Archive for the ‘השמנה ואריכות חיים’ Category

מה אפשר ללמוד מדובים?

17 בינואר 2009

מאמר מעניין של ה- Scientific American על הפיזיולוגיה של הדובים בשנת החורף שלהם, ממנה אפשר ללמוד רבות על תיקון בעיות הבריאות שלנו כמו בעיות לב, השמנה, מחלת כליות או החלמה. הנה עשרה שיעורי רפואה דוביים:
1. בשנת החורף פועם הלב של הדב רק כ-18 פעימות בדקה (כחמישית מקצב פעימות הלב שלנו) ובכל זאת מבנה הלב שלו אינו ניזוק כמו שאצלנו במצבי דופק נמוך. אולי בגלל יצירת חלבון מחליף (N2B) בשריר הלב?
2. חוקרים ממינוסטה הראו כי בשעת הנשימה עולה קצב הלב של הדב בצורה דרמטית (פי 8) וזה כפי הנראה מה שמאפשר לו להפחית דרמטית את קצב הלב בין הנשימות. זה יכול להיות פתרון לסובלים מבעיות קצב לב.
3. למניעת נזק משבץ או התקף לב אפשר להתבונן על אסטרטגית הדב בהפחתת קצב פעילות הרקמות (חלבון HIT). בקצב נמוך יפחת גם הנזק.
4. שמירת רקמות בזמן ניתוח על ידי שימוש בפלסמה של מרמיטה משנת חורף שמעניקה לרקמה יכולת החלמה משופרת.
5. דובי הצפון שלא עוברים שנת חורף, כן עוברים צום כחצי שנה. הם לפעמים מאבדים חצי ממשקל בגופם בתקופת הצום. מעניין שהם אינם נהיים סוכרתיים למרות מצב של עמידות לאינסולין וזה אולי מפני שהם אינם צורכים סוכר בתזונתם.
6. על מחלות כליות.
7. שמירה על בריאות שרירים שאינם זזים בזמן שנת החורף.
8. אוסטאופורזיס – איך לא לאבד את חוזק העצם בזמן של חוסר תנועה כה ארוך.
9. תכנון הריון ודחייתו.
10. על מחלות כבד ואבני כיס המרה.

מודעות פרסומת

אמרתי לכם… רפואה אינטגרטיבית הפכה לרפואה הנפוצה

13 בינואר 2009

הרופאים/מדענים, מנהיגי הרפואה המשלימה, חברו יחד לכתוב מאמר מוביל ב- The Wall Street Journal  המראה שאכן שינוי דרכי חיים ותזונה הוא הטיפול הטוב ביותר להרבה מכאובים. ארבעת המובילים שנרתמו לכתיבה הם דיפאק צ'ופרה, דין אורניש, רסטון רוי ואנדרו וייל, למקרה שאתם לא מכירים מישהוא מהם אז צרפתי קישורים להרחבה…
המחקרים האחרונים מראים שלגופנו יכולת גדולה לריפוי וגם מהירה יותר ממה ששערנו קודם. שינוי דרכי חיים אכן יכול להשפיע דרמטית על בריאותנו. ראו לדוגמה (אחת מיני רבות) את המחקר הבא על הרגלי חיים ותמותה:
במעקב אחרי כ- 80000 נשים במשך יותר מעשרים שנה נמצא כי לפחות כשליש ממקרי המוות אפשר היה לשייך ישירות לדרכי חיים לא נכונות כמו עישון, תזונה לא מאוזנת או חוסר פעילות גופנית.
BMJ 2008;337:a1440
הרבה מאיתנו משערים שתגליות מדעיות של תרופה או טכניקה מתוחכמת הם שיובילו לבריאותנו  וקשה לנו להעריך את כוחו העצום של שינוי דרכי החיים השוטפות. מה אכלנו? איך אנחנו מגיבים לסטרס? מעשנים? כמה זזנו? אז קחו לתשומת לבכם, כבר יודעים – דרכי חיים מנתבות בריאות וביעילות מדהימה. 
אז מה בכל זאת הבעייה, אם כבר יודעים?
אני וחברי שוחרי הבריאות קוראים השכם והערב מידע שיישומו יקדם את בריאותנו (רק ב"שיר השרירים" מצוטטים אלפי מחקרים כאלה); בניגוד לרבים שבכלל לא מכירים את המידע, הבעייה של "היודעים" היא בהתאמתו של המידע לשגרת חיינו.
לדעת זה לא תמיד מספיק, איך מתמידים?
 אני אשמח אם תציעו כאן הצעות מקדמות דרכי חיים. הנה לדוגמה כמה הצעות שאני מנצלת:
* פעילות גופנית לא מונוטונית – מקפידה שהיא תהיה משתנה ומעניינת, אני בוחרת מורים מתוחכמים וגם מיגוון גישות כמו פילאטיס, ריקודי בטן, טאי צ'י או שחייה. כתבתי על זה רשימה שהראתה איך עניין מכפיל את יעילות הפעילות הגופנית…
* אני משלבת עם הפעילות חברה טובה, אז אף פעם אני לא משתעממת ואם קשה לי, יש מי שמקל עלי.
* אני חוקרת גישות רחוקות כמו למשל איזון חמשת האלמנטים שפיתחו בסין העתיקה.
* קורס בישול מעניין
* משלבת מוסיקה בכל צעד
והנה לא ממני, אבל עצה חכמה של הפעלת פסיכולוגיה לקידום הבריאות שעשו בניקרגואה ועכשו יפעילו בפקיסטן. הרעיון היה איך לרפא משחפת? את התרופה לריפוי יש לקחת חודשים אחרי שכבר מרגישים טוב, והרב היה מפסיק את הטיפול לפני הזמן בייחוד בגלל שהוא לא טיפול נעים. מה שעשו היה להקנות נקודות זיכוי למימוש בטלפון סלולרי על פי ההתמדה בקבלת התרופה. פרס כספי שגרם לרבים להמשיך בטיפול וכך מניחים לקדם את חיסול השחפת מהארצות המתפתחות.
כסף או הטבות אחרות למתמיד…זוכרים את הפרס הכספי של עיריית וורלו באיטליה, להרזייה של 3 ק"ג…
יש לכם עוד רעיונות?

