Archive for the ‘חמש רשימות אחרונות’ Category

רוצים להצטרף לגל ההרזייה הבריאה?

10 בדצמבר 2009

זוכרים את הרשימה "מהפכת הבריאות – רשתות בריאות חברתיות"  אז אני מזכירה לכם שהאתר כמוני עלה לרשת ובקרוב תשמעו עליו מכל עבר.
http://www.camoni.co.il
המון מידע, חדשות, מומחים, פורומים וכלים זמינים לשימוש כולם…בלוגים…קבוצות…מיפגשים…והכל פתוח לכולם ללא תשלום.

שאלה – האם הייתם רוצים להצטרף בכמוני ל"גל ההרזייה הבריאה"? דברו איתי ואפרט

לחובבי הטוויטר, כמוני גם כאן:
http://twitter.com/CamoniHealth
וגם בפייסבוק
http://www.facebook.com/camonihealth

מודעות פרסומת

Ig Nobel Prize 2009

3 באוקטובר 2009

פרסי הנובל המשעשע (לחייך ולחשוב) הוענקו על ידי Annals of Improbable Research בטקס חגיגי באוניברסיטת הרוורד. המרצה האורח היה המתמטיקאי פרופ' מנדלברוט (זוכרים את הפרקטלים?) שנתן הרצאה באורך דקה אחת.

אלנה בודנר זכתה בפרס על המצאת חזיה דו-שימושית היכולה להפוך בעיתות סכנה (כמו תאונה גרעינית) למסכת גז כפולה.

פרס הכימיה הוענק לחוקרים מאוניברסיטת מקסיקו שהראו איך ניתן להפוך את המשקה האלכוהולי טאקילה למוליך סופר חזק.

בפרס הפיסיקה זכתה האנתרופולוגית קתרין וייטקומב שהסבירה איך נשים לא נופלות קדימה בשעת ההריון כשהבטן שלהן בולטת כל כך חזק. יחד עם עמיתיה הם הראו שלנשים שקע יותר מודגש בגב מלגברים, וכך הגב העליון מוטה יותר אחורה ומאזן את כח הבטן הקידמי.

בפרס הרפואה זכה דונלד אונגר שחקר את האמונה השכיחה ש"פצפוץ" מיפרקים גורם לארתריתיס. במשך יותר משישים שנה הוא "פצפצץ" את המיפרקים בידו השמאלית אך לא בידו הימנית, הוא מצא כי בשתיהן הוא לא קיבלת ארתריתיס.
Arthritis and Rheumatism, vol 41, p 949

פרס הרפואה הוטרינרית הוענק לחוקרי בית הספר לחקלאות בניוקאסל שמצאו כי לקרוא לפרות בשמות חיבה פרטיים, והרבה פעמים, הובילה לייצור חלב רב יותר משמעותית מייצור החלב אצל פרות שלא זכו לשמות כינוי. תשומת לב לפרות אכן משפרת את תפוקת החלב שלהן.
Anthrozoos, vol 22, p 59

פרס הביולוגיה הוענק לפומיאקי טגוצ'י ועמיתיו מיפן שהראו כי חיידקים טרמופיליים מצואת פנדה יכולים במהירות (בגלל העמידות לחום גבוה) להפחית מסת זיהום במטבח.
Journal of the Japan Society of Waste Management Experts, vol 14, p 76

