Archive for the ‘חמש רשימות אחרונות’ Category

מי רוצה לסדר אותנו? החוקרים? עיתוני הרפואה?

2 במרץ 2009

שומו שמים, העיתון הכי יוקרתי ברפואה The New England Journal of Medicine פרסם החודש מימצאים ממחקר שנעשה בהרוורד [המוסד הכי יוקרתי :-)] יחד עם אוניברסיטת לואיזיאנה ואף אחד לא אומר כלום שזה מחקר כמעט חסר משמעות שעלול לגרום נזק…אני מודאגת… 
הם עקבו אחרי יחסי חלבונים/פחמימות/שומן בתזונה בלי להדגיש בכלל את סוג התזונה (דיאטה ים-תיכונית לעומת מזון מהיר, על ניטריק אוקסיד שבירקות ירוקים או על חטיפים).
אם לא היינו יודעים כבר שמהות התזונה קובעת את שיעור ההרזייה והבריאות, היינו יכולים להסתכל על המחקר, אבל כשכולם כבר יודעים, אני לא מבינה איך יכולים לקבל מחקר כזה לפרסום ועוד להפיץ אותו בכל ערוצי התקשורת כאילו שלא משנה מה שאתה אוכל העיקר שתאכל פחות.
קשה לי להאמין שהחוקרים לא יודעים שדיאטת הרזייה מקדמת בסופו של דבר השמנה…או על המחקר המראה שדיאטה ים- תיכונית מבריאה יותר מדיאטה דלת שומן.
 
פרטי המחקר: החוקרים בחנו מצבי הרזייה במשך שנתיים (אכן יותר ארוך מהרבה מחקרים) אצל שמנים שחולקו לארבע קבוצות (ע"פ התזונה שלהם) והראו כי הרזייה היתה קשורה בהפחתת מספר הקלוריות אבל לא  בסוג הדיאטה.
בניסוי השתתפו 811 גברים ונשים שחולקו ל- 4 קבוצות תזונה ונתבקשו לאכול  750 קלוריות פחות ליום:
* מעט שומן וחלבון ממוצע
* מעט שומן והרבה חלבון
* הרבה שומן וחלבון ממוצע
* הרבה שומן והרבה חלבון
בכל הקבוצות, בלי קשר לתזונה,  נמצא כי המשתתפים רזו בממוצע כ- 6 ק"ג במשך 6 חודשים ואחרי שנה התחילו להשמין קצת (20%). הם נתבקשו להתעמל קצת – 90 דקות בשבוע (להרזייה צריך להתעמל לפחות 250 דקות בשבוע) ומדי 8 שבועות הם קיבלו ייעוץ. התוצאה המעניינת לדעתי בכל המחקר היא שאלה שהשתתפו בפגישות הייעוץ (כפי הנראה אכפת להם יותר על עצמם) רזו יותר מפי 2 מאלה שלא באו לייעוץ.
N. Engl. J. Med., 2009, 360(9), 859-873

אני כתבתי (עם הרבה קישורים נילווים) לפרנק זקס, החוקר המוביל של המחקר, והצעתי שהיות ויש לו את יומני התזונה של המשתתפים שינסה למשל לראות פרופורצית הרזייה על פי כמות ירקות ירוקים או בשר ולא על פי חלוקה גסה לפחמימות-שומנים-חלבונים. הנה תשובתו:
Dear Dina,
We are checking to see if analysis by foods and food groups have or can be done with the dataset. We'll get back to you soon.
Thanks for your inquiry.
Frank Sacks
ובינתיים עוד חוקרים הביעו את מחאתם על הפרסום הזה, כמו למשל על הדיאטה הקלה שלא יכולה לשקף הבדלים.
N. Engl. J. Med., 2009, 360(21), 2247-2248

העלו את זה גם בנרג' 

ועוד מחקר שמסעיר את כולם מכיוון שהתפרסם בלנצט, עודף משקל קשור עם חיים יותר קצרים. אני חייבת להעיר/להאיר, ראשית לקבץ נתונים של כמעט מיליון איש בוודאי מכסה על מיגוון הקשרים עם תוצאות סותרות, אז בעצם זאת לא התמונה האמיתית. ויתרה מזאת ההרזיה המומלצת לא הוכחה כמאריכת חיים, להפך אם היא לא נעשת נכון היא מובילה לפגיעה נוספת בריאות. אז החשיבות היא לא המשקל אלא הבריאות, הרבה פעילות גופנית והמון ירקות…
מעניין וקשה להבין, שלכשאשה אחת יש קריש ברגל בגלל הרבה סיבות בריאות אבל גם שאכלה אשכוליות 3 ימים, הלנצט מפרסם מאמר מלא על זה…חבל שלאשכוליות אין נציג בעיתוני הרפואה…
The Lancet, 2009, 373(9670), 1222

מודעות פרסומת

למה דווקא השרירים של השמנים מקדמים השמנה? מיוסטטין…

27 בפברואר 2009

למרות שכולנו יודעים שפעילות גופנית היא חיונית לבריאותנו, דווקא במצבים שהיא קריטית במיוחד, כמו במצבי עודף משקל או סוכרת 2 היא קשה שבעתיים.
מחקר חדש מאוניברסיטת קלגרי מראה כי השרירים של בעלי עודף משקל וגם של בעלי סוכרת 2 "קושרים" קשר נגד תנועת בעליהם.
החוקרים הראו שהשרירים של נשים שמנות מאד, מייצרים כמויות גדולות של החלבון מיוסטטין, חלבון המעכב את צמיחת השרירים. דהיינו קשה יותר לחולה הסוכרת או לשמן לפתח שרירים שזה המערך החיוני לבריאותו.
החוקרים מניחים כי כבר במצב הטרום-סוכרתי (עמידות אינסולין), השרירים "מוטעים" לחשוב שאין מספיק אנרגיה ומגורים להפריש מיוסטטין לצמצם את הפעילות הפיסית. זה שבדם יש כמויות סוכר ניכרות לא משפיע על תחושת השריר שלו אין אנרגיה, בגלל העמידות לאינסולין שחוסמת את כניסת הסוכר לתאים. אכן המעבר ממצב טרום סוכרתי למצב סוכרתי מלווה באיבוד מסת שרירים.
Diabetes 2009, 58: 30-38
לא בכדי הציעו חוקרים מדנמרק להתייחס לשריר כאל רקמה אנדוקרינית כשהמיוקינים שבה יכולים להפעיל אנטי-דלקתיות ולסייע במניעת מחלות כרוניות כמו סוכרת או מחלות לב.
Mediators Inflamm. 2008; 2008: 109502
בכנס 2009 – Endocrine Society's 91st Annual Meeting in Washington, D.C הראו חוקרים מבוסטון שחסימת מיוסטטין אכן מגנה בפני השמנה.

