Archive for the ‘רשתות מידע וניטריק אוקסיד’ Category

hormesis – קצת רעל יכול להיות טוב

30 באוגוסט 2008

כמה מתאים לחזור מכנס ה- NO בברגנץ ולפטפט קצת על hormesis שהוא מהמילה היוונית hormæin שפירושה "לעורר" והמכוונת בדרך כלל לתגובה הביולוגית החיובית לכמויות נמוכות של רעלים או מזיקים. מי שהגה את המונח הזה הוא אחד מאבות הרפואה המודרנית – פאראצלסוס, רופא ואסטרולוג שוייצרי שחי במאה ה- 16 והציע בין השאר גם לבסס את הרפואה על גישה ניסויית.
 
אחרי שבוע השתתפות בדיונים על הגז המדהים הזה, רציתי להזכיר שמגליו לא קיבלו נובל עד 1998 בגלל שאף אחד לא האמין שגז כל כך רעיל יכול לנתב כאלה תהליכים חיוניים בגופנו.
חוקרים מלונדון הראו בכנס איך שתיית מיץ סלק מעשירה אותנו ב- NO ומפחיתה לחץ דם וחוקרים משבדיה הראו למה זה כ"כ בריא לאכול ירקות עם עלים ירוקים, העשירים בניטרטים, ולכן הינם מקור ל- NO. הם גם הצביעו על תפקידם החשוב של החיידקים בפה להפוך את הניטרטים שבירקות לניטריטים ולכן הזהירו משימוש מרובה במי-פה שיכולים לבלום לחלוטין את התהליך הבריא הזה. אני כמובן הצעתי להשתמש ב- NO כמקדם את בריאותם של השמנים
מעניין, שהייתי צריכה לנסוע לברגנץ לפגוש את הנציגים של חברת "איתמר" מקיסריה…בה פיתחו מכשיר מעניין לבחינת זמינות ה- NO שיכול להיות מאד שימושי לבחינת דרכי הבראה ממצבים כרוניים כמו השמנה או בבחינת השפעות גוף-נפש כמו מדיטציה.

רבים מאיתנו חונכו על ברכי הפתגם What doesn't kill you makes you stronger שהוא מתאר יפה את המונח hormesis, היום הביולוגיה אכן מסבירה הרבה תהליכים לא כטובים או כרעים אלא בוחנת את ההשפעתם תלוית הריכוז והתנאים. תחום שבוחן הרבה את התייחסות ה- hormesis הוא תחום ההזדקנות ויפה למשל להסתכל על צמצום בצריכת הקלוריות המוביל להארכת החיים בעכברים.

מודעות פרסומת

אין כמו מיץ רימונים

2 באוגוסט 2008

את הכתרתו של הרימון כמלך הפירות עשה כבר הטבע…שימו לב לכתר שבראש הפרי…
עכשו בחנו (ב-4 דרכים שונות) חוקרים מקליפורניה, את רמות נוגדי החימצון בעשרה סוגי משקאות מפירות שונים ואכן הרימון דורג במקום הראשון עם מירב הפוליפנולים ועם רמת האנטי-חימצון הגבוהה ביותר. הנה הדירוג: 1- מיץ רימונים, 2- יין אדום, 3- מיץ ענבי קונקורד, 4- מיץ אוכמניות, 5- מיץ דובדבנים כהים, 6- מיץ שזיף אסאי, 7- מיץ חמוציות, 8- מיץ תפוזים, 9- תה ו10- מיץ תפוחים.
J Agric Food Chem. 2008, 56(4), 1415-22
מעניין להזכיר שפרופ' קנר דירג במקום ראשון בתכולת נוגדי חימצון בפירות ישראל דווקא את השזיף האדום

על יתרונותיו של הרימון יש הרבה מחקרים, הנה אחד האחרונים על ארנבות ששתו מיץ רימונים ורמות הדלקתיות בתאי הסחוס שלהם פחתו. J Inflamm (Lond). 2008 Jun 13;5:9
או אחר על פוטנציאל פרחי הרימון להגן מסוכרת. Diabetes Obes Metab. 2008, 10(1):10-7 
סיכום מחקרים על הרימון באתר גאמנון – צמחים ומרפא.