פרסים משנים קודמות:
2008
וגם 2007

משקל כהתגלמות החשיבות

1 בספטמבר 2009

תמיד אני כותבת רשימות על עודף משקל עם נימת התנצלות חבויה…היום ממש לא…
"כבד", "בעל משקל כבד", "כובד ראש"…מילים המחוברות בשפתנו לחשיבות ולרצינות. האם אנחנו שוקלים על מאזניים את האופציות העומדות בפנינו? או, למה לדעה של אחד יש יותר כובד מלדעה של האחר?
מחקר חדש אכן מראה שאפשר להאשים את כח הכובד.
פריטים כבדים דורשים יותר אנרגיה לתנועה והם יכולים אף לפגוע בנו אם נזיז אותם בחוסר זהירות. וכך, כבר מילדותנו, למדנו לחשוב יותר ולתכנן יותר בקפדנות כשאנו מטפלים בדברים כבדים, הם דורשים לא רק יותר כח שרירים, אלא גם יותר כח חשיבה.
מכאן הסיקו פסיכולוגים מאמסטרדם שמושג החשיבות מעוגן בחווית הכובד של עולמנו הפיסי ומכח המשיכה אותו אנו חווים מיום הולדתנו. וכך הציעו שייתכן ואנחנו נשקול דברים יותר ברצינות אם נסחוב משקל יותר כבד עלינו.

בסדרת ניסויים, החזיקו המשתתפים שהתנדבו לוחות עץ במשקלים שונים וזאת תוך כדי שהם נתבקשו למלא מיגוון שאלונים.
בניסוי אחד למשל הם נתבקשו להעריך שערי חליפין של מטבעות שונים, ואכן החוקרים ראו שאלה שהחזיקו לוחות כבדים יותר ראו את הכסף כיותר חשוב ובעל ערך.
בניסוי אחר על צדק, נשאלו המשתתפים כמה חשוב לדעתם שהוציאו סטודנטים מתוך מגזר ההחלטות החשובות של האוניברסיטה. גם כאן, ככל שהם נשאו לוח כבד יותר כך השיבו המשתתפים שזה נושא חשוב יותר.
בכל הניסויים נמצא שככל שנשאו המשתתפים לוח יותר כבד כך הם חשבו יותר לעומק, יותר מתוחכם ויותר מופשט.
גם מחקר זה מצטרף לעבודות המצטברות המראות שגופנו הפיסי חשוב לאיך שהמח שלנו עובד…ואולי כמו שהסינים טענו תמיד, גוף-נפש הם באמת ישות אחת.

אני כמובן לא יכולה שלא לתהות בצחוק האם זה נכון גם ביחסיות בין אנשים, דהיינו האם לשמנים חשיבה יותר עמוקה מלרזים…

Psychological Science, 2009, 20(9), 1169-1174

האחיות נחמה עם מיילס דייויס וג'ון קולטריין

29 באוגוסט 2009

כמה נחמד להעלות רשימה עם רה-מיקס מעניין של זוהר ראלט…
האחיות נחמה עם מיילס דייויס וג'ון קולטריין…הן בטח תשמחנה…

http://www.youtube.com/watch?v=08nKAyKRlHc

 

 

 

 

 

למה כדאי לאכול כמו שאכל האדם הקדמון?

25 באוגוסט 2009

את התזונה האמריקאית הנוכחית, מכנים הרופאים כ"מחלת תרבות" הקשורה בחוליים רבים. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את יתרונות התזונה בתקופת האבן (טרום החקלאות) ואת תרומתה לבריאות.
תשעה משתתפים בריאים אכלו 3 ימים את תזונתם הרגילה, אחרי זה ובמשך 7 ימים אכלו המון אוכל של תקופתנו וסיימו עם 10 ימים של אכילת תזונת תקופת האבן שכללה בשר רזה, ירקות פירות ואגוזים ולא כללה מזון מתקופות אחרות כמו מוצרי חלב, דגנים, או סוכר.
ביחס לתזונתם הרגילה הראו החוקרים שבזמן מזון בתקופת האבן היתה אצל המשתתפים ירידה בלחץ דם, עליה בגמישות העורקים, ירידה בתגובת אינסולין וירידה ברמות כולסטרול וטריגליצרידים.
חשוב לציין שהאפקט הבריאותי התרחש מהר, הניסוי היה קצר ביותר.
Eur J Clin Nutr. 2009, 63(8), 947-955
 
הנה מידע על ניסוי קודם שהראה כי גם לחולי לב עם סוכרת כדאי לאמץ את תזונת תקופת האבן וזה לא מאוחר מדי…

אם מסתכלים מה טוב בדיאטה הים-תיכונית, זה דומה לחלק התזונתי ששיך לתקופת האבן – צריכה גבוהה של ירקות, פירות, קטניות ואגוזים.