הנה עוד סיבה שתומכת במסעותי לקידום בודי בילדינג במצבי השמנה, סוכרת 2 ושמירת הנעורים…
 
כמו שכתבתי עם פתיחת הבלוג הזה, "דאגת הגוף" למניעת בזבוז אנרגיה, מפעילה רב-מערכות ולכן הפיתרון צריך לכלול את שינוי עקרון המערכת, אחרת כל ניסיונות ההרזייה ייכשלו במוקדם או במאוחר…המיוסטטין הוא רק קצה קטן של הר האסטרטגיה המבטיחה חוסר-הרזייה.
זוכרים את הרשימה על החיות ללא מיוסטטין שיש להן כמויות שרירים אדירות? ועל החברה Acceleron המפתחת מעכבי מיוסטטין לקידום השריר?
 
כמה ק"ג הרמתם היום?

גם כשאין כדאי לפעול מתוך היש, לפעמים צריך עזרה…

21 בפברואר 2009

הבוקר ראיתי שני סרטוני TED של זוכי שנת 2009 והם הזכירו לי את הנושא המרכזי של בלוג זה  – כמה כדאי להסיר דאגה…  כמו שמציעה "זו ש…" שנסעה לסיני…
מצוקה, פחד, מחסור תמיד ינציחו את עצמם בעוד שהתחברות לשפע יכולה בקלות יחסית להתיר את הבעיות. זה בטח למה שמתכוונים מקדמי האהבה. 
מפעלו של ביל סטריקלנד הקדר ואוהב המוסיקה, התבסס על ההנחה שעם אטמוספרה תרבותית, שפע וכבוד יוכלו גם תושבי שכונות המצוקה בפיטסבורג להגיע להישגים. אהבתי את חיבתו למזרקות מים המייצגות שפע והוא אכן דואג להקים מיזרקה בכל מרכז שהוא בונה. אתם מוזמנים להנות מהרצאתו ושימו לב לביצוע…אין כמו מוסיקה.
ועוד על מוסיקה, השנה זכה בפרס גם חוזה אנטוניו אבראו, המוסיקאי והרפורמר החברתי שייסד בוונצואלה את El Sistema. ב- 1975 הוא החליט שהילדים בונצואלה צריכים מוסיקה קלאסית לחייהם, וכך הקים עד היום 102 תזמורות של בני נוער,  55 תזמורות של ילדים ו-270 מרכזי מוסיקה. כמו שאמרתי אין כמו מוסיקה, תהנו
ואל תחמיצו את ההרצאה של איימי מולינס על כח העל של המון זוגות רגליים.

אחרי שראיתי את הסרטונים המדהימים הלכתי לשחות, שוב צורת תנועה של כל כך שפע, שרק האוהבים לשחות יכולים להעריך. זה לא מפליא לכן שאני כל כך שמחה לספר על המחקר הבא שהראה שלשחיינים יש כושר לב-ריאה טוב יותר מלהולכים.
במעקב שנעשה באוניברסיטת דרום קרולינה, במשך 30 שנה, אחרי 40,547 גברים בגילים 20-90, נמצא כי נפטרו 3,386 מהם. שעור התמותה בין השחיינים היה נמוך בכ- 50% משיעור התמותה של הלא-מתעמלים ושל ההולכים או הרצים בקביעות.
IJARE, 2(3), August 2008
הידעתם שגם דינוזאורים שחו? האם זה קשור לזה ששחייה היא כל כך מהנה? זה נכון כמובן גם לצורות תנועה אחרות כמו היעילות המוגברת של משחקי תנועה כמו כדורגל לעומת ספורט מונוטוני ומשעמם.

הנה שתי דוגמאות לחוסר יעילות בהרגלי תנועה המופעלים מלחץ במקום מאהבה:
במטרה לשפר את בריאות הלב הפעילו חוקרים מניו-יורק את ניסוי FIT HEART. כשבן משפחה אושפז בגלל בעיות לב, הם ניצלו את האירוע (הפחד?) להגביר את המודעות ולהשפיע על בני המשפחה לאמץ הרגלי בריאות טובים יותר, תזונה דלת שומנים ופעילות גופנית. 501 משתתפים בריאים השתתפו בתכנית אבל אחרי שנה של "התנהגות טובה" לא נראו הבדלים ברמות הכולסטרול בין מאמצי הגישה הבריאה ובין אלה שלא. נראה שהרגלים המונעים ממצוקה/פחד לא מובילים לשיפור בריאות.
Circ Cardiovasc Qual Outcomes, 2008, 1:98-106
בניסוי השני במסגרת  HF-ACTION, הציעו למעל 2300 חולים אחרי התקף לב, תכנית התעמלות אגרסיבית לשיפור מצב ליבם (כולל שיעורי כושר ולחלקם מתנה של הליכון כושר הביתה). במעקב במשך כמעט 3 שנים, לא נמצא הבדל בין המתעמלים מאד ובין קבוצת הבקורת (קיבלה הנחיות סטנדרטיות לשמירה על בריאותם) לא במספרי ימי אישפוז וגם לא בשיעור התמותה.
American Medical Association, 2009; 301: 150-1 
כן כדאי להשקיע בייעוץ אישי ל"הגיע" אל החולים שרבים מהם נוטים להדחיק את מצבם.