אני אישית מקדמת את מיץ הרימונים בין חברי, בגלל רמות פוטנציאל הניטריק אוקסיד הגבוהות שבו. פרופ' איגנרו (חתן פרס נובל לגילוי חשיבות הניטריק אוקסיד NO) הראה כי הרימונים מגבירים את פעילות הגז NO החשוב לאינספור תהליכים בגופנו שאחד מהם הוא זיקפת הגבר. האם כמו הויאגרה המגבירה את פעילות ה- NO גם הרימון יכול להיות תחליף טבעי לה? אין מספיק נתונים…
Nitric Oxide. 2007, 17(1):50-4
אבל לא רק בגלל זה מיץ רימונים טוב לגברים, הרימונים מכילים גם קבוצת חומרים מיוחדת, האלגיטנינים (ellagitannins) המצויים דרך אגב גם בתות שדה, בפטל ובענבים. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה הראו שהאלגיטנינים הופכים בגוף לאורוליטינים (urolithins) המעכבים את התפשטות תאי סרטן הערמונית.
איך בחנו ההחוקרים את תפקיד מיץ הרימונים במקרי הסרטן הגברי? הם השתילו לעכברים תאי סרטן ערמונית של גברים והראו כי אצל העכברים ששתו מיץ רימונים היה עיכוב ניכר בהתפשטות תאי הסרטן וזאת בהשוואה לעכברים שקיבלו לשתות תמיסת פלסיבו.
J. Agric. Food Chem., 2007, 55 (19), 7732-7
ראו גם את הסקירה על פוטנציאל מיץ הרימונים בהתמודדות עם מחלת סרטן פרוסטטה. הנה עוד מחקר על עיכוב סרטן הפרוסטטה על ידי מיץ הרימונים.
גם הניו-יורק טיימס מרחיב את  הדיבור עליו…

וכבר מזמן… חוקרי הטכניון (פרופ' אבירם השתתף גם בדירוג מיצי הפירות עם החוקרים מקליפורניה) בחנו את השפעת מיץ הרימונים (שמכיל טאנינים ואנטוציאנינים) על היצרות העורקים ועל לחץ הדם של חולים עם חסימות בעורק הראש. 15 חולים קיבלו תוספת מיץ רימונים למשך שנה. אחרי שנה נצפתה אצל שותי המיץ ירידה של כ- 30 אחוז בהיצרות העורק בעוד שבקבוצת הביקורת שלא קיבלה מיץ רימונים נצפתה עלייה נוספת של 9 אחוז בהיצרות העורק. גם לחץ הדם הגבוה ירד ב- 21 אחוז בקבוצת שותי מיץ הרימונים.
Clin Nutr. 2004, 23(3), 423-433
 
נראה שלא בכדי נבחר הרימון להיות אחד משבעת המינים בארץ ישראל…

מוסיקה – תחום חיוני לבריאות, מידע ורעש

19 ביולי 2008

נראה שאני עדיין בענייני הרעש…ואני ממשיכה מהרעיון שסיימתי בו את הבלוג הקודם שהמוסיקה היא בעצם נגזרת חיובית של רעש (= עודף מידע)…
 
גישה חדשה – כשמכוונים למוסיקה סרטן זה נשמע צורם…זה מה שהראה גיל אלטרוביץ, חוקר מבית הספר לרפואה הרוורד שבבוסטון. גיל מפתח תוכנת מחשב המתרגמת חלבונים וביטוי גנים למוסיקה… הרמוניה מייצגת בריאות וחוסר הרמוניה – חולי.
בכל רגע נתון אלפי גנים גועשים בקרבנו בעוד אחרים נייחים, מידגם הפעילות והנייחות משתנה בהתאם למצבנו הבריאותי ולכן ניתן לאפיין דרכו למשל סרטן.
כדי למצוא דרך קלה יותר לתאר את מורכבות מאגרי מידע כאלה בחר גיל להשתמש במוסיקה לזהות את המהלכים, וזאת מתוך רצון לתת בידי הרופא המטפל כלי פשוט לאבחן את החלמתו של החולה.
השלב הראשון של התאמת הגנים לצלילים הוא זיווג צלילים למידגמי מדדים שונים. ביחד יכולים הצלילים להישמע הרמוניים כשהמדדים מייצגים מצב בריא והם הולכים ונשמעים "מזוייפים" ומעוותים יותר ככל שהם מייצגים מצב מחלתי.
בבחינת הנתונים של ביטויי חלבון בסרטן המעי, מצא גיל יותר מ- 3000 חלבונים הקשורים למחלה. על פי הגנטיקה שלהם הוא חילק את החלבונים האלה ל-4 רשתות מפתח והיקצה צליל לכל אחת מהן. כשכולם מושמעים יחד הם נשמעים הרמוניים. כשהוא בחן את אותם צלילים כשהם שויכו לנתוני חולי הסרטן, השתבשה ההרמוניה והצליל נשמע "צורם". בלינק כאן אפשר גם לשמוע