וגם כדאי לשים לב, ביות החיטה כפי שמראים מחקרים שונים החל רק לפני כ- 10,000 שנה. האבולוציה של הומו ספיאנס היא בערך בת מיליון שנה לכן זה לא הגיוני שהאבולוציה "התאימה" אותנו לצריכת חיטה ודגנים.

אם לא שמעתם על הרופא הנודע ד"ר פרייס, ספרו פתוח לקריאה ברשת –
Nutrition and Physical Degeneration
A Comparison of Primitive and Modern Diets and Their Effects
ד"ר ווסטון פרייס היה רופא שיניים לפני כמאה שנים, והוא הבחין שאצל השבטים החיים בטבע ברחבי העולם, מצב השיניים הוא מצוין וזאת כמובן בהשוואה למצבם הבעייתי של השיניים אצל תושבי ארה"ב. הוא גם ראה את הקשר בין בריאות השיניים ובריאות הגוף והשתמש בזה כמדד לחיים טובים.

החדשה הועלתה ב"כמוני".

המדיטציה הולכת ונעשית פופולרית גם אצל השמרנים

18 ביולי 2009

כבר מזמן לא רק לתמהוניים, הרבה פסיכולוגים מתחילים להשתמש במדיטציה ככלי טיפולי וחוקרי המח מתחילים לנסות להבין מה מתרחש במח בזמן המדיטציה. מעניין שלא בהכרח צריך להתאמן עשרות שנים כדי להנות מיתרונות המדיטציה.

אחרי שהראו שמדיטצית מודעות עוזרת למדוכאים יותר טוב מתרופות נגד דיכאון, קשה כבר להגיד שזה לא נגיש או לא שימושי.
J Consult Clin Psychol. 2008, 76(6), 966-78
ועוד מאמר על ראיונות עם מטופלי מדיטציה הסובלים מדכאון המסבירים את ההשפעה המיטיבה של המדיטציה עליהם.
Behav Cogn Psychother. 2009, 10, 1-18

הנה רשימה קודמת שסיכמה עוד מחקרי מדיטציה –  סוף סוף גילינו, מדיטציה טובה לגוף ולנפש.

אז מה קורה במח ואיך מרגיעה אותנו המדיטציה?
חוקרים מסין בחנו השפעת מדיטציה סינית מסורתית (integrative body-mind training) על פעילות המח אצל 86 סטודנטים וזאת אחרי תרגול קצר של 5 ימים. האימון במדיטציה שיפר את החיבור בין ה- anterior cingulated שבמערכת העצבים המרכזית ובין החלק הפאראסימפתתי של מערכת העצבים האוטונומית. חיבור כזה משפר את האינטגרציה של גוף-נפש.
הסטודנטים (שלא התנסו קודם במדיטציה) עברו במשך 5 ימים הנחיות למדיטציה או בקבוצת הבקורת לרלקסציה של 20 דקות ולמרות שכולם נהנו מהטבות התירגול, רק אצל המתאמנים במדיטציה הבחינו בשיפור הבולט בחיבור הנ"ל של גוף-נפש.
המתאמנים במדיטציה הראו לא רק זרימת דם מוגברת ל- anterior cingulate cortex הימני אלא גם ירידה בקצב הלב ומוליכות העור, שיפור בנשימת בטן וירידה בקצב נשימת החזה, כלל סימנים המעידים על פחות לחץ ומאמץ ושיפור ברוגע הריגשי שכלי.
PNAS, published online before print May 18, 2009

עוד מחקר המראה כי המודעות הפנימית קלה יותר עם התרגול המדיטטיבי.
Psychophysiology. 2008 July; 45(4): 671–677
ועל קשר הדוק יותר בין המח ובין הלב במדיטצית חמלה.
Neuroimage. 2009 May 5. Epub ahead of print