ומחקר חדש על עוצמתו של הדיכאון בפגיעה בבריאותנו. במעקב במשך 13 שנים אחרי 1200 זוגות תאומים ששרתו במלחמת ויאטנם, נמצא כי לאלה שהיו מדוכאים היה סיכוי כפול לפתח מחלות לב. בגלל שנחקרו תאומים ניתן היה למצוא גם שהסיכוי הזה היה חזק יותר מהסיכוי הגנטי.
67th annual meeting of the American Psychosomatic Society, Mar. 4-7, 2009 Chicago

על הרזיה דיברנו כבר מזמן, דיאטות מגבילות מובילות במוקדם או במאוחר להשמנה ואילו הסרת המגבלות מובילה להרזייה טבעית ובריאה…אני אשלח בשמחה מאמרים לכל מי שירצה…

וכמה מתאים לסיים את הרשימה הזאת בשיר המדהים של ג'ון לנון "תארו לכם" – IMAGINE או בשיר שלו שאני כל כך אוהבת WOMAN.

AAAS Annual Meeting ועל הרגלי האכילה הקדומים

13 בפברואר 2009

בימים אלה, February 12-16, 2009, נערך הכנס השנתי של ה- AAAS בשיקגו. נושא הכנס המקיף הוא "Our Planet and Its Life: Origins and Futures" וכדאי גם לזכור שזוהי שנת ה- 200 להולדתו של צארלס דרווין אז שולבו הרבה נושאי אבולציה בכנס.
מאמר מקיף בסיינטיפיק אמריקן, פברואר 2009, על תורתו של דרווין.

עם התפשטות ההשמנה ויחד איתה גם התאוריות על התפתחות התזונה, נעשה בכנס הזה מאמץ לחקור מדעית את המידע השייך להתפתחות הרגלי התזונה מלפני עידנים ולהפריד עובדות מהשערות דימיונית. אישית אני רוצה לציין שהרבה פעמים השערות דימיוניות לכאורה, מובילות דווקא לפריצות דרך.  
אז בין נושאי הכנס למשל, איך התפתחו הרגלי המטבח שלנו. כאן הובאו מימצאים של חוקרים מקולורדו שבחנו את מבנה ואת שחיקת השיניים והסיקו שגם "מפצחי האגוזים" ("Nutcracker Man") עשו זאת בעיקר בזמני חירום אבל העדיפו בחיי היום-יום מזונות עם מבנה רך יותר. דהיינו, זה שיש לנו מכונית ספורט לא אומר שתמיד ניסע במהירות של 250 ק"מ לשעה.
ראו גם את העבודה “Early Humans Were Nuts About Seed.”

נושא אחר של הכנס הוא הקשר האבולוציוני להשמנה שבימינו. ההנחה היא שהתאווה הבלתי נשלטת להמבורגר ולמזון מהיר, מקורה בצמיחה הדרמטית של המח והגוף האנושי שקרתה לפני כ- 2 מיליון שנה. דיאטות מרוכזות תזונתית ומועשרות נדרשו כדי לספק את דרישות האנרגיה המוגברות של בני האנוש בעלי המח הגדול וכדי להתחיל לפתח את כלכלת הציד והלקט. דרך אגב ביות החיטה כפי שמראים מחקרים שונים החל רק לפני כ- 10,000 שנה, אז אין זה פלא שיש הטוענים שלחם אינו שייך במקורו לתזונתנו הטבעית.
המעבר המהיר לחיים בעידן המודרני שאינו מחייב תנועה לקיום, גרם לחוסר איזון מסיבי בין הרגלי האכילה ובין דרישת האנרגיה וכך ממלא מעבר זה תפקיד מרכזי בהשמנה. כמו שכולכם יודעים אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים הרגלי תנועה ושינויי תזונה להחזיר את האיזון לקדמותו….בטח שמתם לב ל"שיר השרירים"…
לפני 2 מיליון שנים היה המעבר לצורך בתזונה המועשרת חיוני להתפתחות האבולציונית של אבותינו, אבל היום כשהפסקנו לזוז אנחנו בצרות. האם ידעתם שכרבע מאנרגיית המנוחה שלנו מופנית אל פעילות המח (אצל אבותינו הקופים זה בערך כ- 10%). אין זה פלא לכן שקרובינו הקופים יכולים להיזון בעיקר מפירות ומעלים ירוקים ואילו אנחנו רוצים בשר ותזונה מועשרת לספק את דחפינו. פעם היו אבותינו נודדים מרחקים גדולים (~ 13 ק"מ ליום) להשיג תזונה כה מועשרת אבל בימינו כשהתחכמנו ואנו כבר לא צריכים לזוז אנחנו ביתרות אנרגיה מדאיגות… הביוכימיה קצת יותר מורכבת מרק חיבור או חיסור וחוסר התנועה מוביל להרבה מדווים נוספים, אני כיניתי את המצב כ- "דאגת הגוף".
 
ועוד בכנס:
הבלוג המדווח של New Scientist היישר מהכנס.

על רשתות חברתיות המגדילות את הקף החברים המתאימים, ומעניין שהן די דומות לאופי החברים בפועל.

על דת הטבע וההתיחסות אל האדמה הכוללת התפעמות, פליאה ענווה והכרת תודה וגם על האתיקה האקולוגית ecomorality.

פחות או יותר הושלם הגנום הנאנדרטלי. הנאנדרטלים לא כמונו
 
על הגנטיקה שמאחורי התפתחות התזונה האנושית, כמו מספר ההעתקים של גן העמילז (AMY1) שמשפיע על תזונת העמילנים.

יישום טקטיקות שונות להתמודדות עם מצבי לחץ כפי ששניתן ללמוד מטקטיקות אבולוציוניות.

על מולקולות אינטלגנטיות הפוגעות רק בתאים סרטניים ולא בתאים הבריאים.