בצורה דומה ניתן למפות מחלות נוספות ולכוון את מערכותיהן לצלילים הרמוניים שיופרו בעת מחלה.
גישה אחרת היא שימוש במוסיקה לשיפור הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות, כפי הנראה בגלל השפעתה הריגשית.
Journal of Biology 2008, 7:21
מעניין מה יגידו המוסיקאים? אני משערת שהמוסיקה הולכת לתפוס מקום מרכזי בתרבות עתירת המידע של זמננו, שכן נראה שאין לנו ברירה אלא לחפש דרכים חדשות להתמודד עם מבול הנתונים הזמינים…
ראו למשל מה קורה למדענים שכל כך הרבה נתוני מחקרים זמינים להם? הם התחילו לצטט פחות מחקרים ולהתמקד בעיקר במחקרים החדשים… אין ספק שמחפשים מוצא.

אכן, מוסיקה היא כלי מעניין…כבר אמרתי את זה כאן ולא פעם אחת…זוכרים את קולות המספרה?
 
אבל יש גם כלים נוספים… נראה שתמיד משתלם לפנות אל הטבע…חוקרים מאוניבריסטת דיוק הראו איך אפשר לבנות מודל זרימה יעיל של מערכות מורכבות באנלוגיה למבנה המערכת של גבעולי העצים.
יש לכם רעיונות נוספים? למי שטובע במבול המידע, זה יכול להיות מאד שימושי…

רעש

12 ביולי 2008

למי שראה את הסרט "רעש" עם טים רובינס…המקסים…יהיה קל להבין את הנקודה שאני מנסה לקדם – אם לא נשים לב, ויפה שעה אחת קודם, יצטברו נזקי הרעש בעיר לדרגה מסוכנת ביותר מבחינת בריאותנו ואני לא מתכוונת רק לנזקי שמיעה. או שאולי הם כבר שם? זה די ברור שכבר חסמנו הרבה ערוצי שמיעה ולכן זה מעניין להקשיב להקלטות מהטבע שעשה סידני קראוס המוסיקאי כדי לשמר קולות ההולכים לאיבוד.
אני ביולוגית אז תמיד אני מביאה עובדות פיסיות אבל הסיבה לכתיבת הבלוג הזה היא דווקא נפשית – מנקי העלים בעירנו (תל אביב), עם המכשיר המחריש אזניים, גורמים לי לאבד את שפיות דעתי ואני תוהה אם אפשר לתבוע את העיריה על נזקי הרעש שהיא גורמת לתושבים… יש למישהוא מידע חוקי?
אז קצת מידע רפואי… בסקר אירופאי מקיף של 9 מרכזי שמיעה נבדקה קורלציה בין התנהגויות ובין הירידה עם הגיל בכושר השמיעה אצל כארבעת אלפים משתתפים. המימצא הרלבנטי לבלוג הזה הוא כמובן עודף המשקל ואכן נמצא קשר בין השמנת יתר וירידה בכושר השמיעה. גם לחולי סוכרת סיכוי מוגבר לפגיעה בכושר השמיעה. האם זה קשור עם "הורדת ההילוך" אצל בעלי עודף המשקל, ולמדיניות של "בוא נפנה משאבים לעתיד במקום לעכשו?" אם כן התעמלות והבראה מהשמנת היתר צריכים להחזיר את כושר השמיעה… שווה בדיקה.
על בעיית הרעש בתקופתנו מעיד גם השימוש המוגבר בויאגרה שעליו דיברנו בהקשר של תקשורת הניטריק אוקסיד שלנו…
כדאי להתנחם בשתיית אלכוהול קלה שקשורה עם שמיעה טובה יותר וגם מעניין שלגבוהים יש שמיעה טובה יותר.