ועכשו מתחילים לחקור את המדיטציה במדעי המח גם מזויות אחרות, יכול להיות לשמדיטציות השונות יהיו אפקטים שונים. לדוגמה במחקר שנעשה בוירג'ינה על מדיטצית יוגה בודהיסטית (Deity Yoga), הראו החוקרים שהמדיטציה משכללת זמנית את הכושר הויזואלי המרחבי. ייתכן שיותר נפח מרחבי, מקל על ההתמודדות עם המצוקה.
Psychol Sci. 2009, 20(5), 645-53

במחקר אחר הראו כי מדיטצית זן מפחיתה תחושת כאב.
Psychosom Med. 2009, 71(1), 106-14

ואני כמובן לא יכולה שלא להזכיר את המודל שהצעתי על סיגנל הגז ניטריק אוקסיד כמתווך בחיבור גוף נפש.

חישובי אספקת האוכל וכמה השמינו האמריקאים?

9 במאי 2009

ממה נובעת ההשמנה בארה"ב? יותר אכילה? פחות תנועה? חוסר מנוחה?
בכנס ה-17 של ה- European Congress on Obesity שנערך באמסטרדם, הציגו חוקרים בראשותו של פרופ' סווינברן מאוסטרליה, גישה חדשה להתייחסות לנושא ההשמנה בארה"ב מאז שנות ה- 70. הם שילבו יחסים מטבוליים עם אפידמיולוגיה, חקלאות ותרמודינמיקה ולטענתם אפשר לייחס את רב ההשמנה לאכילת יתר ולא לחוסר התנועה.
בשלב ראשון, מדדו החוקרים את הקצב המטבולי של קרוב לאלף ילדים ו- 1399 מבוגרים ועל סמך נתונים אלה, חישבו כמה צריך מבוגר לאכול כדי לשמור על משקלו וכמה צריך ילד לאכול לצמיחה נורמלית.
בשלב שני הם חישבו כמה בפועל אכלו האמריקאים בשנות ה-70 ובתחילת שנות ה- 2000. את זה הם עשו על ידי הנתונים הלאומיים של אספקת המזון (כמה ייצרו וייבאו פחות כמה שייצאו, יועדו לחיות או נזרקו).
בהסתמך רק על נתוני מזון אלה, חישבו החוקרים כמה היו האמריקאים צריכים לעלות במשקל במהלך ה- 30 שנים, והישוו אותם לנתונים הלאומיים NHANES של משקל האמריקאים בשנים האלה. התוצאות היו דומות, דהיינו השינוי בצריכת המזון מסביר לבדו את העלייה בהשמנה.
אצל הילדים, התוצאות היה ממש זהות, דהיינו השמנת הילדים מוסברת על ידי אכילת יתר.
אני לא יכולה להימנע מהערה שגם אם התנועה לא משפיעה מטבולית באופן ניכר על החישובים היא יכולה להשפיע באופן עקיף על צריכת המזון…
אצל המבוגרים היה החישוב מוערך לעלייה של 10.8 ק"ג אבל בפועל היתה העלייה במשקל רק של 8.6 ק"ג. כאן הסיקו החוקרים שאולי היתה עלייה בפעילות הגופנית…הנחה בעייתית ואני הייתי אומרת אולי יש בעייה בדיוק החישוב???
לאור החישובים האלה מציעים החוקרים להפחית 350 קלוריות ליום בתזונת הילדים ו- 500 קלוריות בתזונת המבוגרים כדי להיות כמו בשנות ה- 70. או לחילופין להגדיל פעילות גופנית בכשעתיים ליום!!!
ואני לא יכולה שלא להזכיר שלאכילה 2 סיבות וגם לציין שהחישוב המעניין הוא לא כמה קלוריות אכלנו אלא איזה קלוריות אכלנו, זוכרים למשל את השפעת החלב?
כדאי לקחת בחשבון את כלל הגורמים האורגים את ניהול השומנים שלנו, כמו למשל טיב השינה או אפילו אמנות, ספירת הקלוריות היא בסופו של דבר הנגזרת שלהם…