על בדידות ואזורי המח.
.
ועודבכנס…קופים ויונים יותר חכמים משחשבנו…

שוקולד היה בצפון אמריקה כבר מזמן

8 בפברואר 2009

לא בכדי האצטקים אהבו לשיר:I drink chocolate, it makes me happy, my heart rejoices השוקולד מיטיב עם פעילויות הלב וגם עם מצבי סוכרת, הרזייה, ואפילו שיעול ראו מחקרים בהמשך… היום נזכרתי בו דווקא בגלל מימצאים ארכאולוגיים. 
התבוננות חדשה באגרטלים (ראו בקישור) בני אלף שנים מניו-מקסיקו, הפתיעה את כולם שכן נמצא כי הם שימשו לשתיית שוקולד. מכאן ניתן ללמוד ששוקולד היה בשימוש בצפון אמריקה הרבה לפני שחשבו וגם שהוא היה מעדן יוקרתי ליחידים בשעת טקסים מורכבים.
בין המאות התשעית לשתיים עשרה היה הקניון Chaco בניו-מקסיקו, הומה מפעילויות. האזור האינדיאני השומם היום, היה פעם, אחת ההתיישבויות החשובות של שבט האנסאזי. באוניברסיטת ניו-מקסיקו חוקרים הארכאולוגים את האגרטלים של השבט ב- 8 השנים האחרונות. אגרטלי קרמיקה אלה קושטו באיורים גאומטרים בצבעי כחול-אפור ורק עכשו כשחקרו בהם שרידי תאוברומין (חומר המעיד על קקאו), הבינו שאגרטלים אלה כמו אגרטלים של שבט המאיה, יועדו לשוקולד. את המשקה הכינו מזרעי קקאו מעורבים במים, תירס וצ'ילי.
 
זה כמובן ממקם את השוקולד בצפון אמריקה לפני בואם של המתיישבים מאירופה ויתרה מזאת גם מעיד שהיה פעם ערוץ מסחר ארוך, יותר מ-2000 ק"מ, בין מרכז אמריקה לצפונה. שבט האנסאזי ייבא עוד פריטים אקזוטיים ממרכז אמריקה כמו ציפורי מקאו (תוכי) אדומות ופעמוני נחושת. עכשו אנחנו יודעים שהם ייבאו גם שוקולד.
זה היה מאד יקר להביא שוקולד מכאלה מרחקים ולכן אין ספק שהוא ייצג ססטוס ומעמד גבוה ושימש לטקסים יוקרתיים.
Proc Natl Acad Sci U S A. 2009, 106(7), 2110-3
 
כמובן נזכרתי שכתבתי כבר מזמן חדשה על שוקולד לאתר "רפואה אינטגרטיבית", הנה החדשה כלשונה:
נראה שהאצטקים לא טעו כשהם שרו "אני שותה שוקולד, זה עושה אותי מאושר וליבי שמח"
 "I drink chocolate, it makes me happy, my heart rejoices" במחקר עם אינדיאנים משבט הקונה בדרום אמריקה נראה כי למרות שיש להם דיאטה עתירת מלח יש להם לחץ דם נורמלי, כל זמן שהם צורכים כמויות גדולות מהקקאו המקומי העשיר בפלבנואידים. אבל עם מעברם לעיר ועם ירידה בצריכת הקקאו המקומי יש ללחץ דמם נטייה לעלות.
J Cardiovasc Pharmacol. 2006;47 Suppl 2:S103-9

אני חייבת להפנות את תשומת לבכם ל- NO (הכוכב של הבלוג שלי), התברר שהפלבנואידים- flavan-3-ols, בהם השוקולד הכהה עשיר, פועלים על ידי הגברת הביו-פעילות של ה-NO וכך מקלים על הרחבת כלי הדם והורדת לחץ הדם.
JAMA, 2003, 290(8), 1030-1031
הנה עוד 3  מאמרים המראים איך השוקולד הכהה מרגיע מתח, מייטיב את גמישות העורקים ומשפר את התנועה בכלי הדם.
Circulation. 2007;116:2376-2382
Nutr Rev. 2006, 64(3):109-18
Circulation. 2009, 119(10), 1433-41

לא בכדי נבחר השוקולד להיות מרכיב מוביל בתזונה הטובה ביותר להגנה על הלב. זוכרים  את ה- Polymeal?
חצי כוס יין ליום, חצי ק"ג דגים בשבוע, 400 גרם ירקות ופירות ליום, 100 גרם שוקולד ליום, 68 גרם שקדים ליום ו- 2.7 גרם שום ליום.
BMJ 2004, 329(7480), 1447-1450

שוקולד חדש Slimmer's Chocolate יכול אף לסייע בהרזייה, הוא דרך אגב מכיל גם גוארנה, ארטישוק, תה ירוק ולציטין.
אכילת שוקולד כהה מפחיתה את התיאבון יותר מאשר אכילת שוקולד חלב. שוקולד כהה גם מפחית את העייפות של הסובלים מעייפות כרונית.

שוקולד בהריון משפר את מצב הרוח של האם ומיטיב עם הנולדים  
Early Human Development, 2004, 176(2), 139-145
 
ועוד, חוקרים מארה"ב הראו כי מרכיב פלבונואידי בשוקולד pentameric procyanidin חוסם את התרבות תאי סרטן השד בתרבית.
Mol Cancer Ther., 2005, 4(4), 537-546
 
השוקולד טוב גם לסוכרתיים – במעקב אחר עמידות לאינסולין ולחץ הדם של 15 מתנדבים בריאים מצאו חוקרים מאיטליה כי תוספת, במשך שבועיים, של 90 גרם ליום שוקולד כהה אך לא של שוקולד לבן שיפרה את העמידות והרגישות לאינסולין והורידה את לחץ הדם הסיסטולי.
Am J Clin Nutr, 2005, 81(3), 611-614
שוקולד כהה הוביל להטבה גם אצל בעלי לחץ דם גבוה ועמיד
ת לאינסולין.
J Nutr. 2008 Sep;138(9):1671-6