J Assoc Res Otolaryngol. 2008 Jun 10

דרך אגב, כנס האקוסטיקה הגדול ביותר עד כה, הסתיים השבוע בפאריז.
ויש המשערים כי חיבתנו למוסיקה היא אהבתנו/הרגלנו לרעש מתמיד.
הידעתם שמוסיקה רועשת מאד בפאב מגבירה את שתיית האלכוהול של המבקרים בו?

מתי כדאי להיות עם הפרעת קשב?

25 ביוני 2008

בחברת השפע המערבית התגלו כל מיני חריגות מהדרך השכיחה ולאט לאט אנחנו מתחילים להבין שהם תולדה של כישורים מיוחדים שבתנאים אחרים, הם מעניקים לנו יתרונות. ראו למשל את יתרונות ההשמנה בניתוחי לב או למה לילדים שמנים יש פחות חורים בשיניים? או אפילו יתרונות ההשמנה בהתגברות על מחלת המלריה.
הבנתם של מהלכים אלה בוודאי תוכל לסייע לנו לנתב גם את חיי השפע למקומות פוריים ובריאים ולהפוך את החריג למועיל… הנה לדוגמה הצעה להבנה מזוית אחרת של הפרעת קשב.
 
מה שמכונה אצלנו הפרעת קשב והיפראקטיביות ADHD יכול שלא להיות בכלל הפרעה, אם נחשוב על בני השבטים הנוודים בקניה. חוקרים מארה"ב הראו שהגן הקשור להפרעת הקשב DRD4 קשור אצלם עם בריאות טובה יותר ויחד עם זה, הוא זה שגורם לתזונה לקויה אצל קרוביהם שעזבו את הנדודים ועברו ליישוב קבע.
החוקרים בחנו את המשקל, BMI והגובה של האוכלוסיה הנומדית, בשתי צורות גנטיות של הגן DRD4. גן זה קשור בין השאר עם אימפולסיביות, התמכרויות והצפייה לפיצוי ואלל אחד שלו  7R קשור עם ADHD. כשנבחנו נושאי האלל 7R הנוודים, נמצא שהם הניזונים טוב יותר באוכלוסיתם, אולם כשנבחנו קרוביהם שהתנחלו קבע נמצא ההפך, דווקא נושאי האלל סבלו מתזונה לקויה. זה כמובן לא קשה להסביר, בחיי הנוודות הרצון המוגבר לחוויות והאימפולסיביות, הוביל את הנודד לחיים עשירים ומלאים יותר (למשל להגן בתיחכום על העדר שלו או למצוא מזון נדיר יותר), לעומת זאת, בסביבת קבע הוא לא נזקק לפיתוח כישורים מיוחדים להישרדות ויתרה מזאת הוא בקלות שקע באכילת מזון לא בריא.
BMC Evolutionary Biology 2008, 8:173

אין זה פלא שהרבה הצעות להתמודדות עם ADHD אכן קשורות בתנועה, במגע ובביטוי אישי ואולי נוכל ללמוד מהנוודים בשבט הקנייתי איך לנצל את כישורי הגן ולא בהכרח לסבול ממנו. ראו למשל את תקציר הכנס שדן בתרומתם של בעלי חיים לילדים עם הפרעות למידה או את הניסיון להוציא מתזונת הילדים תוספי מזון בעייתים.
גם מדיטציה מקלה על סטודנטים היפראקטיביים…ולא לשכוח את תרומתם של הטילטולים בגוף…
אנא הוסיפו אם יש גם לכם הצעות ורעיונות?
 
ולא ניכנס כאן לבעייתיות שבהגדרת הפרעת הקשב… נראה שהרבה מהבעייתיות שבהתנהגות לא ממוצעת, שייכת גם לגמישות ריגשית שלה הרבה ייתרונות.
מעניין שבפועל, הרי כל החברה שלנו היא במצב קשב בעייתי שכן אנחנו מופצצים בסיגנלים מאין ספור מקורות. ראו למשל את ספרה של העיתונאית המפורסמת מגי ג'קסון DISTRACTED: THE EROSION OF ATTENTION. האם יכול להיות שדווקא אלה מאיתנו הסובלים מהפרעות קשב מתאימים יותר מאחרים להישרדות בזמנים שלנו? היה כדאי לבחון בחברתנו את המצליחים שבין חברי הדור הצעיר להערכה כזאת…