11+1 המזונות הטובים שאתם לא אוכלים

8 בינואר 2009

אחרי שהמון תשומת לב הופנתה אל הפעילות הגופנית, במיוחד להרזייה, התחלנו להבין שגם למזון תפקיד מוביל בבריאותנו. זה לא מפליא לפיכך שבין סיכומי השנה שחלפה, נמצאה החדשה הבאה במדור WELL שבניו-יורק טיימס, כחדשה שנקראה השנה הכי הרבה –  11 המזונות הטובים שאתם לא אוכלים. אני ממליצה על כולם והוספתי עוד אחד
מי שהכין את רשימת ה- 11 הוא ד"ר באודן, מחבר הספר – 150 מזונות הארץ הבריאים. הוא נתבקש להכין רשימה של מזונות זמינים ובריאים במיוחד, שאנחנו נוטים לדלג עליהם.
1. סלק –  תחשבו על סלק כתרד אדום, עשיר בפולאט ונוגדי סרטן ואפשר לאכול אותו טרי, מגורד על הסלט או מבושל. ואני מוסיפה, כדאי לזכור שהוא מקור נהדר לניטריק אוקסיד מקדם ה- wellness שלנו.
2. כרוב – גם לו שפע של נוגדי סרטן כמו הסולפורופאן sulforaphane שנמצא בשפע גם בברוקולי.
3. מנגולד (עלי סלק) – מייצג בתזונתנו את קבוצת העלים הירוקים עשירים באנטיאוקסידנטים וכמו שאני חוזרת ואומרת עשירים בניטרטים המקדמים את זמינות הניטריק אוקסיד. למתעניינים הציצו בספריה של ויקטוריה בוטנקו.
4. קינמון – תבלין חשוב שעוזר להורדת לחץ דם ולבקרת רמות סוכר.
5. מיץ רימונים – עשיר בנוגדי חימצון ושאר מיטיבים…ראו את הרשימה עליו.
6. שזיפים מיובשים – עתירי נוגדי חימצון, מגינים מטרשת עורקים. שימו לב לאזהרות של אביב לביא על פירות יבשים לא אורגניים ועם חומרי שימור רעילים.
7. זרעי דלעת (גרעינים לבנים) –  מקדמי בריאות, כמו כל זרע הם מכילים כל מה שהנבט יזדקק לצמיחתו. הם גם עשירים במגנזיום ושאר מינרלים ושומרים על מערכת הדם.
8. סרדינים – ד"ר באודן אוהב לכנות אותם מזון הבריאות מקופסא. הם עתירי אומגה 3, אינם מכילים כספית כמו הרבה דגים אחרים, ועשירים במלחים כמו סידן, מגנזיום וברזל הם גם מכילים מערך ויטמיני B שלם.
9. כורכום – סופרסטאר התבלינים, מכיל אינספור נוגדי חמצון וסרטן.
10. אוכמניות (גם קפואות) – מקדמות בריאות כולל שמירה על זיכרון.
11. דלעת – ירק דל קלוריות, עשיר בסיבים ובויטמין A, פנולים ואנטיאוקסידנטים. טוב בין השאר להורדת לחץ דם וסוכר.
ועוד אחד שהוספתי להתמודדות עם חיבתנו ללחם, על קמח תורמוס חשבתם?
הצעות נוספות יתקבלו בברכה…

שקדים כל יום

5 בדצמבר 2008

מהו החטיף הכי בריא שאתם יכולים להעלות על דעתכם שתאכלו ושגם יקטין את סיכוי מחלות הלב שלכם? נכון …השקדים. 
שני מחקרים שהוצגו בכנס האחרון Experimental Biology conference 2008 הראו שמנת שקדים יומית של 73 ג' מורידה באופן דרמטי  (24%) את רמות הכולסטרול הרע LDL, מפחיתה הפרשת אינסולין (בייחוד עם אוכלים את השקדים מיד אחרי הארוחה) וגם משפרת את בריאות המעי.

ואם אנחנו דנים בשקדים אז בוא נזכיר עוד כמה מחקרים קודמים שהובילו למימצאים הנוכחיים ושהראו כמה הם מיטיבים עימנו.
אכילת שקדים (68 ג' ביום) משפרת את פרופיל שומני הדם אצל בריאים וגם אצל בעלי רמות כולסטרול גבוהות.
Am. J. Clin. Nutr., 2003, 77(6), 1379-1384 
השקדים מגינים על הלב, לגברים שאכלו לפחות פעמיים בשבוע שקדים היה רק 0.53 סיכוי למות מוות פתאומי מהתקף לב.
Arch Intern Med. 2002;162:1382-1387 
ועוד מחקר על אגוזים בכלל והגנה מפני מחלות לב לסוכרתיות.
J. Nutr. 2009;139 1333-1338
לשקדים גם ייתרון פרה-ביוטי, השקדים מקדמים התפתחות של חיידקים מיטיביים במודל מערכת העיכול שלנו.
Appl Environ Microbiol. 2008 Jul;74(14):4264-70
השקדים מפחיתים את רמות הפרשת האינסולין אצל בעלי רמת שומנים גבוהה בדם.
Metabolism. 2008 Jul;57(7):882-7
אכילת שקדים מקטינה את התיאבון, בייחוד אחרי לעיסה ממושכת.
Am J Clin Nutr 2009;89 794-800
השקדים מפחיתים את רמות הסוכר בדם המלוות את הארוחה.
Metabolism. 2007 Mar;56(3):400-4
 לשקדים יש פעילות אנטי חימצונית.
J Nutr. 2008 May;138(5):908-13
השקדים טובים ללב
 Am J Clin Nutr. 2009 May;89(5):1649S-56S
וגם לסינדרום המטבולי.
כדאי לשים לב שהשקדים מכילים הרבה סידן עד כ- 200 מ"ג ב-100 ג' שקדים.
וסקירה על שמן השקדים המייטיב עם בעיות עור.

שימו לב, בייחוד אלה מאיתנו החוששים מהשמנה, תוספת שקדים לתזונה אינה גוררת עימה השמנה. ראו לדוגמה 3 מאמרים:
Br J Nutr. 2007 Sep;98(3):651-6
 Asia Pac J Clin Nutr. 2008;17 Suppl 1:337-9
Am J Clin Nutr 89: 1913-1919, 2009
כיום כבר מתחילים להבין שבהתחשב בעובדה שאנחנו מעכלים את המזון ולא שורפים אותו, אין זה פלא שהגדרת מספר הקלוריות היא לא תמיד רלבנטית להשמנה. זה יותר הפיזיולוגיה של גופנו, המשרה אינספור תהליכים, שמשפיעה על השמנה או אי השמנה.