והשוקולד טוב גם לשיעול עיקש. התאוברומין שבשוקולד יעיל פי 3 מקודאין שהוא החומר בו משתמשים כרגע לעצור שיעול טורדני וגם אין לו את השפעות הלוואי שיש לקודאין.
The FASEB Journal. 2005;19:231-233
 
דרך אגב, אם אתם מכורים לשוקולד, הליכה של 15 דקות יכולה לבלום את ההשתוקקות הזאת…
 מזמן אמרתי שכדאי לעשות התעמלות…

סוכר, סוכרת, התעמלות וכושר קוגניטיבי

4 בינואר 2009

כבר ראינו שפעילות גופנית משפרת את הכישורים הקוגניטיביים שלנו, ועכשו נראה שגם המזון שאנחנו אוכלים משפיע מיידית על הכושר הקוגניטיבי, כשלפחמימות ההשפעה הבולטת ביותר. מחקר מהמחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת טפטס הראה כי כשמשתתפים עשו דיאטה ומנעו מעצמם אכילת פחמימות הם הצליחו פחות במבחני זיכרון לעומת אלה ששמרו על אכילת פחמימות בתזונה דלת הקלוריות. עם תוספת פחמימות לתזונה השתפרו מבחני הזיכרון.
החוקרים משערים שהיות והמח משתמש בסוכר כדלק העיקרי שלו והיות ואין לו דרך לאגור את הסוכרים, הירידה בתזונת הפחמימות פוגעת מיידית בכישורים הקוגניטיביים שלנו.
בניסוי השתתפו 19 נשים בגילים 22-55 שנתבקשו לבחור בתזונה דלת קלוריות עם מעט או עם יותר פחמימות. בתקופה שבה הן ניזונו עם מעט פחמימות, הראו התוצאות פגיעה בכישורי הזיכרון. התזונה דלת הפחמימות כן הראתה שיפור במבחני עירנות, זה מתאים לתוצאות מהעבר שהראו כי תזונה עתירת חלבונים או שומנים יכולה להגביר כישורי תשומת לב.
 Appetite. 2009 Feb;52(1):96-103
האם זה קשור גם למצבם הקוגניטיבי של חולי סוכרת?
במחקר אפידמיולודגי שנערך במסצ'וסטס, נבדק הקשר בין סוכרת 2 ובין הסיכוי לפגיעה בכושר הקוגניטיבי. לשם כך נאספו נתונים מ-1917 אנשים בגיל ממוצע של 76 שנה, בין השנים 2002-2006. אכן נמצא כי אצל חולי סוכרת מהירות עיבוד המידע הקוגנטיבי נמוכה יותר, והיא הולכת ומחמירה במהלך שנות הסוכרת. גם בקרב חולי סוכרת לא מאובחנים, נמצאה מהירות עיבוד קוגניטיבי נמוכה ביותר, וירידה בזיכרון.
American Journal of Epidemiology 2008 168(10):1132-1139
וכמו בהרבה מקרים, כשאני כותבת על נושא מסוים, מופיעים עוד מחקרים בתחום, הנה אחד לדוגמה. סוכרת אכן קשורה עם ירידה בכושר הקוגניטיבי, ירידה המורגשת כבר בשלבים הראשונים של המחלה. 
Neuropsychology, 2009, 23(1), 1-9
ועוד מחקר, הפעם של ד"ר יפה חוקרת ממכון גרטנר, שהראתה קורלציה אצל חולי סוכרת מבוגרים בין עליה ברמת AIC (רמה ממוצעת של עודף הסוכר בדם) וירידה בכושר הקוגניטיבי.
Diabetes Care. 2009 Feb;32(2):221-6
אצל מבוגרים נמצא קשר בין דמנציה ובין  שעור אפיזודות חריפות של היפוגליקמיה. האם הדמנציה קשורה בחוסר סוכר לתאי המח?
JAMA. 2009, 301(15), 1565-1572
במעקב אחרי 13,693 תאומים מעל גיל 65 בשבדיה, נמצאה קורלציה בין סוכרת ובין דמנציה ואלצהיימר. ככל שהסוכרת התחילה בגיל מוקדם יותר היה שיעור האלצהיימר גבוה יותר.
Diabetes, 58:71-77, 2009
במחקר שנעשה בצרפת נמצא כי הסוכרת קשורה עם יותר דמנציה וסקולרית אבל לא עם אלצהיימר.
Diabetes Care 2009 32: 169-174
רמות הגלוקוז בדם ולחץ דם הם מדדים למצב קוגניטיבי גם אצל בריאים.
Psychology and Aging, 2009, 24(1), 154-162
בגיליון מרץ 2009 של העיתון Archives of Neurology הנושא המרכזי היה אכן הקשר בין מחלות מטבוליות ובין מחלות נוירולוגיות. למשל, שילוב של סוכרת ושל רמות כולסטרול גבוהות מאיץ את התקדמות האלצהיימר.

בגיליון אפריל 2009 של העיתון  Journal of Alzheimer’s Disease הנושא המוביל של כל המאמרים הוא הקשר האפשרי בין התפתחות הסוכרת לבין התפתחות האלצהיימר. האם זה החיים בחברת שפע? לחץ עבודה? מתח נפשי? מזון מהיר?

מעניין שכשקיצצו למבוגרים בריאים בני כ- 60 את רמת הקלוריות בתזונה בכ-30% למשך 3 חודשים, רמות האינסולין בדם שלהם פחתו ומידת הזיכרון הורבלי שלהם השתפרה מאד (20%).
ראו סקירה ב- Scientific American
 PNAS, online before print January 26, 2009
וגם לאוכלים תזונה ים-תיכונית, סיכון מופחת לירידה בכושר הקוגניטיבי.
Arch Neurol. 2009;66(2):216-225

בחקר נזקי המח המלווים את הדמנציה נראו תופעות אחרות במח אצל חולי סוכ
רת דמנטיים (ובייחוד אצל מקבלי טיפול נגד הסוכרת) לעומת כאלה שאין להם סוכרת או שאינם מטופלים.
Arch Neurol. 2009 Jan 12.Epub ahead of print