אוקסיטוצין הורמון האהבה ורוחב הלב…עכשו, מפוגג פחד

25 במאי 2008

אני תמיד נהנת לקרוא את המחקרים על הורמון האוקסיטוצין הקשור עם שפע חוויות מענגות כמו האורגזמה, הנקה, הפירגון ועוד…כמו זיהוי פנים מוכרות, או הנדיבות או הקשר בין אהבה ובין בריאות הלב. הפעם, במחקר שהתפרסם בעיתון Neuron, הראו חוקרים משוויץ איך מופעלת במח חווית האמון ההדדי על ידי האוקסיטוצין, וזאת אפילו אחרי בגידה. הדרך בה פועל ההורמון היא עיכוב פעילות איזור המח המשדר פחד והמימצאים יכולים להוביל כמובן להבנת יתר של התנהגויות חרדתיות וחשדניות.
כדי לבחון את השפעת ההורמון על מהלכי המח, עקבו החוקרים אחרי פעילות המח אצל 49 מתנדבים ששיחקו במשחקים המשלבים אמון ובגידה. במשחק ניתן למשתתפים כסף והם יכלו להתחלק בו עם שותף. השותף יכול היה להשקיע את הכסף ולהרוויח ולהגדיל את הקרן של המשתתף או לחילופין לרמות אותו ולקחת את כל הכסף לעצמו.
כשניתן למשתתפים לשאוף אוקסיטוצין דרך האף הם המשיכו לסמוך על השותף גם אם הוא רימה אותם מחצית מהפעמים, וזאת לעומת משתתפים שלא קיבלו אוקסיטוצין והם בחרו להפחית את כמויות הכסף שנתנו לשותף שרימה אותם.
במעקב אחרי פעילות המח ב- fMRI אצל המשתתפים שקיבלו אוקסיטוצין, נראתה ירידת פעילות באיזור האמיגדלה שהינו איזור הקשור עם פחד. ירידת פעילות מח נראתה גם באיזור הלמידה מטעויות – dorsal striatum. מעניין אם בגלל זה אומרים שהאהבה מעוורת… 
מעניין לציין שההשפעה על שיפור האמון לא נראתה כשהמשתתפים שיחקו כנגד מחשב, דהיינו חיונית להשפעת האוקסיטוצין היא המעורבות הריגשית עם אדם נוסף.
נראה שהאוקסיטוצין עוזר לנו לקיים יחסים עם אחרים על ידי הפחתת החשש מרמאויות, בגידות או שאר מרעין בישין העלולים להיגרם מאחרים. וגם כדאי לדעת שלמרות שהוא מקדם אמון הוא לא הופך אותנו לפתי מאמין לכל דבר…אז אין לחשוש מנפילות בגלל יותר אמון.
מעניין אם להורמון תפקיד גם כשיש בעיות חברתיות חמורות כמו אוטיזם או סכיזופרניה.
ועוד מצאו שאוקסיטוצין מחזק חשיבה חיובית ומרגיע מריבות… ועכשו, מחקר מפתיע שהראה שהוא גם מעורב בבניית העצם וגם מזרז החלמה אחרי ניתוח לב פתוח.

הירהור – מצאו שהדרך ללב עוברת דרך אוזן שמאל, דהיינו קליטה דרך הצד השמאלי שלנו קשורה יותר עם הפעלות ריגשיות, מעניין אם זה קשור גם ברמות האוקסיטוצין המופעלות…
בכל מקרה, נראה שאלה מביננו החוששים מיחסי קרבה או יחסים חברתיים, יכולים להנות מקורט של אוקסיטוצין, מעניין איזה תהליכים כדאי לעשות להשפיע על רמתו אצלנו…
מאמר נוסף על הנדיבות הקשורה באוקסיטוצין-
PLoS ONE, 2007, 2(11): e1128
ועוד מחקר שהראה כי הסנפת קצת אוקסיטוצין גורמת לנו לדרג זרים כיותר מושכים

על מחקר אוקסיטוצין קטן בחתונה… וגם כמו לאמהות גם לאבות יש עליה באוקסיטוצין אחרי שנולד להם תינוק.

וחדש…נראה שהאוקסיטוצין אחראי גם לרגשות נקמה וחמדנות… וגם על האגרסיביות התחרותית כלפי המתנגדים.