זוכרים את Polymeal רב-ארוחה השומרת על בריאות הלב?
החוקרים שסיכמו מימצאי מחקרים על מרכיבי תזונה שונים ותרומתם למניעת מחלות לב, עקבו אחרי משתתפי סקר פרמינגהם עד 12 שנים ובנו מודל של רב-ארוחה יומית למניעת מחלות לב. הארוחה המורכבת שהציעו Polymeal יכולה להוריד את הסיכון למחלות לב ב- 76%.
Polymeal יומי מייצג הארכת חיים לגברים ב- 6.6 שנים ולנשים ב- 4.8 שנים והארכת זמן ללא מחלות לב ב- 9 שנים לגברים וב- 8.1 שנים לנשים.
מה מכילה התזונה הטובה ביותר להגנה על הלב:
חצי כוס יין ליום, חצי ק"ג דגים בשבוע, 400 גרם ירקות ופירות ליום, 100 גרם שוקולד ליום, 68 גרם שקדים ליום ו- 2.7 גרם שום ליום. החוקרים לא שכחו להוסיף שגם מציאת אושר יכולה לתרום תמיכה נוספת בחיים הבריאים.
BMJ 2004, 329(7480), 1447-1450

על הגנטיקה בהשמנה, ועל הצעות ייעול להרזיה מכיוון השומן החום

30 בנובמבר 2008

פזית פולק סיימה בימים אלה את עבודת הדוקטורט שלה בשוויץ…הנה מה שהיא מצאה ולבקשתי כתבה לנו:
ברור לכולנו מנין נובעת מגפת השמנת יתר העולמית היחסית טרייה: שפע של אוכל שלא נראה כמותו בעבר, רובו מתועש ומופשט מערכיו התזונתיים המקוריים; הפחתה בצורך לעסוק בעבודה פיזית עקב המצאות טכנולוגיות כמו הרכב הפרטי; ומחסור בזמן – הדרוש להכנת ארוחות מזינות ועיסוק בספורט. אבל השמנה איננה נובעת אך ורק משיווי המשקל שבין אכילה ועיסוק בספורט. גם לגנטיקה יש השפעה מכרעת על המשקל, ומחקרים שונים מוכיחים שבין 40-70% ממשקל הגוף נקבעים באופן גנטי.
אחד הגורמים הגנטיים המשפיעים ביותר על המשקל, אם לא החשוב מכולם, הוא קצב "בזבוז" האנרגיה הבסיסי של הגוף. בדיוק כמו שמכוניות שונות בעלות נפח מנוע דומה צורכות כמויות שונות של דלק לכל ק"מ של נסיעה, גם בני אדם שורפים כמות שומן שונה לביצוע פעילות דומה. בני אדם שהגוף שלהם יודע לצרוך שומן בצורה יותר יעילה נשארים עם עודף שומן גדול יותר והתוצאה היא השמנת יתר. 
חשיבות המחקר הביו-רפואי בתחום ההשמנה היא לא רק אסתטית. השמנת יתר קשורה קשר הדוק עם קיצור תוחלת ואיכות החיים, וכן מחלות כגון סכרת, יתר לחץ דם, יתר כולסטרול וטריגליצרידים בדם, מחלות לב, ואף סוגים מסוימים של סרטן. מנקודת השקפתי כמישהי שסיימה לפני מספר חודשים לימודי דוקטורט בנושא ההשמנה, המחקר בתחום מתרכז בשלוש שאלות עיקריות:
·         מדוע אנו מרגישים רעב, או כיצד מבוקר התיאבון? אם נבין את המנגנונים שמעוררים את תחושת התיאבון נוכל לעכב אותם ולמנוע אכילה. זה הגיוני אם מתעלמים מהעובדה שאנשים שמנים לא אוכלים מתוך רעב
·          מה משפיע על התמיינות של תאי גזע לתאי שומן? כלומר, אם בימים שלאחר הפריית הביצית בתחילת ההיריון כל התאים בגוף העובר זהים, מה גורם לתא מסוים להפוך דווקא לתא שומן ולא לתא שריר למשל? חקר ההתמיינות של תאי שומן הוא חשוב ומעניין אבל לדעתי האישית איננו בעל פוטנציאל גדול להפוך לתרופה, מכיוון ששומן שלא נאגר ברקמת השומן ישאר בדם ו/או באברי אחסון משניים (בעיקר הכבד), ומצב זה עלול להזיק לבריאות הרבה יותר מאחסון ברקמת שומן.
·           כיצד ניתן להגביר את קצב בזבוז האנרגיה הבסיסי של הגוף? זאת השאלה שעבדתי עליה בדוקטורט ולדעתי היא בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר להביא לתרופה שתגרום לאנשים שלא להשמין על אף שהם אוכלים כמויות עודפות של מזון.

הפחתת התיאבון לא עובדת ביעילות על אנשים שאין להם הפרעה גנטית בויסות התאבון (שזה כמעט כולנו…) כי אנחנו לא אוכלים מתוך רעב, ופרט לכך עלולה לגרום לחסרים תזונתיים. קיימות גם תרופות שגורמות לעיכוב ספיגת השומן מהמזון במערכת העיכול. אולם עודפי השומן שלא נספגו עקב השימוש בתרופות אלו גורמים לשלשולים ולאי נוחיות מרובה למשתמשים, וגם כאן עלולים להיגרם חסרים תזונתיים.
לעומת זאת הגברת קצב צריכת האנרגיה תגרום לכך שניתן יהיה לאכול כמה שרוצים בלי להשמין. נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? זה דווקא מציאותי לגמרי, לפחות בעכברים בשלב זה.
במהלך הדוקטורט שלי יצרנו במעבדה עכברים עם שינוי גנטי קטן שהוביל לחוסר ביטוי של חלבון שנקרא רפטור ברקמת השומן. מייד בתחילת העבודה עם העכברים האלו היה ברור שהם שוקלים פחות מעכברים רגילים, וצילומי רנטגן הראו שהבדלי המשקל נובעים אך ורק מצבירה של פחות שומן וכל שאר האיברים היו נורמאליים לגמרי.
בנוסף, העכברים ללא רפטור היו בריאים יותר מעכברים רגילים ולא פיתחו סכרת או יתר כולסטרול בתגובה לדיאטה עתירת שומן. להמחשה, תמונה של עכבר רגיל (משמאל) ועכבר ללא רפטור (מימין) אחרי 13 שבועות של דיאטה עתירת שומן:
 