פלסטר למעקב קלורי

1 במאי 2009

מחד אני נהנת לראות את שפע ההמצאות של תקופתנו ומאידך אני לא יכולה שלא להביע את דעתי הספקנית על הפלסטר החדש (ראו תמונה) המתוכנן ל"חולי" הדיאטה…
את הפלסטר העוקב ומדווח אחרי כמה קלוריות אכלנו/הוצאנו מתכננת חברת פילומטרון והיא עדיין לא מוכנה לפרסם על איזה עיקרון בדיוק פועל המערך. מה שכן, הפלסטר מכיל הרבה חיישנים המגיבים לטמפרטורה, קצב הלב, קצב הנשימה, מוליכות העור ומידת נוזלי הגוף.
הפלסטר משדר אלחוטית את סיכום הנתונים היומי, לטלפון הסלולרי וגם מוסיף לנתוני היום הערכת מצב, כמו  "היום אכלת יותר מדי קלוריות אז מחר כדאי שתוסיף רבע שעה הליכה נמרצת"…
האמת שעוד אין מידע על השקלול האנרגטי וכך אני לא יכולה להגיד אם הוא נכון בכלל, אבל אין ספק שזה יתפוס את המכורים לדיאטות ובטח יהיה להיט. קרוב לוודאי ישווקו את זה תחת רגשות האשם המקובלות – אם לא תקנה לך חיישן כזה אתה לא רציני ולא באמת רוצה/יכול/מוכן לרזות…

לאלה מכם שלא מכירים את השפעת הפסקת החלב על חיי אתם מוזמנים להציץ בגרף ההרזיה שלי ולראות קצב הרזייה מזורז ביותר (יותר מפי 3) המלווה את הפסקת צריכת החלב, וזאת למרות שצריכת הקלוריות היומית שלי עלתה מאז שכן הוספתי הרבה שקדים במקום הקוטג' והיוגורטים. כדאי גם לזכור שהערך הקלורי הוא לא מדד מספיק מדויק וחשוב יותר מה מקורו, אותו ערך קלורי יכול להוביל להשמנה או לא להשמנה ראו למשל את ההבדל בין פרוקטוז ובין גלוקוז. אין לי מושג איך הפלסטר המוצע יעבד כאלה נתונים, בייחוד שהדיוק הנוכחי שלו הוא די רופף (~ 500 קלוריות ליום).
אז בינתיים הכי פשוט זה לעשות התעמלות, להקדיש לעצמנו זמן ומקום ולאכול המון ירקות ולא נראה לי שכל כך חשוב לחתור למעקבים קלוריים כרוניים.

למה האשכולית מאיימת על הרפואה הקונבנציונלית?

24 באפריל 2009

זה יהיה קצת כללי מדי ובטח גם לא תמיד נכון, אבל נדמה לי שהרופאים לא אוהבים להתעסק עם תזונה, כאילו זה תחום ששייך לעקרות בית ואולי לדיאטניות. ויתרה מזאת, כשיש חשד, ההמלצה תהיה בדרך כלל להימנע מהמזון ולא דווקא לחקור את יחסי הגומלין עימו.
למשל, ההמלצה המקובלת לחולי דיברטיקולוזיס היא להימנע מאכילת אגוזים, פופוקורן או גרעינים, אולם במעקב אחרי בריאותם של כחמישים אלף איש במשך 18 שנה, לא רק שלא נמצא קשר בין מזונות אלא ובין תלונות דיברטיקולוזיות, אלא אף אולי ההפך (20% ירידה בסיכוי לדיברטיקולוזיס אצל אוכלי האגוזים לפחות פעמיים בשבוע).
JAMA, 2008, 300(8), 907-914
מזה זמן הראו כי האשכולית עשויה להשפיע על פעילותן של הרבה תרופות (Grapefruit Juice Effect) וכך להפוך אותן לטוקסיות ולכן למיגוון תרופות מלווה ההוראה, לא לאכול אשכוליות…
למה למשל לא ההפך, דווקא כן להמליץ על אכילת אשכוליות ולהפחית את מינון התרופה? או לפחות לתאם בינהן?
אני מציעה את זה שכן לאשכולית פעילות אנטי-חימצונית גבוהה, היא מפחיתה רמות כולסטרול (מחקר ישראלי) ויש לה עוד יתרונות בריאות ולכן כדאי להשקיע מאמץ בלברר איך ניתן להנות מיתרונותיה ולא רק לחסום את השימוש בה.