הפיקחים מתים צעירים יותר (לפחות אצל זבובים)

29 באפריל 2008

יכולת שכלית יכולה לבוא על חשבון תיפקודי חיים אחרים, לפחות אצל זבוב הפירות. במחקר שנעשה בשוויץ נמצא כי משך החיים של זבובים פיקחים שפותחו באוניברסיטת פרייבורג בלוזאן היה כ-15% קצר יותר בהשוואה למשך החיים של הזבובים הרגילים, מימצא שאכן תומך בהנחה שלאינטליגנציה יש מחיר.
חוקרי האבולוציה הביולוגית בחרו בין הזבובים את אלה שלמדו הכי מהיר את הקשר בין ריח מסוים ובין טילטול אלים והירבו אותם בינהם, עד שפותח זן פיקח במיוחד שבקלות למד את הקשר. הזן המיוחד הזה נטה למות מהר יותר בתנאי מחסור וגם חי חיים קצרים יותר לעומת זן המוצא.
בשלב שני בחרו החוקרים זן שחי חיים ארוכים במיוחד ובו, כפי שהם שערו, נמצא כי כושר הלמידה של הזבובים ירד בכ- 40%.
האם גם אצלנו יש קשר כזה? הייתי רוצה לחשוב שלא…שכן לנו יש מח נורא גדול ובטח יש בו מרחב לפתח גם חשיבה וגם אריכות חיים.
Evolution Int J Org Evolution. Apr 14, 2008

מוסיקת ג'אז, קשב ויצירתיות

28 בפברואר 2008

אין כמו מוסיקה…כמה שאני לא שומעת לה, אותה או עליה אני לא מפסיקה להתפעל ממרחב התחומים שיש לה נגיעה בהם. אני ממליצה לכם, תוך כדי קריאת הרשימה הזאת להקשיב לווס מונטגומרי המנגן את full house או לרביעיית דייב ברובק הפסנתרן המנגנת את 5 TAKE, שימו לב גם למתופף המדהים בקטע שאחרי האמצע…זה לא מפליא שברשת הקשיבו לקטע הזה מעל חצי מיליון מאזינים.
והפעם, מחקר על נגני ג'אז שנעשה בתמיכת NIDCD – המוסד האמריקאי לחרשות והפרעות תקשורת. ששה נגני ג'אז מיומנים ניגנו על מקלדת, בשני מצבים, בשעה שהמח שלהם נסרק בשיטת functional MRI (סורק המודד את רמת זרימת הדם באיזורי המח השונים. ככל שאיזור המח פעיל יותר, כך נראית בו זרימת דם יותר מוגברת).
במצב הראשון נתבקשו הנגנים לנגן סולם C פשוט רק ביד ימין, רבעי טונים למעלה ולמטה. במצב השני הם נתבקשו לאלתר, קודם רק ביד ימין ובפשטות ופעם נוספת לאלתר במורכבות כשהם מקשיבים באוזניות לנגני ג'אז מתוחכמים. בכל המצבים, עברו הנגנים, ששכבו על גבם, סריקת functional MRI והתוצאות שנראו ממש מרתקות. זאת אחת הפעמים הלא רבות שמאפשרת לראות פעילות מוחית כפונקציה של יצירתיות (אילתור הנגינה).
ההבדל הגדול נמצא באיזור הקורטקס הקדם-חזיתי באיזור הקשור לחשיבה, לפתרון בעיות ולהערכה עצמית. המימצא המעניין הוא שהפעילות באיזור האחראי להשגחת הביצועים – dorsolateral prefrontal cortex, שהיה מאד פעיל בשלב הראשון של הנגינה מזיכרון, לא היה פעיל כלל בשלב האימפרוביזציה. מי שכן היה פעיל בשלב האילתור, היה איזור האחראי להתחלות של חשיבה (medial prefrontal cortex) והוא מופעל למשל כשאנחנו ממציאים סיפור. מימצא מעניין נוסף שנראה בזמן אילתור, הוא הפעלה של כל איזורי החושים והרגשות במח שלא נראו פעילים בשלב הנגינה הראשוני ובשני המקרים לא היו מופעלים מבחוץ.
כדאי לציין, שבשני מצבי האילתור (הפשוט והמורכב) נמצאה אותה פעילות במח, זה מאפשר להגדיר את ההבדל שנמצא כהבדל בין אילתור ובין הפעלת מיומנות נגינה מזיכרון ולא לדאוג שמא ההבדל נבע ממורכבות הנגינה.
המסקנה המעניינת מהתוצאות היא שאימפרוביזציה מחייבת את המאלתר הספונטני ל"עזוב" את  ההתמקדות העיקרית באיזור הביקורתי בקורטקס הקדם-חזיתי ולאפשר פעילות באזורים רבים אחרים ולא ידועים מראש של המח.
PLoS ONE, 2008, 3(2): e1679
 