כדי לברר מדוע העכברים לא משמינים בדקנו כל מיני אפשרויות: למשל בדקנו כמה העכברים אוכלים ולא מצאנו הבדלים בכמויות בין העכברים הנורמליים לאלו שחסרים את רפטור; בדקנו את ספיגת השומן במערכת העיכול ולא מצאנו הבדלים; בדקנו כמה העכברים מתעמלים בעזרת גלגלי ריצה, והסתבר שהעכברים בלי רפטור רצו כל יום רק כמחצית המרחק שעכברים נורמליים רצו (!!!) ולמרות זאת הם היו כאמור רזים יותר.
לבסוף מצאנו שלעכברים בלי רפטור היתה צריכת אנרגיה גבוהה יותר ולכן לא השמינו. אבל מאין נובעת צריכת האנרגיה הגבוהה יותר? על מנת להבין זאת עלינו קודם כל להבין מהו שומן חום. ישנם בגוף שני סוגים של שומן: השומן הרגיל שכולנו מכירים שמשמש לאחסון אנרגיה והוא נקרא שומן לבן. הסוג השני שונה במראהו ובתפקידו, ומלא באברונים שאחראיים על יצור אנרגיה ונקראים מיטוכונדריה. ריבוי המיטוכונדריה מקנה לשומן זה את צבעו החוּם. תפקיד השומן החוּם הוא שמירה על חוֹם הגוף, והוא עושה זאת ע"י שריפת השומן והמרתו לחוֹם במקום ATP (למתעניינים, ראו הסבר ביוכימי בסוף המאמר).
שומן חום מגן מפני היפותרמיה (ירידת חום) בעיקר על בעלי חיים שנכנסים לתרדמת חורף, ובבני אדם נמצא בעיקר בתינוקות שאינם מסוגלים לשמור על חום גופם ביעילות בדרכים אחרות. בבוגרים השומן החום הופך בהדרגה לשומן לבן אבל לא נעלם לגמרי, וקיימים מצבורים קטנים של שומן חום בחזה ובצוואר.
אם נחזור לעכברים ממחקר הדוקטורט של
י, גילינו שהסיבה לצריכת האנרגיה המוגברת שלהם היתה שהשומן הלבן של העכברים ללא רפטור הפך לשומן חום.
במעבדות אחרות מצאו שעכברים עם שינויים גנטיים אחרים שהביאו גם הם להחלפת השומן הלבן בשומן חום הובילו גם הם ליצירת עכברים שאינם משמינים (הנה שתי דוגמאות, יש עוד כמה).

איך מתרגמים את כל זה לתרופה נגד השמנה? המחקרים בעכברים טובים ויפים אבל אין אפשרות לעשות מניפולציות גנטיות באנשים, ואין עדיין אפשרות מעשית לכוון תרופות כך שישפיעו אך ורק על רקמת השומן.
פתרון פוטנציאלי מבטיח הוא לעשות שאיבת שומן, להפוך את תאי השומן הלבן לתאי שומן חום, ולהחזיר אותם לגוף. על הפיתרון הזה עובדים במעבדה של פרופסור ברוס שפיגלמן בהרווארד, שהתראיין בנושא לפודקאסט של העיתון Nature.
 

הסבר ביוכימי למטבוליזם של שומן חום:
במצב נורמלי המיטוכונדריון מייצר אנרגיה באופן הבא: הסוכר/שומן/חלבון שאנו אוכלים מתפרק בשרשרת של תהליכים ביוכימיים בציטופלסמה ובמיטוכונדריון, והאנרגיה המשתחררת משמשת לדחיפת פרוטונים לתוך הממברנה הכפולה של המיטוכונדריון. נוצר מפל ריכוזים (=אנרגיה פוטנציאלית) של פרוטונים בין הממברנה הכפולה ופנים המיטוכונדריון. הפרוטונים חוזרים לתוך המיטוכונדריון דרך אנזים שנקרא ATP synthase והוא משתמש באנרגיה הנוצרת בזמן שחרור מפל הריכוזים של הפרוטונים ליצירת ATP, מטבע האנרגיה של התא.
בשומן החוּם יש דרך נוספת לפרוטונים לחזור לתוך המיטוכונדריון, תעלה שנקראת UCP1. האנרגיה המשתחררת בתהליך זה הופכת לחוֹם באופן ספונטני. תהליך זה קיים במידה זו או אחרת בכל התאים בגוף, אבל בעיקר בשומן החום.
בשומן הלבן של עכברים ללא רפטור היה ביטוי מוגבר של UCP1 ומרקרים נוספים של שומן חום, דבר שגרם להמרת חלק ניכר מהאנרגיה ממפל הפרוטונים לחום במקום ל-ATP. על מנת להגיע בסופו של דבר לכמות ה-ATP הדרושה לתחזוקת התא, נאלץ תא השומן להגביר משמעותית את קצב שריפת השומן.

וחדש, חוקרים מבוסטון הראו בכנס 2009- Endocrine Society's 91st Annual Meeting in Washington, D.C שיש לנו ובעיקר לנשים יותר שומן חום ממה ששערנו.

מהפכת הבריאות – רשתות בריאות חברתיות

12 בנובמבר 2008

רשתות חברתיות מייצגות היום את הפעילות המתפשטת הכי מהר באינטרנט, המשתמש קובע ומשפיע – הפעילות מהירה, נוחה, ממוקדת בעניין הגולש ומאפשרת לו להשתלב, לשנות, להוסיף ולהעביר על פי רצונו. יתרה מזאת, כמו שכתב ד"ר הכט, ה- "סולידריות הוולנטרית" מאפשרת שותפות שווה בין עמיתים גולשים וללא היררכיה …נראה שזה מאד מתאים לנו…

