורלציות בלמעלה מ-100,000 זוגות.
נמצא, כי הפקטורים שהיו בקורלציה החזקה ביותר בין בני הזוג היו עישון ו-BMI. פקטורים נוספים שהראו קורלציה מובהקת כללו לחץ-דם דיאסטולי, טריגליצרידים כולסטרול כללי ו-LDL, משקל ויחס מותן/ירך.
 
יחסים צולבים מובהקים סטטיסטית להתאמה נמצאו בנוסף עבור יתר לחץ-דם, סוכרת והשמנה, ונעו מ-1.6 ל-3.25.
 
החוקרים ניסו להבדיל בין התפקידים של חיים בסביבה משותפת או מציאת בן-זוג דומה כסיבה להתאמה בין בני-זוג עבור גורמי סיכון קורונרים.
 
זיווג עם אדם דומה נראה כמשפיע העיקרי, אך לא באופן מלא, על הדימיון בין בני-זוג בהרגלי עישון, משקל, BMI, לחץ-דם ו-LDL, בזמן שזיווג עם אדם דומה וחיים בסביבה משותפת השפיעו באופן דומה על הדימיון בין בני-זוג בסך הכולסטרול וטריגליצרידים.
 
לדברי החוקרים, נראה כי התוצאות מצביעות על כך שהדימיון הזוגי עבור רוב גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים המסורתיים נובע בעיקר מזיווג עם אדם דומה, בזמן שהתרומה של סביבה משותפת הינה וריאבילית מאוד לכל גורם סיכון, ומשפיעה בעיקר על מטבוליזם של שומנים.
 
לדבריהם, הממצאים מציעים כי יהיה שווה לראות האם התערבויות זוגיות עשויות להפחית סיכון קרדיווסקולרי בשני הפרטנרים. 
Am J Epidemiol 2009;169:1-8

אני שתמיד מחפשת פתרונות חדשים לא יכולה שלא לחשוב על היתרונות הגדולים שיהיו לבן זוג כשבן הזוג השני יתחיל בהבראה…

This entry was posted on 2 בפברואר 2009 at 11:10 and is filed under השמנה ואריכות חיים. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.