מעניין לציין שהפעילות קוגניטיבית אינה נפגעת אצל בני העשרה עם סוכרת נעורים. במעקב במשך 18 שנים אחרי ילדים סוכרתיים ולמרות שיעור היפוגליקמיה ניכר, לא נראתה אצלם ירידה בכושר הקוגניטיבי.
Diabetes Care 2008 31: 1933-1938
עכשו הראו חוקרים מניו-יורק בעזרת סריקות fMRI, איך עודף גלוקוז שאינו מנוצל קשור עם פגיעה פיסית במח. אנשים שאינם מנצלים את הגלוקוז ביעילות (חולי סוכרת או שבץ) נוטים לסבול יותר משכחה וגם לסבול יותר מפגיעה באיזור הלמידה והזיכרון בהיפוקמפוס (dentate gyrus) שבמח. בעבר הראו החוקרים כי פעילות גופנית אכן מפחיתה את איבוד הזכרון המלווה את ההזדקנות וזאת על ידי הגברת קצב ספיגת הגלוקוז לתאי השריר.
Ann Neurol. 2008 Dec;64(6):698-706
דרך אגב, חינוך גבוה משפר את הזיכרון ואת הפעילות הקוגנטיבית אך אינו משפיע על קצב הידרדרות הזיכרון עם השנים.
Neurology 2009 72: 460-465

והאם זה קשור לאלצהיימר?
הרעבת המח מגלוקוז ומחמצן (למשל במחלות לב המפחיתות אספקת דם למח) קשורה בעקיפין עם עלייה בתהליכים מובילי אלצהיימר.
Neuron. 2008 Dec 26;60(6):988-1009
מחקר חדש מראה שאינסולין עשוי להגן בפני נזקי אלצהיימר ויש המכנים את האלצהיימר "סוכרת מח".
PNAS published online before print February 2, 2009

ראוי לזכור שדרכי המח שלנו מתוחכמות, המח יודע לעבוד לא רק על גלוקוז אלא גם על לקטאט

ובכל מקרה כמו שמובא בבלוג הזה מקדמת דנה, כדאי להתעמל, לאכול מאוזן ולמנוע התפתחות סוכרת…

התעמלות אירובית אכן משפרת זיכרון ויכולות קוגניטיביות שאבדו עם הגיל.
Br J Sports Med. 2009 Jan;43(1):22-4
וגם התעמלות מנטלית עוזרת… ואל תשכחו אומגה 3 שעוזרת להרבה דברים נוספים.
ועוד…לא כל ירידה בכושר הזיכרון קשורה עם דמנציה מאוחר יותר…
הידעתם ששרבוט סתמי על הנייר מחדד את הזיכרון?

עוד סיבה לאכול פחות ולהיות צמחוני – להציל את הכלכלה

10 באוגוסט 2008

רוצים להציל את הכלכלה? תעשו דיאטה… זה המסר שמומחי האקולוגיה בארה"ב מנסים לשדר וזאת כדי למנוע את משבר האנרגיה הצפוי. 
דוד פימנטל מאוניברסיטת קורנל סיכם מיקבץ מחקרים בעיתון Human Ecology להראות את הבזבוז העצום בשרשרת המזון בארה"ב. כדי להבהיר את הרעיון הוא עשה הערכה של כמה אפשר לחסוך? למשל, עם שינויים לא גדולים בתעשיית התירס – 50%. ואם אכן נחסוך כמחצית מהוצאות תעשיית התירס, נוכל גם לחסוך בעלויות הדלק הנדרשות.
אז איך לעשות את זה? ראשית צריך לשנות את הדיאטה המקובלת. האמריקאי הממוצע צורך 3747 ק"קלוריות ליום, שזה דרך אגב, כפול קלוריות ממה שהומלץ לו על ידי ה- FDA. כדי לספק לאזרח כמויות קלוריות כאלה צריך להשתמש בכ- 2000 ליטר של דלק בשנה לכל אחד שזה כ-19% מכלל צריכת האנרגיה של ארה"ב. נראה שכדאי לאכול פחות…
על לזרוק לזבל פחות אוכל מבוזבז נדבר בהזדמנות אחרת…

רצוי גם להיות צמחוני 
היות שכמחצית מצריכת האנרגיה בתעשיית המזון מושקעת בייצור מוצרים מן החי (בשר, חלב וביצים). כדאי לנו להיות צמחוניים… זה כמובן חוץ ממה שאנחנו כבר יודעים שזה בריא.
כדי לייצר קילו אחד של חלבון מן החי צריך להשקיע כ- 6 ק"ג של חלבון מן הצומח. מכאן ניתן לחשב שכמות האנרגיה הנדרשת לייצור תזונה מן הצומח צורכת שליש פחות מכמות האנרגיה הנדרשת לתזונה מן החי.
אבל לא רק הירידה בצריכת הבשר תעזור למאזן האנרגיה, גם הבריאות שתלווה את שיפור התזונה תקצץ משמעותית בהוצאות הרפואיות הכוללות.
פימנטל השקיע גם בחישוב הבזבזני של תעשיית מזון הג'אנק שהוא לא בהכרח רב קלוריות (דיאט) אבל הוא רב הוצאות. למשל, בקבוק משקה דיאט המכיל קלוריה אחת "עולה" יותר מ- 2000 ק"קלוריות לייצר (1600 ק"קלוריות עולה לייצר רק את פחית האלומיניום).
על הפורענות של התזונה בימינו מדבר בעניין גם מרק ביטמן
 
כדאי גם לייעל את החקלאות
שינויים נוספים לתעשיית המזון הוצעו גם בייעול תעשית החקלאות עצמה, כמו סוג החשמל בחוות, ייעול והפחתה בשימוש במכונות, דשנים מתאימים, שימוש במדבירי מזיקים וכד'.
עצה מעניינת שנשמעת כבר הרבה זמן היא הורדת מרחק שיווק המזון. היום בארה"ב המזון עובר כ- 2400 ק"מ ממקום ייצורו למקום צריכתו, נתון שמעלה בכ- 40% את האנרגיה הדרושה לאותו מזון המשווק בסביבתו. תנועה חדשה של buy local אכן מתעוררת בארה"ב.
 