אחת הסיבות להתפשטותן המהירה היא שפע זרימת המידע הזמין המאיים ל"הטביע" אותנו אם לא נצליח להתאים אותו במדויק לצרכינו הפרטיים… "החוק של שירקי" רומז לזה, כדי להצליח על הרשת להיות מושתתת על מודל פשוט עד אימה שיתאים למירב הגולשים. אכן אין זה פלא שאחד הזוכים בפרס TR35 2008 היוקרתי הוא ג'ק דורסי ממציא ה-Twitter.
מאמר סיכום 2008 של MIT TECHNOLOGY REVIEW על מעמד הרשתות החברתיות. וגם כדאי לשים לב להשפעות החברתיות על מצב רוחנו… או אפילו על הפחתת ניזקי שבץ
נראה שעבר זמנן של גישות הלימוד הותיקות והיום המשתמשים יותר מאשר התוכן מניעים את האתרים הלימודיים. האם ראיתם את הצעת גוגל לאתר התפרצויות שפעת, ולסמנן על פי האיזור הגיאוגרפי?
Detecting influenza epidemics using search engine query data
כדאי גם לעיין במאמרו של אשר עידן על השימוש ברשתות חברתיות ועל איך הניהול ההיררכי נעשה מיותר, החלטות מתקבלות עפ"י הרוב והארגון הופך לבלתי נשלט.
מחקרים חדשים מראים שהרבה תכונות מתפשטות בצורה רישתית, כך שלרשתות חברתיות יש בודאי השלכות נוספות שלא על כולן חשבנו…ראו למשל איך האושר מתפשט רישתית.
 …ולפיכך, אם נתאים לנו את הרשת שלנו הרי זה משובח, מעניין  וכובש את תשומת לבנו.
ראו את מאמרו של ירדן לוינסקי על הפסיכולוגיה של הצלחה ברשתות חברתיות.

נושא הבריאות הוא כמובן אחד הנושאים המרתקים אותנו ביותר ועליו נתמקד כאן. בישראל למשל, 55.2% מהציבור מתעניין בחדשות ובמאמרי בריאות לעומת 30.8% המתעניין בחדשות ובמאמרי ספורט. ויחד עם זה, הציבור לא יודע אפילו מידע רפואי מינימלי, אז אין זה פלא שהוא "עט" על מידע…ולפעמים גם מגיע למידע מפחיד שאינו בהכרח רלבנטי, שמעתם על ה- Cyberchondriacs סייברכונדריים…

גם אלינו זה מגיע ועכשו מוקמת בישראל"כמוני" – רשת חברתית-רפואית וזאת ביוזמת פרופ' מרדכי שני. האתר (ללא כוונות רווח), מיועד לגולשים עם בעיות בריאות כרוניות המבקשים מידע ותמיכה וכן לאלה הרוצים לקחת חלק יותר מרכזי בניהול מחלתם תוך שיתוף פעולה חברתי עם גולשים הנמצאים במצב דומה.
מוזמנים כל הגולשים המבקשים לקחת חלק פעיל בפרויקט הרשת הבריאותי (סוכרת, השמנת יתר, לב, כאב, טרשת נפוצה ועוד). למשל, בכתיבת בלוגים, בהקמת קבוצות דיון או ביוזמת פעילויות משותפות אחרות ברשת או גם מחוצה לה. המעוניינים אנא פנו אלי לפרטים ralt1@netvision.net.il.
מוזמנים להשתתף בהקמת האתר גם גולשים רופאים ומטפלים היכולים לתרום ל"כמוני" וגם להשתמש בנתוני האתר שיצטברו כבסיס למחקרים ולתובנות חדשות.

המידע הזמין אכן מוביל מהפכה, משנה הרבה תפיסות מקובלות…פתאום ראינו שאפילו אושיות המדע לא כל כך איתנות כמו שחונכנו לחשוב… הצורך לקחת יותר אחריות על חיינו הולך ומתגבר. בייחוד לנוכח מצב הבריאות בחברתנו, ראו למשל את דו"ח קרן קינג באנגליה.
יתרה מזאת גם הרופאים לא תמיד זמינים בהתאם לצרכינו…למשל, יותר ממחצית החולים המזריקים אינסולין לא דנים עם הרופאים המטפלים בבעיות הנילוות להזרקה. וגם כמובן ראינו שלהעביר מידע וללמד באינטרנט זה מאד יעיל.
ולמשל, יותר מ- 25% ממקרי טיפולי חירום בבית החולים יכולים להיפתר דרך הרשת…גם מצב הסוכרת (רמות ה- HA1C) של חולי סוכרת שטופלו דרך הרשת השתפר.
 
אז מכל זוית נבחנת, משתלם לנו לשים לב למה שקורה. מחקר שהתפרסם בעיתון Psychological Science אכן הראה שמעורבותו הפעילה (כמו למשל דיווח יומי) של החולה בבריאותו משפרת את מצבו הכרוני.
 
והגולשים אכן מתחיל
ם להעביר חלק ניכר מאחריות הבריאות לעצמם…שמתם לב לבלוג שלי? 🙂
וכבר מתחילים להופיע מחקרים על רשתות הבריאות החברתיות כמו הרשת הידועה של PatientsLikeMe. במחקר הזה הראו איך משתמש החולה ברשת לתמיכה וייעוץ ALS עם חולים אחרות, כמו גם על היתרונות של נגישות החולה לתיק הרפואי האישי שלו.
ועוד…השתתפות ברשת חברתית תומכת מגינה מדמנציה. או, להשתמש ברשת הזמינה בכל מקום, במקרי לחץ דם גבוה מכפיל את סיכויי ההצלחה לשליטה בלחץ הדם.
 
מעניין לראות שכ- 40% מהמטופלים מפקפקים בדעת רופאיהם אם היא נוגדת את מידע האינטרנט שברשותם (עד לא מזמן זה היה מאד נדיר).
 
ואפשר מהחיפושים שלנו ללמוד גם דברים מעניינים עלינו בכלל, מחקר על חיפוש מידע רפואי בגוגל הראה שיש כל מיני סיבות הקשורות לחיפוש. למשל, נושא הדיאטה והפעילות הגופנית הוא נושא שעלה דרמטית בשכיחותו לקראת השנה החדשה, לעומת זאת נושאי רפואה למחלות היו שכיחים יותר באמצע השבוע ולא בסוף השבוע שבו אנחנו נחים ולא ממש רוצים להתעסק בבעיות.
אז אם אנחנו מעבירים חלק מאחריות הבריאות אלינו אין זה פלא שגם על הגנטיקה האישית שלנו אנחנו רוצים ללמוד, ראו את חברת 23andMe שב- 399$ עושה בדיקת DNA אישית. מייסד הגוגל סרג'י ברין (המולטי-ביליונר), גילה כך את גן מחלת הפרקינסון המשותף לו ולאמו והחליט לכתוב בלוג אישי הדן בסיכוי הגנטי שלו למחלת הפרקינסון.
ראו גם את הבלוג של ד"ר אורי גינזבורג שמטפל הרבה בנושא הרשתות החברתיות.
 