ודרך אגב, פטריות אכילה מבטלות את האפקט הזה של סיכון התרופות על ידי אשכוליות.
עכשו הראו גם את ההפך, בכנס The 236th National Meeting of the American Chemical Society הראו שמיץ אשכוליות אבל גם מיץ תפוזים וגם מיץ תפוחים דווקא מעכבים ספיגת תרופות ומפחיתים את פעילותן. שימו לב שזה עוד מיצים ואני מניחה שלהרבה מזונות יהיו השפעות על הרבה תרופות.
בדאגה שהאשכולית מזיקה לבריאות הנשים בחנו את השפעתה על הסיכוי לסרטן השד. במעקב קרוב ל- 10 שנים אחרי יותר ממאה אלף נשים לא נמצאה קורלציה בין צריכת האשכוליות ובין סרטן השד.
Cancer Causes Control. 2009 Feb 18. Epub ahead of print

במחקר שנעשה בקליפורניה מצאו שאצל שמנים, האשכולית מסייעת גם להרזייה וגם בעמידות לאינסולין. בשלושה חודשים, רזו אוכלי האשכולית הטריה כמעט שני ק"ג בעוד שמשתתפי קבוצת הביקורת רזו רק בשלוש מאות גרם.
J. Med. Food, 2006, 9(1), 49-54
חוקרים מאונטריו מצאו כי פלבנואיד שבאשכולית- נרינגנין Naringenin מונע השמנה וסוכרת, וזאת מבלי להפחית את רמות האכילה.
Diabetes. 2009 Jul 10. Epub ahead of print

אשכוליות ותפוזים קשורים גם עם מניעת אוסתאופרוזיס.

הכי הדהים אותי הוא עיתון הלנצט, המוביל הרפואי של תקופתנו, שמזהיר בכותרת המאמר!!! מאשכוליות, במאמר על האשה שכמעט איבדה את רגלה כאילו בגלל שאכלה בבוקר אשכולית ב- 3 ימי דיאטה. בפועל, הם מצאו לאשה קריש דם גדול ברגל, ואז התברר שיש לה היצרות של כלי דם ברגל שהרבה פעמים מובילה להיווצרות קרישים, בייחוד במצב ללא תנועה שזה היה אצלה המצב, אחרי ישיבה בנסיעה מרובת שעות. בנוסף, המליצו לאשה להפסיק להשתמש בתרופות למניעת הריון שיכולות להוביל לקרישה וגם נמצא כי היא שייכת לקבוצה גנטית של חולים בפקטור V שאצלם יש סיכוי מוגבר להיווצרות קרישים. אולי גם לאשכולית היה חלק קטן באירוע אבל בטח לא שווה את הכותרת שהובילה לאינספור מאמרים ברשת נגד אכילת אשכוליות.
Lancet. 2009 Apr 4;373(9670):1222
יש לכם אולי הסבר למה האשכולית כל כך מאיימת?
וכמו שקורה הרבה פעמים כשאני מעלה נושא לדיון, מופיעה ידיעה מאד רלבנטית ברשת…כפי שהצעתי…והפעם על השימוש באשכולית להגברת פעילותה של תרופה נגד סרטן (rapamycin) וכך לאפשר את הורדת כמות התרופה הדרושה לריפוי.