אם יקשיבו לעצותיו של פימנטל (מעניין אם גם הוא צמחוני) אפשר יהיה להוריד את הוצאות תעשיית המזון בחצי!!!

ובאותו נושא… הדיון על Creating a World that can Feed Itself…כדאי להקשיב…

ניטריק אוקסיד (תקשורת) והשמנה, או למה כדאי לאכול המון ירקות ירוקים?

1 ביולי 2008

שני נושאים מרתקים את חשיבתי המדעית לאורך השנים: השמנה ותקשורת ראשונית (מערך התקשורת שלנו באמצעות גזים רדיקלים כמו ניטריק אוקסיד NO). לא קשה להבין שאת הרשימה הזאת כתבתי בעניין כפול ומכופל שכן היא מקשרת בין השמנה ובין מעורבות הגז NO.
מתחיל להצטבר מידע על ירידה ברמות ה- NO אצל הנוטים להשמנה (וגם אצל חולי הסוכרת) ואני רוצה להציע שזה נובע מההשמנה שהיא בפועל "הורדת הילוך" לגוף.. המשאבים מופנים מן הפעילות השוטפת אל המאגרים ואולי בגלל זה נדמה שאין צורך במערכת תקשורת ראשונית מאד פעילה. מזכיר אולי הזדקנות שגם היא מלווה בירידה בזמינות ה- NO. מעניין שלהשמנה ולהזדקנות יש הרבה משותף.
בניסוי שנערך באוסטריה, השתתפו 57 בני נוער שמנים ו- 57 בני נוער תואמים בעלי משקל תקין. אצל בני הנוער השמנים נמצאה ירידה ברמת תרכובות NOX וגם ברמת הציטרולין (הקשור לארגינין שהוא מקור לניטריק אוקסיד). הירידה אכן היתה בקורלציה לעלייה במידת ההשמנה. רמות הארגינין לעומת זאת עלו אצל השמנים, האם זה שייך ל"פרדוקס הארגינין"? או שאכן הפיכתו של הארגינין ל-NO מעוכבת ולכן הוא  מצטבר?
Int J Obes 2008 32: 826-831 
חוקרים מאנגליה הראו לאחרונה כיצד כמויות קטנות של ניטריטים אכן מגינות על פעילויות הלב.
Circulation Research. 2009, Published online, February 19, 2009

מה שאני מנסה להציע הוא  שהמערך הכלכלי של השמנה דוחף את מהלכינו קצת לקצה מדי…זה נכון שהחלטנו (אנו הנוטים להשמנה), לצבור מאגרים לימים קשים, אבל האם היה הכרחי שנוריד גם את מערך התקשורת הכ"כ חיוני? האם זאת יכולה להיות הסיבה שהשמנה קשורה עם כל כך הרבה מדוויים? NO אמנם קשור ישירות במחלות לב אבל פגיעה בתקשורת הראשונית יכולה לפגוע גם כמעט בכל מערכות גופנו ויכולה להסביר גם את הקשר בין השמנה ובין אינספור מחלות נוספות.
אם זה נכון מה שאני מציעה, הרי ששיחזור התקשורת הראשונית, ישפר את בריאותם של השמנים בלי קשר לאם הם ירזו או לא. קצת אולי דומה לשיפור בריאות העכברים השמנים שקיבלו רסברטרול המופק מהיין אדום. הרסברטרול מקדם בחוכמה מדיניות חיסכון באנרגיה…שלא כמו הבעייתיות המלווה את החיסכון המלווה השמנת היתר…
אז מה אפשר לעשות? למרות שתוסף ארגינין כן שיפר את מצבם של שמנים חולי סוכרת, הייתי נזהרת משימוש נרחב בו… זוכרים מה קרה לחולי הלב?. וממילא רמתו מוגברת אצל השמנים והפיכתו ל- NO היא המעוכבת, אז אני מציעה לנסות להגיע ל- NO מהכיוון הביוכימי ההפוך… ניטרטים/ניטריטים או אולי אפילו ציטרולין
בדיוק היום ראיתי ששיבחו את האבטיח כמכיל ציטרולין בכמות מוגברת (חבל שבייחוד בקליפה) אז רוצים לבדוק? האם האבטיח אכן תומך בבריאות השמנים? למרות שהוא מתוק? מעניין שלפעמים ציטרולין טוב יותר לשימוש מארגינין ישיר, למשל אצל כבשים בהריון.
כמו בהרבה נושאי ריפוי, הסינים הקדימו אותנו, הם שהמליצו על ניטריטים וניטרטים לריפוי כבר במאה ה-9 כפי שזה מוזכר במגילות דוהאונג (תואר ברוויו על הניטריטים). ולמתעניינים בקשרים מוזרים, נראה שהניטרטים הם גם שיצילו את כתבי הדוהאונג מכיליון…
אפשר מכאן גם לעודד את השמנים לשתות יין אדום, שכן לאחרונה (בנוסף למעלותיו הידועות, כמו למשל) מצאו שהוא גם מעודד הפיכת ניטריטים ל- NO. למשל, במצבי איסכמיה תרפיית ניטריטים מקלה על היווצרות כלי דם.  וכמובן מומלצים ירקות ופירות עשירי ניטרטים… כדאי לציין שירקות עתירי ניטרטים מפחיתים סיכוי לסוכרת כמו גם משפרים את בריאות הלב מורידים לחץ דם ומייעלים התעמלות (מפחיתים את הצורך בחמצן)… כעיקרון, כדאי להשתמש בפירות ובירקות במקום בתוספים שכן תמיד יהיו בירקות הטבעיים גם המרכיבים הנילווים החיוניים לפעולה המבוקשת. אז מה דעתכם על קצת יותר סלרי, תרד, חסה, סלק וגם צנוניות… אני חושבת על תזונת מיצי הירקות המרפאה ותוהה אם מעלתה נובעת מהניטרטים שבהם…