נושא הרשתות החברתיות אכן גולש לכל תחומי החיים, כולנו יכולים לפזר מידע ואין ספק שנושא הפרטיות יעלה על הפרק יותר מפעם אחת…
בנושאי בריאות הנושא חמור כפליים והאמת שנכונותם של הגולשים לספק נתוני בריאות לאתרים קשורה בביטחונם במעבדי הנתונים לרשימות האתרים. גוגל, מיקרוסופט ועוד חברות החליטו לקבוע סטנדרטים לשמירה קפדנית של פרטי בריאות הגולש, אני לא בטוחה שהם יצליחו. דו"ח בריטי על הפגיעה בפרטיות עם חשיפת נתוני הבריאות בכרטיס הבריאות האישי BMJ 2009;338:b1251.
 
לסקרנים, הנה עשרה אתרים חברתיים מבטיחים Ten Web Startups to Watch

למתקדמים 🙂 גולשי ה- Second Life בואו לבקר בעולם הוירטואלי TORC, של מרכז טקסס להתמודדות עם השמנה…השנה הם גם זכו בפרס עולמות וירטואליים, ראו את הוידאו.
מעניין להקשיב להרצאתו של פיליפ רוזדייל מייסד ה- Second Life.
שימו לב – אם אתם או מישהוא שאתם מכירים מעוניין לפתח מרכז בריאות ישראלי ב- Second Life אתם מוזמנים לדבר איתי…אנחנו מחפשים ומתכננים…

ולסיום, היום מוסיפים עוד אנקדוטה לשני כללי הבריאות הידועים: כדי להיות בריא צריך לאכול ירקות, לעשות התעמלות ולבדוק את עשרת דרכי האינטרנט הזמינות.
 
 

ולמתעניינים בפילוסופיה…
חוקרים מדנמרק הציעו ליישם את "עיקרון ההכבדה" גם על ההתנהלות במבול המידע הזמין לנו בימינו. אני מציינת את זה בעיקר כי את העיקרון הזה גילה בטבע (בנגב) פרופ' אמוץ זהבי בהתבוננות על תקשורת הזנבנים. עם אמוץ עשיתי את הפוסדוקטורט שלי ומשם פיתחתי את הרעיון על תקשורת ה- NO בגופנו…אכן מופלאות רשתות הקוסמוס.

מי אחראי לבריאותנו?

4 בנובמבר 2008

האם העסקים המשווקים לנו מוצרים שאחראים למחלות, פגיעות או תמותה כמו טבק או מזון ג'אנק צריכים לשאת באחריות לנזק ולדאוג לשיפור הבריאות הציבורית?
2 מומחים דנו בנושא מעל דפי ה- British Medical Journal.
סטפן סוגרמן, פרופ' למשפטים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, מאמין שעסקים פועלים רק כשמאיימים על הרווחים שלהם, כך שהסכמי רצון טוב אינם מספיקים. במקום זה הוא מציע שהממשלות יודיעו לבעלי העסקים איזה תוצאות הם רוצים וישאירו להם להחליט באיזה דרך לנקוט כדי להגיע לשם. גישה חדשה כזאת של כללים הנשענים על ביצוע, תתמקד בתוצאות. לדוגמה, מוכרי מזון ג'אנק יצטרכו להבטיח שיפחת שיעור ההשמנה בין הילדים, או מוכרי מכוניות יצטרכו לדאוג שיהיו פחות תאונות קטלניות. קנסות כבדים יוטלו על העסקים שלא יעמדו בציפיות, מה שיגביר את היצירתיות של בעלי העסקים לפתרון הבעיות.
לעומתו, טוען סטיג פרמינג, מנהל האירגון ההתנדבותי Oxford Health Alliance, שאין ערבות שהגבלות יובילו לשינוי הרגלים. מכירת חטיפים יותר בריאים לא בהכרח תוביל להרזיית הילדים ועיצוב מסלולי רכיבת אופניים לא בהכרח ישפיע על תבניות התנועה. אבל, הוא טוען שהעסקים השתנו, הם "שקופים" יותר ולכן כבר לא יכולים להתעלם מהנזקים שמוצריהם עלולים לשאת. למרות שברור שהרווחים הם בראש עינייני העסקים, הוא מאמין שפעילים בחברה ובפוליטיקה יכולים להשפיע על כיוון ועיצוב עמדות ויחד עם בעלי העסקים לקדם בחירות נכונות לבריאות ולהתנהגות. הוא מביא כדוגמה את חברת פפסי שיחד עם Quaker Oats קנו את חברת המיצים טרופיקנה כדי לייצר משקאות יותר בריאים ופחות מתוקים או חברת הסופרמרקטים Sainsbury's שהשקיעה מיליוני פאונדים בפיתוח תכנית MEND למניעת השמנת ילדים – Mind, Exercise, Nutrition … Do it
שיתוף עם בעלי העסקים נראה מוטיב חשוב לקדם.
 
ואם אנחנו בעינייני דרכי בריאות, אז הנה פסיקת הפרלמנט האירופאי בנושאי תזונה, משקל יתר והשמנה.
הועידה של הפרלנמט האירופאי אימצה את הדו"ח שהגיש אלסנדרו פוגלייטה על ה"נייר הלבן" שהוכן בנושא תזונה, עודף משקל והשמנה. הנייר הלבן הוגדר כצעד חשוב בבלימת מגפת ההשמנה והמחלות הנילוות אליה כמו מחלות לב, סרטן וסוכרת באירופה. הנקודות שהועלו כוללות חשיבות הדרכים להפצת ידע בריאותי על מזון, על פעילות גופנית ועל התנהגות. הם כוללות גם דגש חזק על התמודדות עם ההשמנה כבר מגיל הילדות כמו על תפקיד ההורים במניעת השמנת הילדים, חשיבות סימון תכולת המזון וגם על הבעייתיות של ההתמודדות בשכבות נחשלות.
European Parliament resolution on the White Paper on nutrition, overweight and obesity

מי מתעמל? או, למה לא כולם מתעמלים?