על הפניית תשומת הלב בהקשבה למוסיקה כבר דיברנו כאן, ואני מתפתה להציע שתהליכי המוסיקה דומים בהרבה הקשרים לתהליכי מדיטציה שכוללים גם הם הפניית קשב לאיזורים שהם בדרך כלל, בחיינו הסואנים, חבויים ולא נגישים לנו.

על המסרים שהמוסיקה יכולה להעביר כל אחד מאיתנו יכול לספר…אבל שימו לב לסעיף 5 במאמר המוסיקה המיוחד של הניו-סיינטיסט. הם כינו אותו אשלית מוסיקה ואני חושבת שכדאי לייחס אותו למידע שהמוסיקה יכולה להעביר…שפה מרתקת שאני מאמינה שיום אחד נבין מעבר להרגשה… 

חברתיות משפרת חוכמה

23 בפברואר 2008

אנחנו חיות חברתיות המבלות חלק ניכר מזמננו בקבוצות ועם אחרים. אנחנו גם חיות אינטליגנטיות במיוחד, האם שתי תכונות אלה שזורות זו בזו? על זה רצו לענות חוקרים מאוניברסיטת מישיגן. פרופ' יברה ושותפיו בחנו את האפשרות שהאינטראקציות החברתיות משפרות את הכישורים המנטליים. בסדרת מיבדקים הם מדדו כישורים קוגניטיביים והישוו אותם לשכיחות המיפגשים החברתיים של הניבחנים. הם הראו שלא רק שקשרים חברתיים קשורים עם שיפור קוגניטיבי, אלא שאפילו 10 דקות של קשר חברתי תורמות לשיפור הביצועים. החוקרים משערים שהאינטראקציה עם אחרים מפעילה ומשמנת את גלגלי המח שלנו ומכאן תרומתה לחשיבה. גם לחשיבה כדאי להנות מהתעמלות…מעניין איזה מימצאים היו מתקבלים במעקב אחרי ניהול בלוג למשל זה שליוה את כנס ה- AAAS השנתי
"אני חושב משמע אני קים", אם דקרט צדק נראה שכדאי לנו להתידד…

Mental Exercising Through Simple Socializing: Social Interaction Promotes General Cognitive Functioning
Personality and Social Psychology Bulletin, 2008, 34(2), 248

גם אנחנו מתקהלים כמו כבשים…

18 בפברואר 2008

האם קרה לכם שתהיתם למה הגעתם למקום מסוים? מדענים מאוניברסיטת ליידס מאמינים שהם יכולים להסביר למה…אנשים, כמו כבשים, נוטים להתקהל כשבלי לשים לב הם נוהים אחרי בודדים.
החוקרים הראו שבקבוצה של כ- 200 איש, מספיקים 5% כדי לגרום להתקהלות הלא-מודעת של ה- 95% האחרים. בניסוי נתבקשו המשתתפים ללכת סתם, באקראיות, באולם גדול וזאת במרחק הושטת יד אחד מן השני אבל מבלי לדבר. בקבוצה היו מעט משתתפים שקיבלו הוראות יותר ספציפיות – לאן ללכת. המעט משתתפים שכוונו לאן ללכת, גרמו לכל הקבוצה ללכת בעקבותיהם וזאת גם כשמירב המשתתפים לא שמו לב בכלל שהם בעצם "מובלים".
אני שמתעניינת ברשתות תקשורת ראשוניות, לא יכולה שלא לציין את רשת תקשורת ה- NO שנראית לי רלבנטית בגלל המרחק הקרוב שהמשתתפים התבקשו לשמור זה מזה. שלחתי לחוקר הראשי פרופ' קראוזה, שאלה בתחום ה- NO ואני אעלה את תשובתו אם הוא יגיב…
Animal Behaviour, 2008, 75(2), 461-470

                      צייר –  יוסף ראלט