הפיכת הניטריטים ל- NO הינה מוגברת במצבי חוסר חמצן ובהם גם מופחתת יצירת ה- peroxynitrite המזיק שיכול, כשיש חמצן, ללוות את יצירת ה- NO מארגינין… אני תוהה האם הבודי-בילדינג שאני כה מעודדת מסייע לשמנים או לחולי הסוכרת גם מכיוון של הפעלת תהליכים כאלה "עוקפי" חמצן? אני למשל, אשמח לבחון קשר לרמות NO אחרי הרמת משקולות של נשים או של חולי סוכרת…
מעניין אם מה שאני מהרהרת כאן רלבנטי לתועלת שבטיפולי IHT –  intermittent hypoxia training…אתם באים להרים?
גם שוקולד כהה מגביר את זמינות ה-NO …וגם דגים…ועל ויאגרה (מגבירת משך הפעילות של ה- NO) נדבר פעם אחרת…

שאלה שאני שואלת את עצמי הרבה, האם עישון חביב על המעשנים בגלל שהוא מגביר את רמות ה- NO? האם שתיית מיץ ירקות תקל לפיכך על הפסקת עישון? ומה עם תרפיית שאיפת NO

ובינתיים, אם אתם רוצים להתחיל להרים משקולות:  
Weight training exercises for major muscle groups
אנחנו כבר יודעים שזה מאריך חיים עוד לפני שחקרנו את הקשר ל- NO. 

מדעי השפתיים, או למה אנחנו מתנשקים?

11 בפברואר 2008

כשהתשוקה מנתבת, הנשיקה לוכדת שני אנשים ביחד לחילופי ריחות, טעמים, מירקמים סודות ורגשות. אנחנו יודעים להתנשק באינספור דרכים ומהלכים, ביישניים, מלאי תשוקה, חמקניים, רעבים או נדיבים. אנחנו מתנשקים בכל מקום, בכל זמן ובהמון מהלכים, טקסים, אהבה, הערצה, נחמה או אפילו מוות.
סביר להניח שהשפתיים התפתחו בהתחלה לאכילה ואחר כך לדיבור אבל אין ספק שבנשיקה הן משקיטות רעב מסוג אחר. הנשיקה מעוררת שורה של תהליכים עצביים וכימיים המעבירים תחושות מגע, התרגשות מינית, קירבה, מוטיבציה ואף אופוריה.
לא כל המסרים הם פנימיים, אנחנו בוודאי מתכוונים להעביר מידע גם לאחר, גם אם לא תמיד אנחנו מודעים למה שאנחנו מעבירים. הנשיקה הראשונה לעתים קובעת את המשך מהלך היחסים וחוקרים הראו שלעתים אפילו נשיקה אחת "לא טובה" יכולה לבטל התפתחות יחסים שנראים מבטיחים.
הנשיקות מעורבות במיגוון גדול של העברות מידע בין המתנשקים וכמו שטוען פרופ' גלופ, זוהי העברה מתוחכמת של אינפורמציה לא מודעת, המאפשרת למתנשקים להעריך למשל מה מידת ההתאמה הגנטית בינהם או להעריך מי מוכן וכמה להשקיע בגידול הילדים.
הזואולוג הבריטי הידוע, דסמונד מוריס, הציע כבר לפני כמעט 50 שנה שהנשיקה התפתחה מהרגל הקופים של לעיסת המזון והעברתו מפה לפה מהאם לצאצאיה. משם זה עבר למגע שפתיים להרגעת הילד גם כשלא היה אוכל נמצא, וכשזה התפתח לביטוי חום ואהבה כבר לא ארוכה היתה הדרך לתשוקה.
וגם, מאמר על אורגזמה
ואם כבר התקרבנו כל כך, כמו האם לצאצאיה, בטח זה התחזק כשלמדנו להפיק מידע נוסף מהתהליך… זה נכון שלא איתרו פרומונים אצל בני אדם אבל על חוש הריח כתבו כבר הרבה ואני כמובן לא יכולה שלא להוסיף את מעביר המידע החביב עלי – הגז הרדיקלי NO
מידע נוסף תוכלו למצוא בקישור של המאמר, לי נמאס כבר לדבר על נשיקות מהצד המדעי…
Scientific American Mind – February, 2008

הבלוג של גיל גרינגרוז על האבולוציה של הנשיקה הרומנטית.

וקצת על הביוכימיה של הנשיקה

חדשות "יוצאים לאור"

9 בפברואר 2008

דליק ווליניץ הזמין אותי למחר (10 לפברואר) בשש וחצי בבוקר 🙂 לספר על חדשות בריאות בתוכניתו בגלי צה"ל – "יוצאים לאור". למעונינים, הנה הקישורים למאמרים המקוריים של 4 נושאים עליהם אדבר:

– קצת דבש לפני השינה, מקל על שיעול הילדים בלילה יותר טוב מתרופות שיעול מקובלות  dextromethorphan

Arch Pediatr Adolesc Med. 2007 Dec;161(12):1140-6
ועוד, התפרסם סקר מקיף שהראה כי גם אצל מבוגרים אין הוכחות שתרופות נגד-שיעול עוזרות.

Cochrane Database of Systematic Reviews 2008 Issue 1

– שטיפת האף במי-ים מפחיתה ומונעת צינון, כאבי גרון ושיעול.
Arch Otolaryngol Head Neck Surg. 2008;134(1):67-74 

– על הרמת משקולות ולהיות צעיר יותר, עכשו המחקר החדש עם העכברים הטרנסגנים עם שרירים "מנופחים" שלא השמינו גם כשהם קיבלו תזונה עתירת שומנים וסוכרים.
Cell Metabolism, 2008, 7, 159-172

והנושא האחרון – כדאי לשים לב שדיאטות בעצם משמינות. מחקר עם חולדות המשמינות בקלות, הראה שריצה מונעת השמנה ואילו דיאטה מגבירה את ההשמנה כשמסירים את הגבלת התזונה.

Am J Physiol Regul Integr Comp Physiol, 294: R290-R301, 2008