29 באוקטובר 2008

כולנו (בסביבה) יודעים שאין כמו ההתעמלות לקידום בריאותנו, יצירתיותנו, מצב רוחנו הטוב ואפילו יופינו…ובכל זאת רובנו (כ- 70% בארה"ב) בוחרים שלא לזוז. מחקר שהתפרסם בעיתון Annals of Behavioral Medicine בחן את התופעה. נראה שמה שמוביל את הפרט להתחיל להתעמל, לא בהכרח מספיק לעזור לפרט להתמיד בפעילות הגופנית.
במחקר עקבו החוקרים אחרי ההתנהלות של יותר ממאתים משתתפים שבחרו להשתתף בפרויקט של קידום פעילות גופנית וקודם לכן לא עשו התעמלות (או עשו פחות מ-150 דקות פעילות גופנית בשבוע).
אחרי 6 חודשים ואחרי שנה נתבקשו המשתתפים למלא שאלונים שבחנו 12 משתנים פסיכולוגיים וגופניים שכללו: מידת הפעילות הגופנית, תחושת היעילות וההצלחה, תוצאות הצפייה מההתעמלות, מידת ההנאה מתנועה, תהליכי שינוי, תמיכת חברים ומשפחה בפעילות הגופנית, נוחות ההגעה למרכז הספורט ומיכשור תומך התעמלות בבית ובשכונה.
בניתוח הנתונים הפסיכולוגיים ניסו החוקרים לראות איך אחרי 6 חודשים ניתן להעריך את הסיכוי לפעילות הגופנית אחרי שנה.
הנתון הפסיכולוגי הבולט ביותר שהראה סיכוי טוב לפעילות הגופנית אחרי שנה היה תחושת היעילות וההצלחה. גם תחושת הנאה, מידת הצפייה וכושר החלטה היו קשורים עם סיכוי טוב להמשך הפעילות הגופנית אחרי שנה.
זמינות מיקום ומיכשור להתעמלות הגבירו את הסיכוי להתחלת ההתעמלות אבל לא את הסיכוי להתמדה בה.

נראה שמי שממשיך להתעמל, אחרי שהתחיל מסיבה זו או אחרת, פשוט נהנה מהפעילות וגם מתוצאותיה. אז הנה עיצה – כדאי להתחיל מספר פעילויות גופניות כדי למצוא פעילות מהנה… אני, ליתר ביטחון 🙂 הולכת להתעמל יחד עם חברתי הטובה ומשלבת בפעילות גם קפה מהביל…

איך נדע לאכול בריא? או ניקוד חדש למזון – NuVal

23 באוקטובר 2008

אחרי שהמון שנים ניסו להסביר לנו על ערכו של המזון לבריאותנו על פי מספר הקלוריות שבו או על פי הרכב הפחמימות והשומנים או החלבונים, פותחה גישה חדשה.
ד"ר דוד כץ ומדענים בארה"ב הציעו לתייג את המזון על פי תרומתו לבריאות ולא על פי הרכבו The NuVal Nutritional Scoring System. המזונות והמשקאות הבריאים ביותר מתוייגים כ- 100; כמו למשל, בפירות – האוכמניות או בירקות – הברוקולי. ואילו משקאות מוגזים עם סוכר מתוייגים כמובן נמוך ביותר. לאכול בריא פירושו לאכול יותר מזונות המתוייגים גבוה ולהימנע ממזונות המתוייגים נמוך. ערך המזון אינו מצטבר, דהיינו 3 מזונות עם ערך 30 כמובן לא שוים למזון אחד עם ערך 90. כדאי לזכור, מטרת ההערכה היא לא לצבור בתזונה סה"כ יותר נקודות אלא להתמקד בבחירת מזונות עם ניקוד גבוה, דהיינו התורמים לבריאותנו.
המדע שמאחורי הגישה לוקח בחשבון את מרכיבי המזון "התורמים" לבריאות (כמו ויטמינים, סיבים או ברזל), מחלק בניקוד "המזיקים" (כמו כולסטרול, סוכר או ח' שומן טרנס) ומכפיל ב- 100 כדי לקבל את הניקוד הסופי.
הניקוד המוצע החדש אמור להחליף את ההמלצות והחישובים לצריכה יומית שהוצעו לנו על ידי רשויות כמו ה- FSA באנגליה או משרד הבריאות שלנו.
בינתיים הגישה החדשה של NuVal עדיין לא מושלמת, יש נקודות שקשה להעריך כמו איזה לחם יותר בריא בין מיגוון לחמים מוצע ולא נותר לנו אלא לעשות גם הערכות אישיות ופרטיות.

ובכל מקרה אל תשכחו – לפחות 5 מנות פירות וירקות כל יום, הוא כלל שנשאר מחייב.