צוות חוקרים בינלאומי יצר שבב סיליקון שאמור לתפקד כמו המח שלנו

25 במרץ 2009

לפני שאפרט אני רוצה להדגיש שמבחינת השקפתי, המח הוא לא רק כלל פעולותיו הנוירולוגיות. שלל האינטראקציות שלו שחלקן כמובן ריגשיות/מיסטיות/הוליסטיות בודאי לא יתורגמו לשבבי סיליקון. אני דווקא מתעניינת בטעויות שעושה המח שלנו שהן לדעתי משקפות את אינספור הפוטנציאלים שהוא מתמודד איתם וזאת במחיר הטעויות.
ובכל זאת גם לשבבי סיליקון יש הרבה כח.
הפרויקט מכונה Fast Analog Computing with Emergent Transient States FACETS. לשבב שתוכנן יש כאילו 200000 נוירונים המחוברים דרך 50 מיליון קישורים סינפטיים והוא מסוגל (יותר מכל מחשב עד כה) לנהל מעצמו פעולות כמו לימוד. הוא יכול בין השאר גם להרחיב את היקף הקשרים הקיים כרגע ואף להגיע לרמות של המח האנושי.
זאת כמובן לא הפעם הראשונה שאנחנו מנסים לשחזר את פעילות המח, ראו את הפרויקט Blue Brain בשוויץ הנשען על בסיס נתונים ביולוגי שמעבדים נוירולוגים וזאת בסופרקומפיוטר IBM.
FACETS שואב מאותו מקור נתונים אבל במקום לחקות נוירונים הם בונים אותם, וזאת תוך שימוש בפלח סיליקון סטנדרטי של 8 אינץ'. החוקרים מייצרים נוירונים, סינפסות וקבלים הפועלים דומה לפעילות הביולוגית שבמח. היתרון בגישה הזאת במקום בסימולציה הוא שזה הרבה יותר קרוב למציאות של פעילות המח…בשלב זה המודל שנבנה הוא בהיקף הרבה יותר קטן מהמח אבל קצב פעילותו גבוה פי 10000 מהמח האנושי… לא נשמע הגיוני? האמת שהנוירונים שבמוחנו עובדים די לאט והפעילות המהירה הכוללת של המח נובעת ממקום אחר, מזה שהוא "רץ" בו זמנית במקביל.
גם חוקרים מסטנפורד מנסים ליישם גישה דומה ל FACET וגם Defense Advanced Research Projects Agency התחילו פרויקט כזה.
התחכום של FACETS בא בתכנון ועיצוב הסינפסות שפותח על ידי הנרי מרקרם ומכונה spike-timing dependent plasticity והוא שמאפשר את הלימוד ואת ההתאמה למצבים משתנים. מרקרם הסביר שהרבה נוירוביולוגים עבדו איתם בצמידות והיו חיוניים לפיתוח המודל. הרבה זה 15 קבוצות חוקרים משבע מדינות שונות. אחד האתגרים הוא בניית מודל תלת מימדי של המח במשטח דו מימדי של סיליקון. תקציב הפרויקט הוא €10.5 מיליון אירו.
מרקרם מסביר שהפרויקט בתחילת דרכו ויותר נכון להניח שיש בידם מעבד מחשבים עם קצת כישורי חישוב מקבילים כמו למח אבל עדיין לא מערכת מקבילה למח הביולוגי.
בכל מקרה זאת אמורה להיות מערכת של אינטליגנציה מלאכותית אבל היא לא תהיה מודל ביולוגי למשל לבחינת תרופות.
בשלב הנוכחי מתוכנן סופר-שבב superchip עם ביליון נוירונים ו- 1013סינפסות.
Technology Review. March 25, 2009, MIT

בדיון הכללי על לאן פני המח ושביביו יוביל, מנבא קורצוויל שעד 2045 אנחנו כבר "נתאחד" עם שבבים…נשמע כמו סרט עתידני לא פשוט לעיכול ריגשי…