על חלב שנשפך או איך רזיתי 10 ק"ג…

17 באוקטובר 2008

בחודשים האחרונים הפסקתי לאכול מוצרי חלב, מכמה סיבות שאפרט בהמשך…אחת מהן היתה רמת סוכר גבוהה שאיימה על בריאותי והפחד, שתמיד מאיץ אצלי דרכי בריאות, התווסף לשאר הסיבות…
התוצאה היתה שהתחזקתי בצורה יוצאת דופן, רמות הסוכר שלי בבוקר התאזנו תוך 3 ימים ולהפתעתי גם התחלתי לרזות בלי לשים לב בכלל…עד כה – 10 ק"ג…
זה כל כך הדהים אותי, הרי אני אוכלת נכון ועושה התעמלות בקפדנות כבר הרבה זמן… התחלתי להרהר… מה הוביל את השינוי? נראה לי שזה שינוי שהתפתח בכמה רמות כשמסקנתו – הסרת דאגת גוף בסיסית מובילה הרזייה. ייתכן שהחלב, מסיבות שונות כמו חסר בלקטז (נכון!!! בדקתי עכשו, חודש אחרי כתיבת הבלוג, ונמצאתי מאד חסרת לקטז) העיק על בריאות הגוף…גוף מודאג "שומר" על משאביו וכך ההרזייה מתעכבת גם בתנאים נכונים של תזונה וספורט. כן אני יודעת שכבר אמרתי את זה, אבל זה מרגש אותי לפגוש את זה מחדש ובטח לראות שבלי לשים לב רזיתי 10 ק"ג. 
מעניין אם שמנים רגישים יותר לחלב מאשר הלא-שמנים, לאחרונה נמצא שכל מצב הדלקתיות מוגבר אצל שמנים. אחת הבעיות של חלב ובשר היא הדלקתיות שהם משרים והקשר שלה גם להתפתחות סרטן. ואכן בדיוק התפרסם מחקר מצרפת שהראה שיש הבדל בשינויי משקל ומבנה הגוף ביחס לצריכת חלב ויוגורט בין שמנים ללא שמנים ובין גברים ונשים.
בסיכום של השנתיים האחרונות אפשר להגיד שעם פחות או יותר אותה תזונה ואותה פעילות גופנית ההבדל בין עם חלב או בלי חלב היה דרמטי אצלי (ראו גרף נתונים למטה). ללא חלב קצב ההרזייה אצלי הוא בערך פי 4 יותר גבוה מקצב ההרזייה עם חלב. המשמעות הכללית של זה היא שאם יש בתזונתנו משהוא שמעיק (כמו החלב אבל בטח יש חומרים נוספים שיכולים להעיק כמו תוצרי ה- DDT או כמו tributyltin שנמצאו להיות קשורים עם השמנה), הגוף ה"מודאג" מעכב את ההרזייה, כאילו "נלפת" בשומן… למשל, הייתי בוחנת אם במצבי מועקה כאלה רמת המיוסטטין בשרירים עולה… לאחרונה הציעו שהחלב מעיק בגלל מוטציות מסוימות של הפרות העכשוויות…
מעניין שהרפואה הסינית מציעה למבוגרים לא להשתמש בחלב שכן הוא מגביר לחות/ליחה ומוציא את הגוף מאיזון. 
רב הרשימות שאני מעלה כאן מתמקדות ברעיונות הקשורים בתנועה ובהשמנה שהם מהנושאים המובילים של חיי… ובאות להראות שדווקא גישה סובייקטיבית (למה אני עצמי שמנה?) יכולה להוביל מחקר מעניין. ראו למשל את הרשימה האחרונה על אינטגרציה בין תקשורת בין-תאית ובין השמנה, השופכת אור חדש על חיוניותם של הירקות ושהובילה אותי גם להנות בכנס הבינלאומי על ניטריק אוקסיד שנערך בברגנץ.
היות ואינטגרציה היא מילת המפתח של תרבותי, אני בוחרת להתבונן על מהלכי החיים מזויות שונות ומגוונות, כמו למשל לבחון את איזון חמשת האלמנטים על פי התפיסה הסינית. הרשימה הזאת באה להמחיש איך שינוי אמיתי נובע מגיוס כוחות אינטגרטיבי ולא בהכרח מהתקפה חזקה על נקודת חסימה בולטת (זה לקח לי הרבה שנים להבין).
אז הנה חלק מהמהלכים שהתרחשו בחודשים האחרונים (מצוינים בכוכבית), אני לא מנסה לטעון שאחד הוביל לאחר, אלא יותר שביחד קל יותר להוביל שינוי.
* כשמלאתי את שאלון חמשת האלמנטים ראיתי שחסר לאיזון "מתכת", זה אלמנט המייצג שני אספקטים חשובים, סדר והוצאה לפועל של תהליך. בדיוק אז התקלקלו שתי דלתות בפינת האוכל אצלי וחשבתי שזה יהיה רעיון נחמד להחליף אותן בדלתות מתכת (הן היו דלתות עץ קודם …"עץ" הוא אלמנט חוסם מתכת ומייצג לעומתו בעיקר התחלות). הרעיון הוא פשוט, נוכחות של מתכת בסביבה מביאה להגברת האספקט מכיוון שגם בלי לשים לב אנחנו מודעים לו בגלל שהוא שם.
* מיום שנולדתי ועד לפני כמה חודשים היה החלב מרכיב מרכזי בתזונתי. את הבוקר הייתי מתחילה עם יוגורט ובמהלך היום הייתי שותה קפה עם הרבה חלב מוקצף ולא מחמיצה לאכול המון גבינת קוטג' (3%) בכל הזדמנות. למרות שכמו כולכם גם אני שמעתי על המלצות ההיזהרות מחלב שיכול להביא לנו נזקים ואף כתבתי על זה בלוג מקיף עם מחקרים המצביעים על יתרונותיו וחסרונותיו, לא האמנתי שחלב גורם לי איזשהוא נזק… יש לי חברה שבחנה את תזונתי והסבירה לי כבר מזה זמן שלמרות שאני אוכלת מזון בריא (הרבה סלטים, טונה וגם שקדים) הרי שהחלב לא מתאים לי… החלטתי סוף סוף לבחון את העניין והפסקתי לאכול מוצרי חלב…למי שדואג לסידן כדאי להציץ למאמרו של ד"ר ברק (שגם הפנה את תשומת ליבי לשכיחות הגבוהה של רגישות לחלב בקרב היהודים) וגם לסיכום הרצאתו של ד"ר דני קרת. דני קרת גם הפנה אותי למאמרו של ביורק משבדיה שהראה שלמרות ערכם הגליצמי הנמוך של מוצרי חלב הם מגבירים משמעותית את תגובת האינסולין. מצאו גם קורלציה בין אכילת גבינות וגבינות קוטג' ובין הסיכוי לפתח סוכרת 2. ראו גם את סקירתו של אורי מאיר-צזיק.

למה עשיתי את זה עכשו? זאת שאלה מעניינת וכל הנקודות שהבאתי בוודאי יתנו לכם רמזים על למה עכשו… הנה עוד 2 נקודות…
* השתתפתי בקורס חכם על יחסינו אל עצמנו שכללו גם את יחסי הורינו ו"ניזכרתי" שבעצם אמא שלי נורא אוהבת אותי שלא לדבר על כמה אני אוהבת אותה… האם זה עזר לי סוף סוף לוותר על חלב שמייצג את הקשר הראשוני שלנו עם האם? מעניין שאכן מצאו קשר בין הנקה ובין תחושת שובע שמפתח הילד הגדל.
* התגלתה אצלי בארון האוכל מתקפת עש כל כך נוראית שלא עזר למגרה שום ניקוי או סדר שעשיתי…זוכרים את "המתכת"? בסוף זרקתי פשוט את כל מה שהיה בארון הזה…הכל…והתחלתי מחזור חדש של מזון מאופסן במיכלי זכוכית מקסימים… האם זה עזר לי לוותר על מוצרי החלב שהיוו חלק כ"כ מרכזי בתזונתי?
אני לא רוצה להלאות אתכם בעוד נקודות כאלה כמו קונצרט אופרה ששמעתי או פגישה עם מי שלא שמעתי ממנו 15 שנים… רק להזכיר לכם שכדאי לפעמים לתת אופציה לדברים שיקרו…

עברו עוד כמה חודשים והנה מצורף גרף ההרזיה שלי (ירידה בעודף הק"ג/חודש), ראו את ההבדל בקצב ההרזיה אחרי הפסקת צריכת חלב ומוצריו…